ע"א 2591/09 אנואר אלנסארה והדר חברה לביטוח נגד אברהם שליסל וירדן שליסל
רע"א 9143/09 דוד כהן, אריה חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב נגד ארז גל
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום:22/02/2011
על ידי כב' השופט: המשנה לנשיאה א' ריבלין
עניינו של פסק הדין: האם יש להגביל את הפיצוי שנקבע לפי דיני הנזיקין לפי המגבלות בחוק הפלת"ד לנפגעי תאונות דרכים אשר לא היו מבוטחים בביטוח רכב חובה ותובעים פיצוי מהפוגע לפי דיני הנזקין?
רקע: בית המשפט העליון החליט לדון במאוחד בשני תיקים שעובדותיהם דומות והם מעוררים שאלות משפטיות משותפות. מדובר בשני רוכבי אופנוע שלא היו מבוטחים בביטוח רכב חובה ונפגעו ע"י נהגים אחרים אשר הורשעו בדין פלילי ונקבע, כי לנהגים הנפגעים לא היתה כל רשלנות תורמת. הערעור הוגש על הקביעה של בתי המשפט לפיה בתביעה לפי דיני הנזיקין (המותרת לפי חוק הפלת"ד למי שאינו זכאי לפיצויים עפ"י חוק זה ובכלל זה מי שנהג ללא ביטוח חובה) אינה כפופה למגבלות הפיצוי לפי חוק הפלת"ד וכך יוצא, כי מי שנהג ללא ביטוח יוצא נשכר בכך שהוא זכאי לקבל סכומים גבוהים יותר מאלו שהיה מקבל אילו היה מבוטח בביטוח רכב חובה.
בית המשפט העליון דחה את שני הערעורים אולם הביע אי נוחות בשל המצב שנוצר וקראו לתיקון המצב על ידי המחוקק.
מתוך פסק הדין:
השופט ריבלין
" במילים אחרות: אם בוחנים את מצבו של מי שתובע במסגרת פקודת הנזיקין, קודם מעשה, הרי שעומדים בפניו מכשולים שאינם ניצבים בפני התובע על פי חוק הפיצויים. "המקל" שחובטים בו, בשל שהפר את חובת הביטוח, כבד דיו, עד שאין לחבוט בו ב"מקל נוסף".
נוכח דברו המפורש של המחוקק, הרי שהפיצוי בו עשוי לזכות, בנסיבות מסויימות, הנפגע משולל הזכאות לפי חוק הפיצויים, שמצליח להתגבר על המכשולים העומדים בדרכו לזכות בתביעת נזיקין – עשוי להיות גבוה מזה המשתלם לידי נפגע הזכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים. המחוקק היה ער לתוצאה זו ובחר בה. שינוי המצב המתואר, לאמור: החלת ההגבלות הנדונות על תביעה לפי פקודת הנזיקין, מצריך מעשה חקיקה. אשר על כן, כל עוד לא תוקנה החקיקה הקיימת, אין להגביל את תביעות המשיבים בהתאם לתקרות הקבועות בחוק הפיצויים – ובדין נקבע כך על ידי הערכאות הקודמות.”
"בפסיקה ובספרות המשפטית נשמעו קולות רבים שצידדו בהגבלת הפיצוי שיש לפסוק לנפגע, שזכאותו נשללה לפי חוק הפיצויים, ואשר הגיש את תביעתו לפי פקודת הנזיקין. כך למשל, בת"א (מחוזי - נצרת) 532/07 עזבון המנוח עמאר נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב "הפול" (טרם פורסם, 10.9.09) נקבע מפי כבוד השופט א' אברהם, כי:"על מנת שתושג התכלית שביסוד הוראת סעיף 7 לחוק הפיצויים, משמע עידודם של נהגים לנהוג כשפוליסה בתוקף באמתחתם, מי שאיננו מקיים אחר הוראת החוק ונוהג בלא ביטוח – לא יזכה לפיצויים בשיעור העולה על זה שהיה זוכה לו אילו רכש פוליסה בת תוקף". באופן דומה נקבע בת"א 7755/02, 7752 (שלום-י-ם) הכרמלי נ' אורבך (לא פורסם, 7.11.07), מפי כבוד השופט ר' וינוגרד כי "...אל לו לבית המשפט לאמץ פרשנות של דבר החקיקה שעל פני הדברים היא 'בלתי הגיונית', והיא עומדת בניגוד למטרת החוק ולמטרת המחוקק. על בית המשפט לא מוטלת החובה לפרש את שתיקתו של המחוקק בעניין זה כבעלת משמעות קרדינאלית. בפני בית המשפט עומדת האפשרות לפרש את החוק פרשנות תכליתית, שתביא לכלל יישום את הכלל הגדול העומד בבסיס הוראת סעיפים 7 ו-8 לחוק ולפיו 'לא יצא חוטא נשכר'". לאור האמור, הוחלו באותו עניין המגבלות החלות על הפיצוי המוקנה לאדם שזכאי לתבוע מכוח חוק הפיצויים. וראו גם את פסק דינו של כבוד השופט מ' דרורי בת"א (מחוזי-י-ם) 1738/98 בטיש נ' שריקי(לא פורסם, 31.10.04) ואת פסק דינה של כבוד השופטת א' סורוקר בת"א (שלום-ראשל"צ) 5897/03 גונן נ' לב(לא פורסם, 16.3.06)). "
השופטת ע' ארבל:
"אני מצטרפת לפסק דינו של השופט א' ריבלין. שוכנעתי כי אין מנוס מן התוצאה אליה הגיע שכן המחוקק בחר שלא להטיל על משוללי העילה על-פי חוק הפיצויים, התובעים לפי פקודת הנזיקין, את אותן מגבלות הקבועות בחוק הפיצויים. אני ערה לכך, שהנפגע משולל הזכאות לפי חוק הפיצויים, עשוי לזכות בתביעת הנזיקין לאחר שהתגבר על המכשולים בדרכו לתביעה, בסכום גבוה מזה שהיה משתלם לנפגע על-פי חוק הפיצויים. כפי שמציין חברי, המחוקק היה ער לתוצאה זו ותיקונה מצדיק התערבות המחוקק ואני מאמינה שכך יעשה."
השופט נ' הנדל:
"אני מצטרף בהסכמה לפסק דינו של חברי השופט א' ריבלין ולהערותיה של חברתי השופטת ע' ארבל.
הנה לנו דוגמא למקרה בו התכלית הסובייקטיבית בעלת משקל רב בהכרעת שאלה פרשנית שאינה קלה כלל ועיקר. הפרוטוקולים משקפים את העובדה שנערך דיון רציני בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לרבות התייחסות מודעת לסוגיה הנדונה. מצב דברים זה מצדיק את גישת חבריי בדבר הצורך בהתערבות המחוקק על מנת לשנות את הדין הקיים.
עם זאת, ייתכן שהדין הקיים הותיר פתח – אליו הצדדים לא התייחסו. על כן, אסתפק בהעלאת טענה שתישאר בצריך עיון, במסגרת פסק דין זה. כפי שצוין על ידי חברי, תיתכן תוצאה לפיה תובע – אשר בניגוד לדין נהג ללא ביטוח – יזכה בשל מחדלו בפיצוי גדול יותר בתביעה לפי פקודת הנזיקין מאשר בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. תוצאה זו מסבה אי נוחות ותחושת אי צדק. ככל שמדובר בנזק ממוני, נראה שבשל דרכי החישוב האריתמטיות שלו – אין כל מקום להתערב וזהו עניין למחוקק. לעומת זאת, אפשר שפני הדברים שונים הם ביחס לנזק לא ממוני. ברכיב זה של נזק – כאב וסבל – מסור לידי השופט שיקול דעת רחב. אין עסקינן בתהליך חישובי טהור. בנסיבות אלה, הגם שתקרת הפיצוי בגין כאב וסבל בפלת"ד אינה חלה במקרה כגון דא – יש מקום, לטעמי, לדון בשאלה האם הנתון האמור עשוי להוות שיקול. אפשר שהדין הקיים מגבה את הטיעון בדבר השימוש בכללים כגון הקטנת הנזק, אשם תורם במובן רחב מהמקובל ותום לב בווריאציה זו או אחרת. כאמור, אינני סבור כי ניתן להעלות טענות מעין אלה ביחס לנזק ממוני הואיל ומבנה חישוב הנזק אינו מאפשר זאת, בלא התערבות מצד המחוקק. השאלה אם ניתן להתחשב באמור ביחס לנזק שאינו ממוני לא נדונה כאן, אך יש מקום ליתן הדעת על אודותיה בתיק המתאים."
פסק הדין באתר בית המשפט העליון.
