מידת ההוכחה הנדרשת למעשה פלילי

תא (אש') 2680-06‏ ‏ שפיר שיקום נזקים בע"מ נ' שיינפלד יגאל

בית המשפט: השלום באשקלון

פסק הדין ניתן ביום: 4/1/2011

על ידי כב' השופט: דורון חסדאי

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתה של חברת שיקום נזקים לתשלום שכ"ט על ידי המבוטח הטוען, כי למעשה חברת הביטוח היא זו שהתחייבה לשלם לחברת השיקום כאשר חברת הביטוח טוענת להיעדר כיסוי ביטוחי בטענה שסיבת השריפה היא הצתה ע"י הדיירת, אירוע המוצא מכלל ביטוח לפי תנאי הפוליסה.

בית המשפט קבע, כי המבוטח חייב לשלם לחברת השיקום בעבור עבודתה וזאת על סמך הזמנת העבודה עליה חתם. במישור היחסים שבין המבוטח לבין חברת הביטוח שצורפה על ידי המבוטח כצד ג' לתביעה נקבע, כי חברת הביטוח תשלם למבוטח את הסכום אותו הוא מחויב לשלם לחברת שיקום הנזקים הואיל וחברת הביטוח לא הוכיחה, כי השריפה נגרמה על ידי הדיירת במתכוון.

מתוך פסק הדין:

"הלכה היא, כי אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם וכמה התחייב. על מי שטוען לסתירת החזקה שבעובדה, כי אדם יודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חותם, מוטל נטל שכנוע מוגבר ובענייננו לא מצאתי כי הנתבע עמד בנטל זה (ר' ע"א 1598/96 בנק איגוד נ' לופו פד"י נד(2) 559); ע"א 413/79 אדלר נ' מנצור פד"י לד (4) 29; ע"א 685/88 קוטרמן נ קרן תורה ועבודה, פ"ד מז(2) 598, 602).

בסופו של יום, אין חולק, כי עבודות השיקום בביתו של הנתבע בוצעו כהלכה ולשביעות רצונו של הנתבע. הנתבע בעצמו אישר, כי אין לו טענה כלשהיא כלפי התובעת ואף ציין ברוב הגינותו כי מגיעה לתובעת, כמי שביצעה העבודות, תמורה בעבור עבודתה זו. "

"כלל פסוק הוא כי נטל ההוכחה בדבר התרחשות מקרה הביטוח מוטל על כתפי המבוטח ואם עמד המבוטח בנטל זה, אזי קמה חבותו של המבטח בתשלום תגמולי הביטוח אלא אם כן יוכח התקיימותו של חריג כלשהו לאחריותו, שיש בו כדי לפטור אותו מחבות.

...

בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות(5/10/06),  נקבעה ההלכה בנושא נטל השכנוע בתביעות ביטוח באשר לחריג של גרימת מקרה הביטוח במתכוון.

בפרשת גרשון הובלות אימץ ביהמ"ש העליון את דעת הנשיא (בדימ.) שמגר שקיבלה ביטוי בע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

...

באשר למידת ההוכחה הנדרשת מהמבטחת, גורס י. אליאס בספרו לעיל, כי החריג מטיח למעשה במבוטח האשמה בדבר ביצועו של מעשה פלילי. מידת ההוכחה הנדרשת ממבטח הטוען טענה כאמור היא המידה הרגילה של נטיית מאזן ההסתברויות. אומנם הפסיקה קבעה כי אין מקום ליצור מידת הוכחה שלישית, ברם משקלם של הראיות הנדרשות הוא פועל יוצא של חומרת הטענות (ר' ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח פד מ(1) 589, 605; ע"א 678/86 חניפס נ' סהר חברה לביטוח פד מג (4) 177, 184).

לדעת אליאס, מבטח הטוען כי המבוטח ביצע מעשה פלילי, נדרש אפוא לתמוך טענה זו בראיות בעלות משקל ניכר: "הגישה המקובלת היא אפוא שמידות ההוכחה הן שתיים בלבד ומשמעותן אינה משתנה מעניין לעניין. לעומת זאת- משקלן הסגולי ("כמותן" או "רצינותן") של הראיות הדרושות לעמידה במידת ההוכחה הדרושה, משתנה בהתאם לחומרתו ורצינותו של העניין הטעון הוכחה" (ר' י.קדמי "ראיות" תשנ"ט, חלק שלישי, 1320; אליאס לעיל 468-469)."