רע"א 8014/09 דקלה חברה לביטוח בע"מ, כלל חברה לביטוח בע"מ, הראל חברה לביטוח בע"מ ומגדל חברה לביטוח בע"מ נגד חיים פרידמן והמפקח על הביטוח
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 21/4/2011
על ידי כב' השופט: א' גרוניס
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את בקשת רשות הערעור של ארבעת המבטחים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו המאשרת בקשה לניהול תובענה ייצוגית נגד חברות הביטוח?
רקע: מדובר בבקשה של מבוטח לפי פוליסה בשם "משלים לגמלאי" במצב סיעודי שהיה באותה עת בן 88, אשר טען, כי חויב בתשלום פרמיה גם לאחר קרות מקרה הביטוח ובמהלך תקופת תשלום תגמולי הביטוח. לטענתו של המבוטח, מדובר בגביית יתר.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור ודחה את התביעה הייצוגית כנגד ארבעת המבטחים.
מתוך פסק הדין:
"טענתן המרכזית של המבקשות, הן בבית המשפט והן בפנינו, נוגעת למעורבות המפקח על הביטוח (להלן - המפקח), הוא המשיב 2, באישור הפוליסה. לעניין זה יש לפרט מעט. הפוליסה העומדת במוקד המחלוקת הינה פוליסה המתחדשת מדי שלוש שנים. בשנת 2004 הגיע המועד לחידוש הפוליסה. ואולם, במועד זה לא הייתה הפוליסה רווחית עבור המבקשות, ולכן הן שקלו שלא לחדשה. משמעות הדבר הייתה כי המבוטחים בפוליסה יישארו ללא כיסוי לביטוח סיעודי. לפיכך, החלו מגעים בין המבקשות, הסתדרות הגמלאים (שהינה בעלת הפוליסה) והמפקח, במטרה להביא להארכת הפוליסה. כתוצאה ממגעים אלו הגיעו הסתדרות הגמלאים והמבקשות להסכמה לפי יאושרו שינויים מסוימים בפוליסה. השינוי המרכזי היה, כי הפוליסה תחול למשך כל חיי המבוטח, תחת אפשרות חידוש מדי שלוש שנים. שינויים אלו זכו לאישור בהודעת המפקח מיום 29.4.2004. הודעה זו לא כללה התייחסות לסוגיה של תשלום פרמיה בתקופת תשלום תגמולי הביטוח. ביום 29.4.2004 הוציא המפקח חוזר (חוזר ביטוח 2004/11), במסגרתו נקבע כי מבוטחים בביטוח סיעודי יהיו משוחררים מתשלום פרמיה במהלך תקופת תשלום תגמולי הביטוח. עוד נקבע, כי החוזר יחול על פוליסות שיימכרו או יחודשו מיום 1.7.2004 ואילך. בדיון שנערך לפנינו ציינה באת-כוח המפקח, כי במסגרת המגעים שנערכו עם המבקשות בשנת 2004 לא הייתה כוונה כי המבוטחים לפי הפוליסה ישוחררו מתשלום פרמיה בתקופת תשלום תגמולי הביטוח. כן ציינה היא, כי חוזר 2004/11 אינו חל על הפוליסה עליה חתם המשיב, שכן היא קודמת למועד תחולת החוזר.
מן האמור לעיל עולה, כי הפוליסה נשוא הבקשה שלפנינו זכתה לאישור של המפקח, ללא שנקבע בה שחרור מתשלום פרמיה בתקופת תשלום תגמולי הביטוח. במצב דברים זה, מקובלת עלינו טענת המבקשות לפיה לא היה מקום לאשר את התביעה הייצוגית. אכן, התביעה הייצוגית הינה מכשיר חשוב לשיפור האכיפה האזרחית בתחומים שונים, ביניהם תחום הביטוח. ואולם, בענייננו פעלו המבקשות תחת הנחיית המפקח ובהסכמתו. המפקח הוא אשר אישר ביצוע שינויים מסוימים בפוליסה על מנת למנוע את התוצאה הקשה של אי-חידושה על ידי המבקשות. ברור מאליו, שהמבוטחים היו נפגעים בצורה קשה אלמלא חידוש הפוליסה וכאשר המבקשות לא היו חייבות לחדשה. כלומר, המבקשות עיצבו את תנאי הפוליסה תחת פיקוחו ההדוק של הגורם הרגולטורי הרלוונטי וזאת לטובת המבוטחים, כפי שראה אותה המפקח. מעבר לכך יוער, כי מדברי באת-כוח המפקח עולה כי לא היה בכוונת הצדדים להחיל את הוראות חוזר 2004/11 על הפוליסה האמורה. משאלו פני הדברים, הרי שלגישתנו לא היה מקום להכיר בעילת התביעה של המשיב, לא כל שכן להתיר ניהול תביעה ייצוגית בעילה זו נגד המבקשות."
פסק הדין באתר הרשות השופטת.
