גניבת תכשיטים וקיומו של קשר עין

ת"א 13482-06 נחום כהן ואח' נ' המגן חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בירושלים

פסק הדין ניתן ביום: 24/09/2010

 על ידי כב' השופט: מוריס בן-עטר

עניינו של פסק הדין: האם ביטוח כל הסיכונים תכשיטים הכולל חריג אשר מוציא מכלל ביטוח מקרה שבו "נזק שנגרם בגניבת פריט מחוץ לדירה בעת שהמבוטח או בן משפחתו אינם מלווים את הפריט", מכסה מקרה שבו נגנבו תכשיטים אשר לטענת המבוטחים הונחו בתוך שקית על החוף ונגנבו, כאשר המבוטחים שחו בים המלח וטענו לקיומו של קשר עין מתמיד עם השקית.

רקע: במהלך הדיון המשפטי נתגלו הבדלי גרסאות מהותיים, בין תיאור המקרה שניתן על ידי המבוטחת לחוקר מטעם חברת הביטוח לבין הגרסא שנמסרה לאחר מכן על ידי המבוטחת והמבוטח לבית המשפט.

בית המשפט קיבל את עמדתה של חברת הביטוח ודחה את הטענה נגדה.

מתוך פסק הדין:

"נוכח הסתירות בין גרסת התובעים לעדות התובעת בפני החוקר – כאמור, כמעט בכל פרט אפשרי, מלבד עצם הטענה בדבר גניבת התכשיטים – לרבות בפרטים בסיסיים ביותר היורדים עמוק לשורשו של הענין ... מתעורר סימן שאלה גדול בכל נושא מהימנותם של התובעים, באופן שלא ניתן לסמוך על עדויותיהם על מנת לקבוע כי אכן אירע אירוע של גניבת התכשיטים. פירוש הדבר, שלא הוכח עצם גניבת התכשיטים, ועקב כך בלבד דין תביעתם של התובעים להידחות."

""אובדן" אינו חייב להיות "תאונתי מקרי ובלתי צפוי" על מנת להיכלל בגדר מקרה ביטוח לצורך סעיף 21 לפוליסה."

"עצם התנהלות רשלנית של המבוטח, שגרמה למקרה ביטוח, אין בו כדי לשלול את הכיסוי הביטוחי. לפיכך, גם כאשר נכלל בפוליסת ביטוח רכוש סעיף המחייב את המבוטח ו/או הפועלים מטעמו לנקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת קרות מקרה ביטוח (להלן – סעיף להחרגת רשלנות המבוטח), נפסק כי דרושים שני תנאים מצטברים לשם הפרת הסעיף, האחד התנהגותי ואובייקטיבי והשני נפשי וסובייקטיבי. לענין היסוד האובייקטיבי ההתנהגותי, דרושה סטיה ניכרת מרמת הזהירות הנדרשת (רשלנות רבתי), ולענין היסוד הנפשי והסובייקטיבי, דרושה פזיזות או אי-איכפתיות (ע"א 56/77 לה נשיונל חברת ביטוח בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות (1967) בע"מ, פ"ד לג(1) 337; ע"א 465/84 גאזי טרביה נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ - לא פורסם בפ"ד, פס"ד מיום 06/10/86). אם כך לגבי פוליסת ביטוח המכילה סעיף להחרגת רשלנות המבוטח, קל וחומר במקרה שאין הפוליסה מכילה סעיף כאמור (וזה המצב במקרה דנן). כשאין בפוליסה לביטוח רכוש או אחריות סעיף להחרגת רשלנות המבוטח, אין בעצם רשלנות המבוטח, ותהיה זו אפילו רשלנות רבתי, כדי להחריג אירוע מהיותו מקרה ביטוח על פי ההגדרות שבפוליסה."

"אירוע של גניבת נכס נופל בגדר "אובדן" לצורך ביטוח רכוש. על כן, לו הוכח מעשה הגניבה הנטען על ידי התובעים, הייתי קובע כי בפנינו מקרה ביטוח לפי האמור ברישא לסעיף 21 לפוליסת הביטוח (כאמור, מבלי להתייחס בשלב זה לתנאי הליווי)."

"בנסיבות המתוארות בגרסת התובעים אין לראות את התובעים כמי שליוו את התכשיטים בעת שטבלו בים. לא רק שהם היו מרוחקים כ-20 מטר מהתכשיטים, אלא ששהו במים, שהיציאה מהם כרוכה בפרק זמן ארוך יותר מאשר מעבר על פני אדמה. לדעתי, מלבד קרבה פיזית, יש חשיבות, לצורך תנאי הליווי, לפרק הזמן הדרוש להגעה לחפץ בעת הצורך. כך, למשל, אם נמצא אדם נעול במבנה ללא אפשרות יציאה ממנו (אין לו מפתח לדלת שנעולה, ושהיא דלת בטחון, והחלונות מסורגים), אין לראותו כמי ש"מלווה" חפץ המנוח מחוץ למבנה ליד חלון (מסורג), אף אם הוא נמצא ממש בצידו השני של החלון."

"בע"א (מחוזי חי') 84/82 ורסנו נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (פ"מ תשמ"ג(2) 441) (להלן – פס"ד ורסנו) נדון מקרה בו בעת שהייתו של ורסנו (המערער) בשפת ים, נגנב תיק רחצה, שבו מצלמה וחפצים, זאת בשעה שורסנו ואשתו נכנסו לרחוץ בים כשהתיק היה מונח מתחת למיטת שיזוף. ורסנו תבע את חברת הביטוח, שביטחה את המצלמה בביטוח כל הסיכונים על פי פוליסה שגם כן כללה תנאי של ליווי. נקבע שם כי תנאי הליווי לא התקיים בעת שנכנסו ורסנו ואשתו לים."

"פסק הדין שניתן בת"ק (תל-אביב) 8326/03 פלאצ'י נ' הדר חברה לביטוח (פס"ד מיום 04/03/04 של כב' השופטת פלינר), שעליו ביקשו התובעים להסתמך, אינו רלבנטי לענייננו נוכח הנסיבות השונות. שם נגנבו שעונים מתיק בחוף ים, שעה שאשתו של התובע ישבה על כסא כשהתיק מצוי לימינה, בהישג יד."