תק (ב"ש) 431-09 בכר רופא מיגל נ' שלומי רוזליו
בית המשפט: לתביעות קטנות בבאר שבע
פסק הדין ניתן ביום: 11/11/2010
ע"י כבוד השופט: אור אדם
עניינו של פסק הדין: האם על סוכן הביטוח לפצות את המבוטח התובע ממנו לשלם לו סכום 8,655 ₪, אשר הופחת מתביעתו על ידי חברת הביטוח בשל הפרת חובת הגילוי לגבי התקופה שבגינה הוא זכאי להנחת היעדר תביעות בביטוח רכב?
רקע: בית המשפט הגיע למסקנה, כי המבוטח חתם על תקופת ביטוח קודמת ללא תביעות של שלוש שנים במקום שנה וחצי בשל מגבלות שפה ותרגום לקוי של אחיו אשר סייע בידו בעת ההתקשרות בהסכם הביטוח.
בית המשפט קיבל את התביעה באופן סמלי בלבד וחייב את סוכן הביטוח לפצות את המבוטח בשיעור של 15% מהסכום שנתבע כ"אקט חינוכי".
מתוך פסק הדין:
"בענייננו, מדובר בשאלה מפורשת של הנתבע, כנציג המבטחת, המשפיעה ישירות על גובה הפרמיה ועל גובה הפיצוי, ולכן מדובר בעניין מהותי. השאלה היא מי נושא באחריות להצהרת הכזב בדבר העבר הביטוחי.
בעניין דומה של הצהרת כזב, חילק בית משפט השלום בתל-אביב את האחריות כך ש- 75% ממנה נפלה על הסוכן ו- 25% ממנה על המבוטח, אולם שם דובר במעורבות מאסיבית של הסוכן לגבי ההצהרה השקרית:
"סוכן הביטוח, ככל בעל מקצוע, חב חובת זהירות מושגית כלפי האדם הנזקק לשירותיו המקצועיים... ...סוכן ביטוח הממלא הצעת ביטוח עבור לקוחו אחראי לכך שהפרטים יירשמו תוך שימוש במיומנות מקצועית ובזהירות ראויה תוך הסתמכות על הכללים והנהלים המקובלים בעסקי הביטוח... ...מאידך, מידת מעורבותו של סוכן הביטוח במילוי הצעת הביטוח הייתה משמעותית. הוא זה שהציע לתובע שלא לציין כי מדובר בעסק חדש. בנסיבות אלו, לא פעל סוכן הביטוח המנוח כסוכן ביטוח סביר, בכך שעודד בהתנהגותו את התובע להטעות את המגן, מבלי שהעמיד אותו על הסיכון הכרוך בכך. קשה להניח, כי המערער הבין, כי אי מתן תשובת אמת לכשתתגלה, תגרום לשלילה מוחלטת של תגמולי הביטוח, שהרי כל רצונו היה לבטח את עסקו למקרה שתתרחש פריצה נוספת..." (ת"א (שלום ת"א) 59180/98 מנשקו דוד נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2008(4), 10516 , 10520 (2008)).
מנגד, קבעה ההלכה הפסוקה לא אחת, כי כאשר אדם חותם על מסמך, בקושי רב יפתרוהו בטענה כי לא הבין על מה הוא חותם:
"הנטל להוכחת טענת 'לא נעשה דבר', הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים. שכן בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא... ...שורשיה של הילכת "לא נעשה דבר" נעוצים בפסק-הדין האנגלי הידוע Thoroughgood's Case, (1584) 2 Co. Rep. 9a, שניתן בתקופה בה מרבית האוכלוסייה לא ידעה קרוא וכתוב. נקבע, כי חתימתו של מי שאינו מסוגל לקרוא - בשל אי-ידיעת קרוא וכתוב, עיוורון או חולשה פיזית - על חוזה
... אינה מחייבת אותו, באותם מקרים שבהם המסמך הוקרא לו באופן שגוי, כך שהוא הוטעה לגבי תוכנו... ...בענייננו לא נמנע מן האישה לקרוא את שטרי המשכנתה. האישה היא בוגרת בית-ספר תיכון בישראל, ואף העידה על עצמה כי היא מודעת למשמעות חתימה על מסמך משפטי. הסברה לכך שלא קראה את המסמך שאותו הגיש לה בעלה לחתימה, שדי היה בהעפת-עין כדי לעמוד על תוכנו, מלמד על אחד משניים: כי חתמה מתוך אמון בבעלה ונכונות לחתום על כל מסמך לפי שיקול-דעתו, או שנהגה ברשלנות. שתי האפשרויות שוללות טענת אפסות..." (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו, תק-על 2000(2), 1566 , 1571 (2000), ור' גם ת"א (שלום חי') 17235/04 עזבון המנוח יוסף טורבובסקי ז"ל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, תק-של 2007(4), 3246 , 3250 (2007))."
" בענייננו, התובע הוא אדם מבוגר ובר-דעת. חזקה כי הוא מבין את החשיבות שבחתימה על מסמכי גילוי טרם חתימה על פוליסה. לא מדובר במסמך ארוך או מפורט ורב פרטים, אלא בדף אחד, בו נרשם ברורות כי התובע היה מבוטח שלוש שנים קודם לרכישת הפוליסה בחברת הפניקס. לפיכך אני מוצא לנכון להטיל את מירב האחריות על התובע עצמו אשר חתם על הצהרת כזב מבלי לוודא על מה הוא חותם.
חרף האמור לעיל, וכפי שנקבע בעניין מנשקו הנ"ל, סבור אני כי מחובתו של סוכן הביטוח לוודא היטב כי המבוטח מבין על מה הוא חותם, ומה חשיבות יש לגילוי בעת החתימה. בענייננו, יכול היה הנתבע הסוכן לחוש את הקצר התקשורתי, לחזור ולדרוש בעניין. היה ברור לנתבע הסוכן כי מדובר בעולה חדש, שאיננו דובר את השפה, ובנסיבות אלה, ייתכן כי העמקת הבירור היתה מבהירה לתובע על מה הוא חותם.
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי מקום להטיל על הסוכן הנתבע אחריות מינורית להצהרת הכזב, בשיעור של 15% בלבד, בעיקר כאקט חינוכי שינחה את הנתבע וסוכני ביטוח כמותו, להבהיר היטב את נוסח השאלות ולהדגיש בפני המבוטחים את חשיבות הצהרות הגילוי טרם רכישת הפוליסה."
