עא (ת"א) 2080/09 בורן אורית נ' גבי את יאיר אינטלציה בע"מוכלל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 04/11/2010
ע"י כבוד השופטת: רות לבהר שרון
ענינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר לטענת המערערים הוא דחה את תביעתם בפסק דין סתמי וקצר והסתפק בכך שציין כי לא ניתן לקבוע מהו מקור הרטיבות והאם מדובר בדליפה בצנרת, תוך שהוא מתעלם מטענות מהותיות של הצדדים?
רקע: מדובר בתביעת המערערים בשל נזק שנגרם להם לטענתם בעקבות תיקון צנרת שבוצע בדירתם ואשר גרם להם לרטיבות כאשר השרברבים וחברת הביטוח טוענים שהמבוטח לא הוכיח את סיבת הנזק וכי סיבת הרטיבות היא איטום לקוי.
בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את פסק הדין של בית משפט השלום והחזיר אליו את התיק על מנת שיתייחס לכל הטענות של הצדדים ובכלל זה לטענת ההתיישנות של חברת כלל.
מתוך פסק הדין:
"חובת ההנמקה מעוגנת בתקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1964, הקובעת כדלקמן:
"פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה".
מכאן, שבהתאם לתקנות פסק הדין, תמציתי ככל שיהיה, חייב לכלול ולהתייחס לפרמטרים הבאים:
· תמצית העניין והמחלוקות העובדתיות והמשפטיות;
· ממצאי בית המשפט לגבי העובדות, לאחר ששמע הראיות;
· השאלות שעמדו להכרעה;
· החלטה בכל אחת מהשאלות שעמדו להכרעה;
· הנימוקים להחלטה.
פסק דין אינו יכול לעמוד על כנו כאשר חסר בו אחד מהחלקים הנדרשים כנ"ל, בוודאי לא כאשר חסרה התייחסות לשאלות המהותיות שבמחלוקת, ובהעדר קביעות עובדתיות וניתוח של כל העובדות. "