אחריותו המקצועית של עו"ד כלפי מבוטח

ת"א 19627-07 מוסנז נ' מחאג'נה ואח'

בית המשפט: השלום בחיפה

פסק הדין ניתן ביום: 18/3/2011

על ידי כב' השופטת: אילת דגן

עניינו של פסק הדין: מי אחראי, אם בכלל, לפצות לקוחה אשר, לטענתה, הפסידה את זכויותיה לפי פוליסת ביטוח, מחמת התיישנות, בשל רשלנות מקצועית של עורך דין שייצג אותה אשר לא הגיש את תביעתה במועד החוקי?

רקע: מדובר בתביעה בגין סכום הביטוח לפי פוליסה לביטוח חיים של בן זוגה המנוח של התובעת. נגד עורכי הדין ונגד המבטחת שלהם בביטוח אחריות מקצועית. בנוסף, עורך הדין/הנתבע  הגיש הודעת צד ג' נגד המבטחת למקרה שהתביעה נגדו תתקבל.

בית המשפט קיבל את התביעה נגד עורך הדין שנשכר על ידי המבוטחת ודחה את התביעה אשר הוגשה כנגד עורך הדין השני אליו העביר עורך הדין שנשכר ע"י המבוטחת את הטיפול בתביעה.

כמו כן נדחתה התביעה של עורך הדין כלפי חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית הואיל ובמועד עריכת הביטוח הכולל כיסוי רטרואקטיבי עורך הדין ידע על התביעה נגדו ומדובר למעשה בסיכון שהתמשש כאשר מבטח סביר היה נמנע מלערוך ביטוח הכולל את הסיכון, לו היה מודע לנסיבות המקרה.

מתוך פסק הדין:

"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בעדויות, לרבות חוות הדעת החיתומית ושקלתי את המצב המשפטי, אני קובעת כי לתובעת היו סיכויים מספיקים, במידה הנדרשת במשפט האזרחי, לזכות בתביעה נגד מגדל, היה והתביעה היתה מוגשת בזמן."

"לשם יצירת יחסי עורך דין לקוח יש צורך בהסכמה בין שני הצדדים. הוכח כי התובעת לא התכוונה בשום שלב ומרצונה החופשי, להתקשר עם עו"ד ג'אברין. במובן זה, ספק אם יכלו בנסיבות הענין להיווצר יחסי עו"ד לקוח. מצד שני נכונותו של עו"ד ג'אברין לבצע עבודה משפטית עבור התובעת, כשותף של עו"ד מחאג'נה, מטילה עליו חובת זהירות מטבע הדברים. כך או כך וגם אם נוצרה חובת זהירות בשל עצם לקיחת טיפול בעניינה של התובעת, ואף אם היתה התרשלות בהתנהגותו, הרי התרשלותו החלה רק בדצמבר 2002 שעה שכבר חלה התיישנות ומכאן שאין הרשלנות (ככל שהתקיימה) מעלה או מורידה שכן אין קשר סיבתי (שהוא תנאי הכרחי בעוולת הרשלנות), בין ההתרשלות לבין הנזק שבאי קבלת תגמולי הביטוח, ולכן דין התביעה נגדו להדחות."

"יאמר כבר עתה כי במחלוקת הגרסאות שבין הצדדים אני מבכרת את גרסת התובעת על פני גרסת עו"ד מחאג'נה וקובעת כי טיפולו בתיק היה רשלני וגרם לתובעת לנזק. "

"ההלכה הפסוקה שזורה בפסקי דין המורים לנו כי היחסים המיוחדים בין לקוח לעורך דין מטילים על האחרון חובות אמון מיוחדות. ביחסים אלו הלקוח הוא הדיוט הסומך על עורך דינו שיגן על זכויותיו ויפעל לטובתו בנאמנות, מסירות, שקידה ראויה תוך הפעלת מיומנות מקצועית. וראה גם סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א—1961 וסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986.

אם מסכת ארוכה ומייגעת זו שאינה מחדל נקודתי אלא שרשרת מחדלים מצטברים הנמשכים לאורך תקופה ארוכה בה כל יום בו לא ננקטת פעולה מרחיק את סיכויי התובעת להפרע ממגדל, אינה התרשלות, לא אדע התרשלות מקצועית מהי. "

"הפוליסה לכיסוי אחריות מקצועית של עורכי דין שבה בוטח ע"י איילון היא על בסיס מועד הגשת התביעה (CLAIMS MADE) ומכסה אותו בגין תביעה שהוגשה נגדו לראשונה בתוך תקופת הביטוח. תחולתו של הביטוח רטרואקטיבית ביחס להתרחשות מקרה הביטוח ברם התנאי המאזן הוא כי המבוטח לא ידע בעת כניסתו לביטוח על אפשרות הגשת תביעה נגדו.

ההלכה פסוקה היא כי, "עקרון יסוד של הביטוח הוא כי אין ביטוח של נזק שהינו בגדר הוודאי (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ ואח', פ"ד מז(1) 311, 322). אלמנט אי הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח הוא יסוד ראשי בכל חוזה ביטוח. בכך נבדל הביטוח מהסכם שיפוי רגיל."

ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית - (מאגר נבו)

ולמטה מזה נאמר שם, "אלמנט הסיכון ואי הוודאות, צריך שיתקיים גם בפוליסות המספקות כיסוי רטרואקטיבי למבוטחים. היסוד הרטרואקטיבי אינו צריך לפגוע בדרישת אי הודאות המונחת ביסוד הביטוח. משמעות הדבר כי פוליסות מסוג זה אמנם מספקות כיסוי למפרע, אך הכיסוי חל רק על מקרי ביטוח אשר בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח איש מהצדדים לא ידע על התרחשותם. אי הידיעה של הצדדים, היא המקיימת את דרישת אי הוודאות ביחס להתממשות הסיכון. היסוד הרטרואקטיבי נוגע, איפוא, למועד היווצרותה של העילה, אך לא למועד התממשותו הוודאית והגלויה של הסיכון, כגון הפניית דרישות בגין אחריות מקצועית. אין מקום לאפשר למבוטח להשיג כיסוי למפרע בגין נזק שבעת כריתת החוזה כבר אירע והמבוטח כבר ידע עליו"

בעניננו, פוליסת הביטוח נותנת כיסוי רטרואקטיבי למבוטח בגין פעילותו כעורך דין במשך היותו חבר בלשכת עורכי הדין דהיינו מיום שהתקבל כחבר בלשכה. עם זאת, ובנוסף לאמור בסעיף 16 לחוק חוזה הביטוח, הכיסוי בפוליסה הותנה בכך ש"שלא ידוע למבוטח על עילה לתביעה קודם לתחילת הביטוח". הפוליסה מחריגה אפוא אירועים העלולים לשמש פוטנציאל לתביעה ושעליהם ידע עו"ד מחאג'נה לפני תחולת מועד הביטוח.

לשון זו של הפוליסה מתיישבת עם תכליתו של הביטוח כמגן מפני סיכון במצבים של חוסר וודאות, ולא כשיפוי על נזקים וודאיים. בחוזה הביטוח נטלה על עצמה איילון את הסיכון כי בתוך תקופת הביטוח (שנת 2007), יתגלו אירועים מן העבר, המשמשים עילת תביעה נגד עו"ד מחאג'נה בגין הפר אחריות מקצועית. ברם עו"ד מחאג'נה אינו זכאי לתגמולי ביטוח מכוח הפוליסה מקום שידע על האירועים העלולים להצמיח תביעה עובר לרכישת הפוליסה. "