ת"א 43226-06 וולפמן אורית נ' עיריית תל-אביב ואח'
בית המשפט: השלום בתל אביב – יפו
פסק הדין ניתן ביום: 1/8/2010
על ידי כבוד השופטת: זהבה אגי – סגנית נשיאה
עניינו של פסק הדין: האם אמורה עיריית תל-אביב לפצות רוכבת אופניים שנפגעה בעת רכבה על אופניה ברח' יורדי הסירה בתל אביב?
רקע: לטענתה של הרוכבת שנפגעה, הכביש היה משובש, מחורץ ובלתי מואר כראוי, ובשל כך נכנסו גלגלי אופניה של התובעת לתוך אחד החריצים בכביש והיא נפלה מאופניה ושברה את רגלה הימנית.העירייה וחברת הביטוח שביטחה אותה הכחישו את חבותן.
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את עיריית תל-אביב ואת חברת הביטוח שביטחה את העירייה לפצות את הרוכבת על נזקיה בניכוי 20% בשל רשלנות תורמת של הרוכבת שנפגעה.
מתוך פסק הדין:
"מן הראיות שהוצגו עולה, כי הכביש ברח' יורדי הסירה במועד האירוע היה במצב תחזוקתי ירוד ביותר. הכביש היה מחורץ לכל אורכו ורוחבו, כתוצאה מפלטות הבטון שממנו היה עשוי, שהחיבורים ביניהם נשחקו עם הזמן. חריצים אלו אולי אינם מהווים סיכון מיוחד לכלי הרכב, אך הם מהווים סכנה מוחשית במיוחד לגלגלי האופניים, שהינם צרים ודקים, ובעת כניסתם לתוך חריץ, מקשים על התמרון והשליטה באופניים, והתוצאה של נפילה היא תוצאה ברורה ומתבקשת. העיריה יכולה הייתה למנוע את הסיכון של חדירת גלגל אופניים לחריץ לאורך הפלטות בנקל, על ידי איטום מחדש של החריצים, גם מבלי לזפת מחדש את הכביש כולו, כפי שעשתה בפועל. לפיכך, באי מניעת הסיכון הנובע מקיום החריצים בכביש, הפרה העיריה גם את חובת הזהירות הקונקרטית. כך, שלא יכול להיות ספק באשר לאחריותה של העיריה לתאונה."
"...אין לפטור את התובעת מאשם תורם. מדובר ברכיבה ספורטיבית, לשם ההנאה, ובחירה דווקא בדרך חשוכה יחסית, הינה בחירה רשלנית, שעה שניתן היה לבחור בדרכים חלופיות, טובות יותר ומוארות. הדרך הייתה רחבה, והתובעת יכולה הייתה בנקל להמנע מן המכשול, כפי שעשו זאת הרוכבים לפניה. כך, שנפילתה של התובעת נבעה גם מאי מתן תשומת לב מספקת לדרך שלפניה, והא ראיה שהרוכבים לפניה, בעלה וידידם של בני הזוג, לא כשלו בכניסה לחריצים ולא נפלו בעת שרכבו במקום לפניה. את אשמה התורם של התובעת הנני מעמידה על 20%."
