מהו מועד אירוע ההיזק לפי הפוליסה?

ת"א 13622-07 איילון נ' פרח שחאדה ובניו בע''מ

בית המשפט: השלום בחיפה

פסק הדין החלקי בעניין תוקף הביטוח ניתן ביום: 17/8/2010

על ידי כב' השופטת: תמר נאות פרי

עניינו של פסק הדין החלקי: חברת הביטוח ששילמה תגמולי ביטוח למבוטחה לפי פוליסה לביטוח רכב בשל שריפת הרכב, הגישה תביעת תחלוף כנגד המוסך אשר טיפל ברכב עובר לשריפה וכנגד שלוש חברות ביטוח שביטחו את המוסך בביטוח אחריות מקצועית במשך שלוש תקופות שונות: החברה שביטחה את המוסך ביום שבו בוצע הטיפול, החברה שביטחה את המוסך ביום שבו פרצה השריפה וחברת ביטוח שביטחה את המוסך ביום שבו הוגשה התביעה. כל אחת מחברות הביטוח טענה, כי אינה אחראית לתשלום הנזק לפי תנאי הפוליסה. מי מבין חברות הביטוח, אם בכלל, אחראית לתשלום הנזק, אם ייקבע, כי המוסך אחראי לאירוע השריפה?

רקע:

חברת הביטוח שביטחה את המוסך ביום שבו בוצע הטיפול – טענה, כי אינה אחראית לתשלום הואיל והשריפה פרצה כאשר המוסך היה מבוטח בחברת ביטוח אחרת, כך שהאירוע לא קרה בעת שהמוסך היה מבוטח באמצעותה.

חברת הביטוח שביטחה את המוסך ביום שבו פרצה השריפה - טענה, כי אינה אחראית לתשלום הואיל והתביעה הוגשה לאחר תום תקופת הביטוח והפוליסה נערכה על בסיס "הגשת תביעה", דהיינו, הכיסוי הביטוחי ניתן רק אם התביעה הוגשה במהלך תקופת הביטוח.

חברת הביטוח שביטחה את המוסך ביום שבו הוגשה התביעה – טענה, כי אינה אחראית לתשלום הואיל והנזק קרה לפני תחילת תקופת הביטוח והתנאי לכיסוי לפי הפוליסה הוא שהנזק קרה בתוך תקופת הביטוח וכי התביעה בגינו הוגשה בתוך תקופת הביטוח.

בית המשפט, קבע, כי הפוליסה שמכסה את האירוע היא הפוליסה שהיתה תקפה ביום שבו בוצע הטיפול ברכב וזאת בשל ניסוחו של מקרה הביטוח בפוליסה:

"היזק גופני, מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני ... או היזק תאונתי לרכוש צד שלישי הקשורים או הנובעים מתיקון, מטיפול, משירות לכלי רכב מנועי ... שיצא מהחזקתו ומשליטתו של המבוטח."

בית המשפט קבע, כי המונח "היזק" אינו רק התפרצות השריפה. אם אכן היתה רשלנות בטיפול ברכב, אזי, ההיזק הרלבנטי הינו הטיפול שגרם לשריפה. ההיזק, לפי בית המשפט החל שבו נעשה הטיפול הלקוי, המשיך בקצר והסתיים בשריפה. כל הרכיבים מהווים חלק מההיזק והם כולם תאונתיים.

מתוך פסק הדין:

"המונחים 'אירוע תאונתי' או 'תאונה' הינם מונחים שדורשים פרשנות ומשמעותם עשויה להשתנות בהתאם להקשר ולנסיבות (וראו את ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מ"ז (1) 311 בעמ' 324) – אך נדמה לי כי במקרה זה אין טענה לפיה המדובר בנזק צפוי או נזק שנגרם כתוצאה ממהלך עניינים טבעי ורגיל, דהיינו – שהמדובר אכן בתקלה בלתי צפויה, מפתיעה, בלתי מכוונת – תאונתית. באשר לעקרון אי הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח ראו אף את ע"א 1530/02 מנורה חב' לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נ"ח (6) 822, ואזכיר כי הההלכה הפסוקה קבעה בנוסף כי רשלנות המבוטח אינה שוללת את היות הנזק פרי אירוע תאונתי ואין בה להפוך את הנזק לוודאי."

"קיימת גישה לפיה פוליסות על בסיס תביעה מנוגדות לחוק חוזה הביטוח, בשל שהן חותרות תחת מטרת סעיף 70 לחוק, בשל שהן אינן עולות בקנה אחד עם סעיפים 22-24 לחוק, בהיותן מנוגדות לתקנת הציבור ותכלית חוק חוזה הביטוח, ובהיותן תנאי מקפח בחוזה אחיד (וראו את ת.א. (ב"ש) 1976/04 החברה לפיתוח חוף ים המלח חבל סדום וערד בע"מ נ' יוסי בן ארי, מאגר נבו (2004) ואת בש"א (ב"ש) 5672/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' קיפר מערכות ואבטחה (1989) בע"מ, מאגר נבו (2005) שם נסקרו פסקי דין רבים לגבי הבעיתיות בפוליסות מסוג זה).

מנגד, קיימת גישה לפיה פוליסה על בסיס תביעה הינה פוליסה חוקית ותקפה, שכן המדובר במוצר שוק שמבחינת תקנת הציבור אין בו פסול ואולי אף יש בו יתרון.

אף הספרות המשפטית הדנה בנושא נחלקה בשאלה (ר' ד. ששון, "דיני ביטוח", מהד' שניה (2001) עמ' 210, ד. שוורץ, "דיני ביטוח, תהליכים ומגמות", (2005) עמ' 77, ירון אליאס, "דיני ביטוח", חלק ב' (2002), 577-581 ועמ' 1144), אם כי הדעת הרווחת היא שאין פסול בפוליסות שכאלו והחשוב הוא כי הם נפוצות עד מאוד ומהוות "מוצר ביטוחי" שכיח. 

בנוסף, כידוע, מבטחות נוהגות לעיתים לתחום בזמן את התחולה ה"רטרואקטיבית" של הפוליסה על בסיס תביעה (וראו את ש. ולר, פירוש לחוק חוזים - ביטוח (כרך שני) עמ' 317). במקרים שכאלו, נקבע כי יש חשיבות למודעות של המבוטח לגבי אופי הכיסוי ולמודעותו לכך שהביטוח מגן עליו רק מפני הגשת תביעות בפועל (עמוד 320 בספר לעיל)."