ע"א 1309-08 עיריית תל-אביב ואח' נ' ראובני אליצור
בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 12/9/2010
על ידי כב' השופטת: רות לבהר שרון
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של עיריית תל-אביב יפו ושל חברת הביטוח שביטחה אותה לגבי סכום הפיצויים שנפסק ע"י בית משפט השלום לטובת צלם שנפגע בתאונת עבודה?
רקע: העירייה וחברת הביטוח השיגו על הטלת האחריות והן על גובה הנזק. הן טענו, כי לא הייתה כל רשלנות או מחדל מצד העירייה וכי הצלם שנפגע לא אמור היה להימצא במקום ממנו נפל (הוא עבר דרך דלת שהיה עליה שלט "אין כניסה"). עוד טענו נכות תפקודית בעקבות התאונה ובעיקר השיגו על גובה בסך 300,000 ₪ שנקבע כפיצוי גלובלי בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור באופן חלקי והפחית את הפיצוי הגלובלי בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד בשיעור של 50%.
מתוך פסק הדין
"אומנם, ככלל, ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיעור הנזק שקבעה הערכאה הדיונית, וזאת "גם באותם המקרים אשר בהם סבור בית משפט של ערעור כי בפריט כזה או אחר היה הוא פוסק סכום שונה פחות או יותר מן הסכום שפסקה הערכאה הדיונית [ע"א 4484/08 אשר סויסה נ' קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (פורסם בנבו, 05.07.2009)]. ואולם, במקרים חריגים, כאשר מדובר בסכום לא סביר או כשנפלו טעויות בולטות יש מקום להתערב [ע"א 10670/05 אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' אבו עגאג (פורסם בנבו, 20.01.09)], כך למשל כאשר יש פער ממשי בין הסכום שנפסק לסכום שהיה צריך להיפסק.
במקרה זה, גם אם נביא בחשבון שהפיצוי הגלובלי שפסק בית המשפט הינו גם ביחס לעבר, וזאת על אף שבית משפט קמא ציין למעשה שבשלוש השנים לאחר התאונה שכרו של המשיב דווקא עלה, הרי שמדובר בכל מקרה בפיצוי בגין הפסד השתכרות על הצד הגבוה, ואני סבורה כי יש מקום להתערבותנו.
בהתחשב בכל הנסיבות כפי שפורטו לעיל, ובכך שמדובר בנכות אורטופדית בגב, שיש לה ללא ספק השלכות תפקודיות גם לעתיד, אני סבורה שיש מקום במקרה לקבל את הערעור באופן שהפיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר ולעתיד יועמד על סך 150,000 ₪ בלבד (במקום הסך של 300,000 ₪), למועד פסק הדין של בית משפט קמא, ללא שינוי בשאר רכיבי פסק הדין. "
