תא (ת"א) 18640-07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 15/3/2011
על ידי כב' השופט: אבי פורג
עניינו של פסק הדין: האם יש מקום לתביעה בעילת כפל ביטוח כאשר המבוטח של חברת הביטוח התובעת השתתפות אחראי לנזק בשל התרשלות. כלומר, האם עילת כפל הביטוח גוברת על העילה הנזיקית?
רקע: חברת הביטוח התובעת ביטחה את המבוטח בפוליסה משולבת לביטוח רכוש במעבר ואחריות המוביל ושלמה לו תגמולי ביטוח בשל נזק מבוטח. לאחר התשלום, היא תובעת השתתפות בשל קיומו של ביטוח כפל מחברת הביטוח של החברה שמסרה את המטען למוביל, שהוא המבוטח אשר קיבל את תגמולי הביטוח.
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
"המחלוקת המשפטית בין התובעת לנתבעת היא בשאלה האם יש מקום לתביעה בעילת ביטוח כפל מקום בו מבוטחת התובעת ו/או מי מטעמה אחראים בהתרשלותם לנזק, כלומר, האם עילת ביטוח כפל גוברת על העילה הנזיקית.
לטענת התובעת הלכה פסוקה היא, כי ביטוח כפל מתקיים גם כאשר מדובר במבוטחים שונים ובתנאי שמדובר בכיסוי ביטוחי לסיכון זהה והכיסוי הביטוחי ניתן לאותו אינטרס בנכס. לשיטתה, גם כאשר מדובר במצב של מבטחת המזיק מול מבטחת הניזוק, הלכה היא כי טענת ביטוח כפל כאמור בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח תתקבל ועילת השיבוב לפי סעיף 62 לחוק הנ"ל תיסוג מפניה. התובעת למדה הלכה זו מרע"א 5449/97 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ פ"ד נה (3), 769 (להלן: "רע"א מגדל").
מנגד, טוענת הנתבעת כי התובעת מתעלמת מהדיון הנוסף שהתקיים בתיק הנ"ל, דנ"א 3964/01 סיגנא חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הלכת סיגנא") שם נקבע כי ברע"א מגדל לא דנו בהלכה לה טוענת התובעת.
בהחלטה בהלכת סיגנא נקבע כי ההלכה החדשה ברע"א מגדל עניינה בכך שביטוח כפל חל גם במקרה של מבוטחים אחדים שביטחו את אותו האינטרס בנכס. אולם, בית המשפט לא התייחס וממילא לא הכריע בשאלה מה דינה של זכות החזרה בעילת ביטוח כפל כאשר דורש השיפוי הינו מבטח המזיק ובלשונו של בית המשפט:
"בחינת היחס שבין ביטוח כפל לטובת מבוטחים אחדים לבין דיני התחלוף הקבועים בסעיף 62 לחוק, אכן מעוררת שאלות כבדות משקל; ואני נכון להסכים עם העותרת שהתוצאה המתוארת על ידה אינה רצויה...אלא שפסק הדין של ערעור בענייננו אינו דן בשאלות אלה, וממילא התוצאה עליה מצביעה העותרת איננה מתחייבת ממנו. פסק הדין איננו קובע כי ההסדר הקבוע בסעיף 59 לחוק יחול גם במקרה בו נמצא מבטחו של המזיק אחראי בגין חבות המזיק כלפי צד שלישי (הניזוק)" (ראה: הלכת סיגנא, פסקה 5).
הצדדים הגישו פסקי דין רבים של הערכאות שונות שעסקו בסוגיה האם זכות החזרה בעילת ביטוח כפל מכוח סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח גוברת על זכות התחלוף שבסעיף 62 לחוק, גם במצב שבין המבוטחים קיים יחס של מזיק כנגד ניזוק ואחד מהם הוא שאשם בקרות הנזק.
בפסיקה קיימות שתי גישות. מחד, הגישה הדוגלת בעקרון האשם ודיני הנזיקין המסורתיים ולפיה אין מקום לחייב את מבטח הניזוק התמים להשתתף בנטל הפיצוי מכוח עילת ביטוח כפל. מנגד, הגישה לפיה במצב של ביטוח כפל גוברת זכות ההשתתפות ללא קשר לשאלת האחריות ו/או הרשלנות של מי מהמבוטחים על זכות התחלוף מכוח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח.
בע"א (ת"א) 1929/09 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ סקרה כב' השופטת שבח את שתי הגישות כאמור לעיל על נימוקיהן כפי שבאו לידי ביטוי בפסקי הדין השונים.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והטיעונים לכאן ולכאן כאמור בפסקי הדין שהוגשו, אני סבור שאין להעדיף את זכות ההשתתפות לפי עילת ביטוח כפל על זכות התחלוף שבסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח ולפיכך דין התביעה להידחות.
עיקרון התחלוף הוא עיקרון יסוד בנזיקין שתכליתו למנוע התעשרות שלא כדין של החייב אשר צד שלישי פרע את חובו.
העדפת ההסדר הקבוע בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח תגרום להתעשרות שלא כדין על חשבון הניזוק. יווצר מצב שבמקרה הרגיל בו המזיק איננו מבוטח יהיה זכאי מבטחו של הניזוק לפי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח לקבל השבה מלאה של סכום הביטוח ששולם, ואילו במצב בו המזיק ביטח את עצמו אזי חלה על מבטחו של הניזוק חובת השתתפות לכיסוי הנזק שמן הסתם תבוא בעתיד לידי ביטוי גם בעלויות הביטוח של הניזוק עצמו שיעלו. זאת ועוד. מאחר וגובה ההשתתפות נגזר מן היחס של סכומי הביטוח נוצר מצב שככל שהסכום בו ביטח המזיק את עצמו נמוך יותר (לעומת סכום הביטוח של הניזוק) כך יחוייב מבטחו של הניזוק בכיסוי חלק גדול יותר של הנזק.
אני סבור שיש להעדיף את זכות הניזוק להשבת המצב לקדמותו שהוא עיקרון יסוד בדיני הנזיקין.
לפיכך, חברת הביטוח של המזיק היא שאחראית למלוא הנזק ואין לאפשר לה לדרוש השתתפות ממי שאינו אחראי לנזק כלל, כלומר חברת הביטוח של הניזוק. לטעמי, כל חריגה מהאמור לעיל אינה עולה בקנה אחד עם חוש הצדק ותגרום להתעשרות חברת הביטוח של המזיק כמו גם המזיק (בהמשך) שלא כדין על חשבון המבטחת של הניזוק ובהמשך הניזוק עצמו.
נוכח האמור לעיל התביעה נדחית.
