תא (רמ') 1004-09 ליינס עבודות נ' איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
בית משפט השלום ברמלה
פסק הדין ניתן ביום: 16/1/2011
על ידי כב' השופט: ד"ר עמי קובו
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את טענתה של חברת הביטוח, כי המבוטח נהג ברכב בהאופן החורג קיצונית מסטנדרט נהיגה סביר, עד כדי התרשלות רבתי, ומדובר בהסתכנות מרצון וכי סגנון נהיגתו היווה למעשה "מבחן כושר" לרכב, אשר אינו מכוסה בפוליסה?
בית המשפט קיבל את התביעה של המבוטח נגד חברת הביטוח וחייב אותה לפצות את המבוטח בשל הנזק לרכב.
מתוך פסק הדין:
"כפי שעולה מסיכומי התובעת ומעיון בתמליל השיחה, הנהג לא השתמש בעצמו בביטויים האמורים: "צלחת", "להתפרק" ו"השתוללות", אלא היה זה החוקר שאמר את הדברים, והנהג אישר אותם. אציין, כי תמוה מדוע דבר קיומה של ההקלטה שהקליט החוקר הפרטי לא הובא על-ידי הנתבעת לידיעת התובעת ולידיעת בית-המשפט, אלא רק בעקבות חקירתו הנגדית של החוקר. לפיכך, ככל שקיימת סתירה בין הדברים שרשם החוקר לבין ההקלטה והתמלול, מובן הדבר שיש להעדיף את התמליל שהינו הראייה הטובה ביותר.
לאור כל האמור לעיל, מסקנתי העובדתית היא שהנהג לקח את הרכב שקיבל מהתובעת, נסע בשטח למטרת הנאה, וכאשר ניסה לבצע "צלחת" התהפך הרכב."
"נהיגתו של הנהג הייתה בגדר הכיסוי הביטוחי, החריגים המופיעים בפוליסה אינם חלים על המקרה דנן, ולא ניתן לקבוע כי הנתבעת פטורה מתשלום סכום הביטוח בשל הסתכנות מרצון או רשלנות רבתי של התובע. זאת מן הטעמים הבאים:
...
אין המדובר בתחרות ואין המדובר במבחני כושר לרכב. נהג הרכב לא התחרה באיש. הוא נהג ברכב בשטח, כאשר מדובר ברכב 4X4, אך לא עשה זאת לשם תחרות. לפיכך, לא חל הסייג הנוגע לתחרות. כמו-כן, לא ניתן לפרש את דברי הנהג לפיהם ביקש "לבדוק את הרכב" כ"מבחן כושר לרכב" כאמור בפוליסה. המונח "מבחן כושר לרכב" צריך להתפרש על רקע הסעיף שבסמוך אליו נזכרים עיסוקים מקצועיים מוכרים לנסיעה ברכב אשר מטבעם דורשים פוליסת ביטוח מיוחדת, כגון: הוראת נהיגה, הסעת נוסעים בשכר, גרירה בשכר ועוד. מכאן, שיש אף לפרש את המונח "מבחן כושר לרכב" בדומה למונחים אלה, כאשר הכוונה היא למבחן רשמי שנערך לרכב על-ידי מי שמוסמך לך ובמסגרת עיסוקו (כגון: מוסך, מכון בדיקה וכו'). לעומת זאת, כאשר נהג רגיל יוצא עם הרכב לשטח ובודק את תכונותיו של הרכב, אין הדבר נופל לגדרו של "מבחן כושר לרכב". ואכן, נדמה כי לא בכדי זנחה הנתבעת על טיעוניה בהקשר זה בסיכומיה.
....
התאונה אכן נגרמה עקב רשלנותו של הנהג. ברם, איני מקבל את טענת הנתבעת כי מדובר ברשלנות רבתי, פזיזות, או הסתכנות מרצון. אכן, הנהג נהג באופן רשלני, אך לא ניתן לקבוע במקרה דנן כי מדובר ברשלנות רבתי או באופן שימוש שאינו בגדר הסיכון הרגיל שנוטלת על עצמה חברת ביטוח. בפרט הדברים אמורים כאשר מדובר ברכב 4X4. ברכב מסוג זה בוודאי שעצם הנסיעה בשטח אינה חורגת מהשימוש הרגיל ברכב. מכאן שאף לא ניתן לקבוע כי אין המדובר בשימוש אשר נכלל בגדר הסיכונים הנלקחים בחשבון בעת הפקת פוליסת הביטוח. איני סבור שנהג הרכב נהג בפזיזות או בחוסר אכפתיות, אלא בחוסר מיומנות. מדובר ברשלנות, אך לא בחריגה באופן ניכר וקיצוני מהתנהגות סבירה.
כאמור לעיל, הנהג הרכב אכן התרשל בנהיגתו. ואולם, פוליסת ביטוח נועדה לחול אף במקרה של נהיגה רשלנית. שאלמלא כן, ספק אם יש ערך ותכלית לביטוח. נהיגה ברשלנות אינה מפקיעה את תחולת הפוליסה. אין בפוליסה שום סייג בדבר נהיגה ברשלנות מצד הנהג. בהקשר זה, איני סבור כי התנהגותו של הנהג שונה ממקרה של אי-ציות לתמרור עצור, כניסה לצומת במופע אור אדום, נהיגה במהירות מופרזת, חציית קו הפרדה לבן, אי שמירת רווח, אי-מתן זכות קדימה וכיוצא באלה מקרים של רשלנות של נהגים אשר הובילו לתאונות דרכים ואשר בכולם מוסכם על הכל שקיים כיסוי ביטוחי. שהרי כמעט כל תאונת דרכים הינה תוצאה של רשלנות. איני סבור כי רשלנותו של הנהג במקרה דנן הינה רשלנות רבתי, ואיני סבור כי רשלנותו זו עולה על מקרים רבים אחרים של רשלנות כמתואר לעיל. "
