תא (מרכז) 15866-07-09 ד"ר עמרם מליץ, עו"ד נ' נחום פז ואח'
בית המשפט: המחוזי מרכז
פסק הדין ניתן ביום: 22/12/2010
על ידי כבוד השופט: שאול מנהיים
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של עורך הדין לקבל שכר טרחת עורכי-דין, בסך 2,585,060 ₪ בעבור שירותים משפטיים אשר לטענת התובע ניתנו בהיקף נרחב בקשר עם עסקי ביטוח רכוש וחבות שבוצעו בארץ במתכונת שונה מהמקובל כאשר המבוטחים חברים ב"מועדנים" שבוטחו בחברת ביטוח רוסית בשם "אינגוסטרך", ולאחר הפסקת פעילותה בוטחו הלקוחות בחברת ביטוח אוקראינית בשם "סיטי פוליס".
רקע: מדובר בשירותים משפטיים שנתנו החל מדצמבר 2005 וכללו ייצוג ויעוץ משפטי בקשר עם עסקי הביטוח מארבעה סוגים. סוג אחד של שירותים היה שירותי ייעוץ וטיפול שוטף לחברות הקבוצה תמורת סכום חודשי מוסכם ("שירותי ריטיינר"). הסוג השני היה ייצוג המבוטחים בתביעות חבות שהוגשו כנגדם על ידי צדדים שלישיים שלטענתם ניזוקו על ידי המבוטחים ("תביעות החבות"). הסוג השלישי היה הגשת וניהול תביעות שיבוב ("תביעות השיבוב") שהוגשו כנגד מי שנטען שגרמו נזק למבוטחים; והסוג הרביעי היה הגשת וניהול תיקי הוצאה לפועל לגביית כספים ("תיקי ההוצאה לפועל").
המחלוקת בין הצדדים היא לגבי עצם זכותו של התובע לקבל כספים (להבדיל מהשאלה מהם הסכומים המגיעים לו) ממוקדת בתוקפו ובפרשנותו של החוזה החדש שנתם ביום 1/2/09, ואשר קדמו לו חוזה מיום 24/7/05 בין התובע לבין הנתבעת 2 ("אוברסיז"), וחוזה מיום 5/5/07 בין אותם. אין מחלוקת שמאז כריתתו של החוזה החדש לא שולם לתובע דבר על ידי מי מהנתבעים, וכי שיקים שנמסרו לו חוללו.
בית המשפט חייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע 1,250,000 ₪ נכון ליום הגשת התביעה, בתוספת מע"מ כאשר מהסכום הכולל המתקבל לפני מע"מ יופחת סכום של 388,140 ₪.
מתוך פסק הדין
"הצד הפחות מנוסה והפחות בקיא בהתקשרות שבין הצדדים לא היו הנתבעים, אלא להיפך. עליהם ולא על התובע מוטלת האחריות, ובידם ולא בידי התובע הכלים לדעת, האם הם מקבלים על עצמם התחייבויות שיש (או שמא אין) ביכולתם לעמוד בהן. התובע גם לא היה עורך-הדין היחיד עמו עבדו הנתבעים, כך שלו רצו בקבלת ייעוץ משפטי בלתי תלוי לגבי החוזה החדש לא היה להם כל קושי לקבלו. הנתבעים לא "הוחתמו" על החוזה החדש שלא מרצונם או מבלי שהבינו במה דברים אמורים. הם לא הצביעו על קיומו של אף אחד מרשימת הפגמים ברצון המנויים בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 בהקשר לחוזה החדש, ואף לא טענו כי ביטלו או ביקשו לבטל את החוזה השני אי פעם מחמת קיום פגם ברצון. הצגת התובע כמי ש"החתים" אותם, וממילא הצגת הנתבעים את עצמם כמי ש"הוחתמו", באופן סביל, על החוזה החדש אינה אלא עוד ניסיון לא ראוי מצידם ליצור רושם מטעה ומוטעה כאילו נפלו קורבן לתובע."
"לכל האמור לעיל יש להוסיף כי הרושם שעשה מר פז בעדותו (כאשר הוא עד ההגנה היחיד) היה בלתי חיובי בעליל. עדותו היתה רצופה בסתירות מהסוגים שצוינו לעיל והתאפיינה בניסיונות התחמקות ממתן תשובות לשאלות שאינן נוחות לו.
המסקנה מכל האמור לעיל היא שיש לדחות טענות הנתבעים במישור עצם קיומה של חבות ויריבות. החוזה החדש תקף ומכל מקום הנתבעים עצמם מחויבים לשלם לתובע את שכר טרחתו מכח החוזה החדש. חובה זו אינה מותנית בקבלת כספים מאינגוסטרך על ידי הנתבעים. החוזה החדש חל על כל שכר הטרחה המגיע לתובע, בין שעילתו בשירותים שנתן טרם כריתתו ובין שהוא מגיע עבור שירותים שניתנו רק לאחר כריתתו."
