ת"א 5185-04-08 פדורישין ת.ז. 321167965 נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'
בית משפט: השלום בנצרת
פסק הדין ניתן ביום: 17/10/2010
על ידי כב' השופט הבכיר: שכיב סרחאן
עניינו של פסק הדין: האם התאונה שבה נפגע העובד היא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים? העובד הגיש תביעה חלופית לפי ביטוח חבות המעבידים של המעביד.
רקע: העובד נפגע כאשר ניסה לכבות בשריפה שפרצה בחצר המפעל, כאשר התלקח שק מגנזיום. העובד שנהג בטרקטור, הביא בכף הטרקטור חול רטוב לצורך כיבוי השריפה ושפך אותו על האש. כתוצאה מכך, נגרם פיצוץ והעובד נפגע ונגרמו לו כוויות.
בית המשפט קבע, בפסק דין חלקי בנושא החבות, כי האירוע נופל בהגדרתה של תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד.
מתוך פסק הדין:
"סעיף 1 לחוק , כולל את ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" ולאחר מכן, באות החזקות החלוטות: החזקות המרבות- המפרטות מקרים בהם ייחשב אירוע של גרם נזק גוף כתאונת דרכים והחזקה הממעטת- המוציאה מאורע מתחולת ההגדרה של תאונת דרכים כאשר המאורע ארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם. זו לשון ההגדרה של "תאונת דרכים":
"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי".
בהתאם לפסיקה (רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ , פ"ד נ(3) ,532 (1996), יש לבדוק תחילה האם חלה ההגדרה הבסיסית.
יש לבחון האם היה "שימוש" על ידי הרכב והתקיימותם של שאר מרכיבי ההגדרה הבסיסית. במידה וההגדרה הבסיסית לא חלה, יש לבדוק האם חלים אחד מהחזקות המרובות. לבסוף, אם מתקיימת ההגדרה הבסיסית או אחת החזקות החלוטות המרבות, יש לבדוק האם חלה החזקה החלוטה הממעטת.
אין מחלוקת, כי יסודות ההגדרה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף" מתקיימים במקרה דנן, ומתעוררת השאלה לגבי היסודות "עקב שימוש ברכב מנועי" ו- "למטרות תחבורה".
אין חולק בדבר נסיבות קרות התאונה,כפי שפורטו בתצהיר התובע. כאמור, התובע הביא באמצעות כף הטרקטור חול לח לצורך כיבוי השריפה. התובע היה במהלך הנסיעה. הטרקטור הוא רכב מנועי דו (או רב) תכליתי.(ע"א 5847/96 חברה ישראלית לקירור והספקה בע"מ נ' סובח ,פ"ד נ (3),832,819 (1996). חלק מפעולות הלוואי של הטרקטור הינן הרמת מטענים על הכף, נסיעה למקום הנדרש ופריקה. כתוצאה משפיכת החול הלח על שק המגנזיום, נגרם פיצוץ והתובע נפגע ונגרמו לו נזקי גוף. התובע התכוון להמשיך בנסיעתו בסיומה של אותה פעולה ולהביא את הטרקטור לחניה או למקום המיועד לו, אך לאחר הפיצוץ לא היה באפשרותו לעשות כן. לפיכך, לא נותק הקשר הסיבתי בין התובע לרכב עובר לתאונה, והימצאותו באזור התאונה הייתה בזיקה להיותו נוהג טרקטור, במהלך נסיעה. מאחר ומדובר בחלק מנסיעה שנקטעה בעקבות הפיצוץ, שהינו מפגע שיש לצפותו בדרך, הרי שבזמן התאונה התובע היה בחזקת משתמש ברכב ולא אדם מקרי הנמצא בסביבת הרכב. למעשה, התובע לא סיים את שלב הנסיעה.
עם זאת, יש לבדוק את שאלת הקשר הסיבתי "עקב השימוש ברכב" לבין נזק הגוף. מבחן הקשר הסיבתי כולל בחובו הן מבחן קשר סיבתי עובדתי והן מבחן קשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי, דורש בדיקה האם בהיעדר הפיצוץ לא היה ניזוק התובע, כאשר התובע נפגע בטרקטור תוך כדי נהיגה. כאמור, אלמלא שפך התובע את החול הרטוב על האש שבערה בשק המגנזיום, לא היה נגרם הפיצוץ ולתובע לא היה נגרם נזק גוף. די בכך כדי לקבוע קשר סיבתי מספיק בין הטרקטור והשימוש בו, לבין הפיצוץ שנגרם.
לצורך בחינת הקשר הסיבתי המשפטי ,קבעה הפסיקה מבחן משולב הכולל בחובו את מבחן הסיכון ומבחן השכל הישר (ר' ע"א 6000/93 עזבון המנוח פואז קאוסמה ואח' נ' האשם רג'בי, פ"ד נ(3) 661 (1996).
... השאלה שיש לשאול במקרה דנן, הינה האם הסיכון לו נחשף התובע הינו סיכון הנובע משימוש בטרקטור למטרות תחבורה. (ראה 4204/98, 2248/98 המוסד לביטוח לאומי נ' מ"י- משרד הבינוי והשיכון ואח', נג (4), 867 (1999). התובע נפגע מפעולת לוואי של נסיעה בטרקטור (שפיכת חול) ופעולה מסוג זה נופלת בתחום הסיכון שהשימוש בטרקטור יוצר. נסיעה כוללת בחובה סיכונים של פגיעה על ידי מפגעים בדרך. עצירת הטרקטור, עקב ההתפוצצות ונזק גוף כתוצאה מאותה התפוצצות, מהווים התממשות של סיכון הכרוך בנסיעה בטרקטור.
לאור האמור לעיל, המקרה הנדון עונה על הגדרת שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה בחוק ומתקיים קשר סיבתי בין השימוש בטרקטור לנזקי הגוף שנגרמו לתובע."
"בענייניו, פעולת שפיכת החול נעשתה באמצעות ניצול הכוח המיכני של הטרקטור. לפיכך, חלה החזקה המרבה של ניצול הכוח המיכני ויש לראות את האירוע כתאונת דרכים. מאחר ומדובר ברכב דו תכליתי, הכוח המיכני של הרכב הוא הגורם הממשי לתאונה, הנכנסת במתחם הסיכונים האפשריים של השימוש בטרקטור."
