תא (חי') 2931-07 עמנואל סולומונוב נ' שלום אלמלח בן יוסף
בית המשפט: השלום בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 26/1/2011
על ידי כב' השופט: אבישי רובס
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את מי שהורשע בהחזקת רכוש גנוב בעבור הפרש הסכום של נזקי גניבה אשר לא שלולם למבוטח ע"י חברת הביטוח? והאם מגיע למבוטח פיצוי מהעבריין גם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל הגניבה?
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשלם למבוטח את סכום הנזקים שלא שולמו על ידי חברת הביטוח וכן 60,000 ₪ בגין עגמת נפש.
מתוך פסק הדין:
"חרף הרשעתו במשפט הפלילי בהחזקת הרכוש החשוד כגנוב ולמרות שעל פי כתב האישום המתוקן, בו הודה הנתבע ועל פיו הורשע, הרי שהוא החזיק את הרכוש במחסנים, בחר הנתבע לכפור בכך בכתב הגנתו ובתצהיר עדותו הראשית. כאמור, הנתבע לא הגיש בקשה לסתור את פסק הדין בהליך הפלילי ולכן, דין טענותיו בעניין השיקולים שהביאו אותו להגיע להסדר הטיעון במשפט הפלילי, כמו גם את כפירתו בהחזקת הרכוש הגנוב, המפורט בכתב האישום המתוקן, לרבות אקדחו של מר סולומונוב והתחמושת, להדחות.
...
הראיות שפורטו לעיל מבססות היטב, אף מעבר לנטל הנדרש בהליך אזרחי, את הקשר של הנתבע למחסנים בהם נתפס הרכוש הגנוב, לרבות אקדחו של מר סולומונוב והתחמושת, אשר נגנבו מביתו בעת הפריצה. מעבר לכך, עלה בידי התובעים לעמוד בנטל השכנוע המוטל עליהם במשפט אזרחי, ואף למעלה מזה, להראות כי הנתבע היה שותף לפריצה שארעה בביתם, ולכל הפחות, סייע לפורצים."
"כאמור, ראש הנזק העיקרי בתביעה נוגע לעגמת נפש שנגרמה לתובעים, הן מעצם הפריצה עצמה והן לאור גניבת התכשיטים. גב' סולומונוב תארה בתצהירה כי את שחוותה ואת שראו עיניה לכשנכנסה לביתה בסמוך לאחר הסתלקות הפורצים מהמקום. כפי שעולה מדבריה, הותירו הפורצים את הבית במצב של תוהו ובוהו, ועל מנת לשבש את עיניות מערכת האזעקה, הם עשו שימוש בסכין מטבח ארוכה אשר הושארה במקום. גב' סולומונוב נתקפה בחרדה ונמלטה מן הבית. גב' סולומונוב חזרה ותארה בחקירתה הנגדית את שחוותה בעת שנכנסה לבית לאחר הפריצה
התובעים קיבלו תגמולי ביטוח בגין גניבת התכשיטים, אולם הם הבהירו כי מדובר בתכשיטים עתיקים, אשר עברו מדור לדור במשפחתם וערכם הסנטימנטאלי לא יסולא בפז."
ביתו של אדם הוא מבצרו ומהווה בדרך כלל את קניינו העיקרי. לא מדובר בקניין או רכוש סתם, הנמדדים על פי שווי שוק, אלא, במשכן משפחתו, שם נאגרים גם זכרונותיו, בין היתר, בחפציו, אשר נאספים על ידיו לאורך שנות חייו. הפריצה לביתם של התובעים, החיטוט בחפציהם, תוך חילול פרטיותם, השארת תוהו ובוהו, כמו גם גניבת פריטים בעלי ערך רגשי יוצא דופן, והבהלה והחרדה נוכח הפריצה למשכנם, בוודאי שגרמה לתובעים עגמת נפש רבה ויש לפצותם על כך. ידע מי שבוחר לפרוץ לביתו של אחר ולחלל את פרטיותו ורכושו או מסייע למעשים מעין אלה, כי אין הוא מסתכן אך בהליך פלילי, אלא גם בפיצוי כספי בלתי מבוטל לקורבנותיו. בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני פוסק לתובעים סך של 60,000 ₪ בגין עגמת נפש."
