תא"מ 6157-09 פריג' נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בירושלים
פסק הדין ניתן ביום: 11/8/2010
ע"י כבוד השופטת: אנה שניידר
עניינו של פסק הדין: האם על חברת הביטוח להשיב לסוכן הביטוח מטעמה את הכספים ששילם מכיסו הפרטי ללקוח, בשל נזק שנגרם לרכבו בתאונת דרכים, ואשר חברת הביטוח סירבה לשלם בגינו תגמולי ביטוח?
בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע, כי אין יריבות בין הסוכן לבין חברת הביטוח.
מתוך פסק הדין:
"אכן סעיפים 36-33 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח), שעניינם יחסי סוכן ביטוח – מבטח – מבוטח, מחילים על יחסים אלה את דיני השליחות, דא עקא שמדובר ביחסי שליחות בין סוכן הביטוח לבין המבטח ולא בין סוכן הביטוח לבין המבוטח.
במלים אחרות, חוק חוזה ביטוח רואה את סוכן הביטוח כשלוח של המבטח ולא של המבוטח, כפי שטוען התובע, ובענייננו סוכנות החיתום הינה שלוחה של הנתבעת.
על כן, אין לראות בתובע כאילו נכנס "בנעליה" של העמותה, ובוודאי שאין כל קשר חוזי בין התובע לבין הנתבעת ביחס לעמותה, וזאת גם אם אקבל את טענותיו המפורטות בסיכומי התשובה שלו לפיהן פעל התובע מטעם הנתבעת עצמה באמצעות סוכנות החיתום.
הקשר החוזי הוא בין העמותה לבין הנתבעת על פי הפוליסה שהונפקה לעמותה ואין כל קשר חוזי בין התובע לבין הנתבעת.
אשר לעילת עשיית עושר ולא במשפט – גם טענה זו של התובע דינה להידחות.
פוליסת הביטוח הינה חוזה לכל דבר ועניין בין הנתבעת לבין העמותה והוא מחייב רק את שני הצדדים הקשורים בו.
למבוטח אין כל זכות להמחות את זכויותיו על פי הפוליסה לגורם אחר, קרי: לתובע.
לפיכך, אם סברה העמותה כי הפוליסה שהונפקה לה מכסה את התאונה מיום 4/3/07, בניגוד לעמדת הנתבעת – היה עליה להגיש את התביעה נגד הנתבעת, וזכות התובע, כמיטיב, היא להיפרע מהעמותה שאת חובה הוא פרע, ולא מהנתבעת.
(ראה לעניין זה את סעיף 4 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979).
גם סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, שעניינו תחליף, לא חל על התובע שכן הוראותיו חלות על המבטח בלבד, קרי: הנתבעת."
