תנאי מוקדם או רגיל לכיסוי פריצה

ת"א 436-05 איגלו טקסטיל חברה לשיווק והפצה בע"מ ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

בית המשפט: השלום בקריות

פסק הדין ניתן ביום: 29/8/2010

על ידי כב' השופט: דאוד מאזן

עניינו של פסק הדין: האם חברת הביטוח חייבת לשלם תגמולי ביטוח בשל נזקי פריצה למרות שהמבוטח הפר את תנאי המיגון הנקובים בפוליסה?

רקע: חברת הביטוח דחתה את התביעה של המבוטח בטענה להפרת התחייבות לפי הפוליסה, כי מורשה מטעם המבוטח יגיע לבית העסק בכל פעם שמערכת האזעקה פועלת לבדיקה פנימית. התביעה הוגשה כנגד המבטחת וכנגד חברת מוקד השמירה הנמצאת בפירוק ואשר לגביה ניתן צו הקפאת הליכים. פסק הדין מתייחס רק למחלוקת בין המבוטח למבטחת בלבד .

בית המשפט קיבל את תביעתו של המבוטח נגד חברת הביטוח וחייב אותה לשלם את תגמולי הביטוח למרות טענה לאי קיומו של תנאי מיגון. בית המשפט, נסמך, בין היתר על העובדה שהמבוטח לא קיבל לידיו את הפוליסה ואת דרישות המיגון לפני קרות מקרה הביטוח.

להלן תמצית תשעת הנימוקים לקבלת התביעה ודחיית עמדתה של חברת הביטוח

א. תנאי מוקדם או תנאי רגיל – קביעתה של חברת הביטוח בהוראות הפוליסה שמדובר בתנאי מוקדם לקיומו של כיסוי ביטוחי  אינה בהכרח מסווגת דרישה כזו כתנאי מוקדם ואין הדבר מוביל להעברת נטל השכנוע אל כתפי התובעת להוכיח קיומו של חוזה ביטוח תקף עקב קיומו של התנאי המוקדם. לדעת השופט לא מדובר בתנאי מוקדם, ועל כן, די למבוטח שיוכיח את אירוע הפריצה והגניבה , והנטל עובר אל שכמי המבטחת להוכיח חריגים וסייגים לכיסוי הביטוחי.

ב. הסעיף בפוליסה לא ענה על דרישות ההבלטה לפי סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח ( ת.א. (י"ם) 1001/87 חברת מפעלי מתכת נגד סהר חברה לביטוח;ו- ת.א.(י"ם) 1615/99) יקבי הכורמים נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ.

ג. חברת הביטוח הוכיחה שהמבוטח ידע על קיומו של התנאי אבל לא הוכיחה, כי המבוטח ידע שהפרת תנאי המיגון תביא לשלית זכויותיו (ספרו של ירון אליאס "דיני ביטוח" כרך א,עמוד 669 670.)

ד. חברת הביטוח לא הביאה עדות, כי בשלב ההתקשרות עם המבוטח היא הסבה את תשומת ליבו לכך שאי ההתייצבות תביא לשלילת הזכויות. (ספרו של  ירון אליאס "דיני ביטוח" כרך א,עמוד 670-עד 676 ; שוורץ,דיני ביטוח-תהליכים ומגמות,עמוד 53.)

ה. הפקת פוליסת ביטוח נעשתה לאחר שחוזה הביטוח כבר נכרת. הואיל ולא הוכח, כ י התנאי לפיו נציג המבוטח יתצייב אישית לבית העסק לשלילת חדריה לבית העסק, הוא תנאי הנהוג באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח, כפי שהוגש למפקח על הביטוח, לפי סעיף 16 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, אין לראות תנאי זה כתנאי מוסכם.

ו. הדרישה לחיוב נציג התובעת להתייצב אישית לבית העסק, כפי שנוסח בידי המבטחת בדו"ח הסוקר, הינה דרישה בלתי סבירה .בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת ע"א (ת"א) 1316-09 פרג' אבידן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מפי כבוד השופטת שבח ,התייחס לסבירות דרישה זו וציין:

"הפרשנות הגורפת לפיה על המבוטח להיות זמין בטלפון 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כולל שבתות וחגים,מחלה, שמחות וימי אבל - איננה סבירה ואיננה מתיישבת עם השכל הישר וההיגיון הבריא. המבוטח אינו צריך להפקיר חלילה  את עסקו רק מכיוון שהבטיח את עצמו בביטוח, אך מנגד, אינו חייב לרתק עצמו לטלפון ולחשוש להירדם  בבחינת "לא ינום ולא ישן שומר ישראל".  הדעת נותנת שאם המבוטח הולך ביום כיפור לבית הכנסת, הוא רשאי לכבות את הטלפון, הוא הדין אם הוא משתתף בהלוויה, נמצא בביקור אצל רופא, שוכב חולה במיטה, או שחלה תקלה במכשיר הטלפון שלו,  וכיוצ"ב."

ז. חברת הביטוח לא הביאה כל עדות על מדיניותה בעניין אמצעי המיגון או התנהלותן של חברות ביטוח אחרות ביחס לדרישה זו, לא זומנו לעדות חתמי חברות אחרות, כדי לעמוד על דרישה זו שבהעדר התקיימותה לא תהיה חברת ביטוח אחרת שמוכנה לבטח את עסק התובעת. ועל כן לא ניתן לה פטור מוחלט בהתאם להוראת סעיף 18(ג) (2) לחוק חוזה הביטוח.

ח.  במקרה הנדון לא הובאה כל עדות או ראיה על שיעור דמי הביטוח הנגבים אצל חברת הביטוח או אצל מבטחים אחרים, כך שלא מצא מקום להפעיל את התוצאה של פטור חלקי לפי סעיף 18(ג) לחוק חוזה ביטוח.

ט. לפי הוראות סעיף 19(1) לחוק חוזה הביטוח, מבטח אינו זכאי לתרופות שבסעיף 18, כאשר השינוי בסיכון לא השפיע על קרות מקרה הביטוח או על חבות המבוטח. במקרה הנדון לפי חוות הדעת של המומחים לא ניתן לבסס קיומו של קשר סיבתי בין מחדל אי ההגעה לבין אי ההצלחה למנוע את הפריצה, שבכל מקרה הייתה מתבצעת.

מתוך פסק הדין:

"תנאי מוקדם ונטל השכנוע?

חוק חוזה הביטוח קובע בדרך כלל כי נטל ההוכחה בדבר קרות מקרה הביטוח מוטל על המבוטח, ואילו המבטח נושא בעול ההוכחה של חריגים לכיסוי (ראה ע"א 371/64 כהן נ' חברה לביטוח "קלדוניאן", פ"ד יט(1) 77, 81; ע"א 544/75 איגל סטאר אינשורנס קומפני לימיטד נ' טננבוים את ווב חב' לבנין ואבודות צבוריות בע"מ, פ"ד לב(1) 342, 347-349; ע"א 224/78 חמישה יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיירמנס פאנד אינשורנס קומפני, פ"ד לג(2) 90; ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ [פורסם בנבו]. אחת הדרכים לעקוף את חלוקת הנטלים הנ"ל היא בהצבת תנאים המוגדרים כתנאים מקדמיים לתחולת הפוליסה, שכן הנטל להוכיח קיומו של חוזה ביטוח תקף מוטל על שכמי המבוטח (ראה ש' ולר לעיל, עמ' 499-500).

הפסיקה טרם גיבשה כללים סופיים שייסעו בידינו לעריכת  האבחנה המבדלת בין תנאי מוקדם לבין תנאי חוזי רגיל או תנאי להקלה בסיכון, לפי סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), הסיווג , לדידי, הינו עניין של מדיניות שיפוטית ראויה והכרחית בסוג זה של חוזים.

בית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה למרות שהעניין הובא לפתחו ,לפחות ,פעמיים, אך ההכרעה לא הייתה דרושה לגוף המחלוקת ובית המשפט נמנע מלעשות כן.ראו: רע"א 282/06 לילי ניקוי יבש בע"נ נגד עילית חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם ); בית המשפט העליון  נמנע  מלהכריע בסוגיה לגופו של עניין וקבע כי באותו עניין הטענות לגבי סעיפים 18 ו- 21 לא בא זכרן בכתב התביעה ובין הצדדים הייתה הסכמה דיונית שעניינה איסור שינוי או הרחבת חזית; רע"א 1753/08 פרו טאץ' בע"מ נגד הדר חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם ) בית המשפט העליון נמנע מהכרעה בסוגיה לגופו של עניין לאחר שנקבע כי הסוגיה מעוררת באותה בקשה דיון תיאורטי בלבד, שכן ממילא נפסק בבית משפט קמא כי לא הוכח נזקה של המבקשת. מטעם זה לא ניתנה רשות ערעור באותו עניין.

ניתן למצוא פסיקה לכאן ולכאן בסוגיה זו, נראית לי הפסיקה שקובעת שמדובר בתנאי להקלה בסיכון ולא תנאי מוקדם. קביעה שעולה בקנה אחד עם מדיניות שיפוטית ראויה בתחום דיני הביטוח, ומבוססת על שורה של קביעות בבית המשפט המחוזיים; ראו ע"א(חי') 2302/04 מנורה נ' מוסה נג'ר וע"א (ת"א) 1158/93 הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שלום נעים (טרם פורסם) על פיהם קיום תנאי מיגון אינו חיצוני לחוזה אלא קשור לדרך ביצוע חוזה הביטוח.

בע"א (חיפה) 3488/06, אקרמן שאיבות בע"מ נ. אנקונה סוכנות לביטוח (1994) בע"מ קבע בית המשפט ::

"כאשר בוחנים מהותו של תנאי כלשהו בחוזה, אם הוא תנאי מוקדם- חיצוני- לתוקפו של החוזה, או שמא מדובר בתניה חוזית, עלינו לבחון את התנאי מתוך מודעות לתפקידו הצרכני של החוק והצורך להגן על הצרכן. הצבת תנאים מקדמיים לתחולת הכיסוי הביטוח מחייבת על כן בחינה מדוקדקת אם אכן מדובר בתנאי לתוקפו של חוזה הביטוח, ואם אין בו משום עקיפת התכלית הצרכנית של החוק"

ובהמשך:

"דומני כי מגמה זו העולה מפסיקת בתי המשפט עולה בקנה אחד עם התכלית הצרכנית של חוק חוזה הביטוח, דהיינו ההגנה על המבוטח מפני ניצול כוחו של המבטח, ויש בה כדי לדרבן את המבטחים לערוך בדיקות מקדמיות ובכך להגביר את הוודאות והיציבות בחוזי הביטוח. על כן גם אני סבור כי תנאי המיגון אינם תנאים מוקדמים לתוקפה של הפוליסה, ויש לבחון את נפקות הפרת התנאים על-פי הוראות סעיף 21 לחוק."

במסגרת ע"א (ת"א) 1437/08  סלוצקי נגד חתמי לוידס, חזר וציין בית המשפט המחוזי, שתנאי המיגון אינם בבחינת תנאי מוקדם אלא תנאים להקלה בסיכון בקובען:

"לפי דעתי, ולאור הנימוקים דלעיל, לסעיף 21 לחוק תחולה בכל מקרה בו התרשל המבוטח בעניין אמצעי המיגון, אם כאשר לא התקינם (עמדה שגם המבטחת אוחזת בה), אם כאשר הותקן האמצעי אך הוא אינו תקין, ואם כאשר הותקן ולא הופעל. תרופתו של המבטח היא בסעיף 21 לחוק, שהוא סעיף קוגנטי (ראו סעיף 39(א) לחוק חוזה הביטוח). התוצאות המשפטיות של התרשלותו של המבוטח תדונה במסגרתו, ובזו בלבד. "

ובהמשך:

"כאמור, אין לפרש תניה זו כתנאי מוקדם המתלה כניסתה לתוקף של הפוליסה, כפי שטענה המבטחת. הימצאות התכשיטים בכספת איננה קבועה, והם מופקדים בכל פעם שאין עונדים אותם, ומוצאים הימנה בכל פעם שעונדים אותם. שלב 'הפעלת המיגון' הינו אפוא עניין משתנה הנתון לרצונו של צד לחוזה (המבוטח) ואינו חיצוני לו כך שאינו יכול להיות תנאי מתלה כמובנו בסעיף 27 לחוק החוזים. מכאן שתניה זו הינה סייג לאחריותו של המבטח, ומזורו הינו בסעיף 21 לחוק ותרופותיו הינן התרופות שבסעיף 18 לחוק, המוציאות את תרופותיו לפי דין אחר (ראו סעיף 38 לחוק חוזה הביטוח). "

לעניין הגעת נציג המבוטחת לבית העסק בביטוח המכסה פריצה –גם היא נבחנה כסוגיה נפרדת וכבר הובעה הדעה שמדובר בתנאי חוזי רגיל ולא תנאי מוקדם. בית המשפט המחוזי בתל אביב עא (ת"א) 1316-09 פרג' אבידן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מפי כבוד השופטת שבח קבע:

"מהאמור לעיל, ובשים לב למכלול, יש להסיק כי הסעיף המכיל את דרישת ההגעה לבית העסק, בהינתן שתי קריאות מוקד, אינו תנאי מוקדם לחלות הפוליסה, כי אם תנאי המהווה אמצעי להקלת הסיכון.""