ת"א 2834-03 מרעי מואיד נ' חג'יר אחמד ואח'
בית המשפט: השלום בבית שאן
פסק הדין ניתן ביום: 4/10/2010
על ידי כב' השופטת: עיריה מרדכי
עניינו של פסק הדין: האם הבעלים הרשום של רכב אחראי לפצות את קרנית בשל נהיגתו של אחיו שהשתמש ברכב ללא ביטוח כאשר לטענתו של בעל הרכב, אחיו מסר לו שערך ביטוח לרכב ואף הציג בפניו תעודת ביטוח חובה לרכב אשר מאוחר יותר התגלה שהיתה מזויפת?
רקע: מדובר בהודעת צד ג' שהוגשה כנגד האח שהיה הבעלים הרשם של הרכב.
בית המשפט דחה את התביעה כנגד האח שהיה הבעלים הרשום של הרכב לאחר שקבע, כי לא הוכח ה"אשם" הנדרש על פי חוק הפלת"ד, בכל הקשור לבעל הרכב ודי במאזן ראייתי שקול על מנת לדחות את התביעה נגדו.
מתוך פסק הדין:
"על פי הפסיקה, הוראת סעיף 7(6) לחוק הינה חריג לעקרון האחריות המוחלטת, אשר עומדת בבסיסו של חוק הפלת"ד. ברע"א 2853/96 קרנית נ' דחפור ג'מאל פרח ואח', פד"י נג(1) 680 [1999], עמד בית המשפט על הפרשנות הראויה שיש ליתן להוראת סעיף זה לחוק. בית המשפט קבע כי לצורך הטלת אחריות השיפוי, יש להוכיח, יסוד של אשם, מצד מתיר השימוש ברכב.
"לשון אחרת, יסוד האשם, שמצדיק את הפקעת זכותו לפיצויים של מתיר השימוש ברכב שלא דאג לביטוח, הוא אשר מצדיק גם את קיומה של זכות החזרה כלפיו. בהישמט אותו יסוד, שבה הזכות לפיצוי על כנה, וכתמונת ראי, נשללת זכות החזרה של קרנית..."
(רא' ע"א 7580/03 קרנית נ' צורדקר, [פורסם בנבו] תק-על 2007 (1), 402 [2006].
"מאידך, אין מחלוקת שעאדל לא נרתע מלהציג תעודה המתיימרת להיות תעודת ביטוח חובה משולמת וברת תוקף, הן בסמוך לאחר התאונה (במשטרה) והן בהליך זה שהתנהל בפני. אין בפני כל ראיה המצביעה על קשר כלשהו בין זיאד לאותה תעודה והנסיבות החשודות של הצטיידתו של עאדל בתעודה זו. גם אם זיאד יכול היה לחשוש באשר ליכולת עמידתו הכלכלית של עאדל בתשלומי הרשות והחובה הקשורים ברכב, הרי שבשעה שעאדל טען באוזנו כי ביטוח החובה שולם בפועל, ואף הצטייד בתעודה שכזו, המתיימרת להעיד על תשלום הביטוח עוד ב-07/02 (כ-5 חודשים לפני התאונה), הרי שלא היה מוטל על זיאד, לפני התאונה, לדרוש ולחקור אחר אחיו, מעבר לכך."
