תא (ת"א) 151421-09 י.מ. מסילטי הובלות (2004) בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 27/4/2011
על ידי כב' השופטת: בלהה טולקובסקי
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של המבוטח כלפי חברת הביטוח בגין גניבת משאית כאשר חברת הביטוח טוענת, כי המבוטח לא הוכיח את קרות מקרה הביטוח אולם היא לא המציאה למבוטח מכתב דחייה, במשך שנתיים?
בית המשפט חייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח תגמולי ביטוח למרות שהסכים, כי המבוטח לא הוכיח את מקרה הביטוח וזאת בשל העובדה שחברת הביטוח נמנעה מלשלוח מכתב דחייה למבוטח.
מתוך פסק הדין:
"סמכותו של המפקח על הביטוח נדונה ופורשה בהרחבה, בבג"צ 7721/96 אגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה (3) 625, שם נפסק כי המפקח על הביטוח מוסמך, בין היתר, להתערב ביחסים החוזיים שבין חברת הביטוח והמבוטח ומעבר לברור תלונות פרטניות רשאי הוא להורות על הסדרים כלליים ולקבוע כללים מנחים המחייבים את חברות הביטוח. כן ראה לעניין זה, החלטת כב' השופטת דותן בבר"ע (מחוזי תל-אביב יפו) 2656/02 גולדברג נ' ביטוח ישיר אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.9.03).
ההנחיה המחייבת את חברות הביטוח לפרט את הנימוקים לדחיית התביעה, בהזדמנות הראשונה, נדונה ופורשה על ידי בתי המשפט, במספר הזדמנויות. על הרציונל העומד בבסיס ההנחיה, עמדה כב' השופטת סורוקר, בהחלטתה בת.א. (שלום-ראשל"צ) 3090/04 חביב אסולין נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, באומרה:
"הנחיות המפקחת על הביטוח נובעות מתוך מגמה לאפשר למבוטח "להתייעץ עם גורמים מקצועיים" ו"לכלכל צעדיו", כפי שההנחיה מעידה על עצמה. דומה כי לא רק האינטרס הפרטי של המבוטח מוגן באמצעות הנחיה זו, כי אם גם האינטרס הציבורי שבחסכון הוצאות ומניעת התדיינות שיפוטית מיותרת. מקום בו נימוקי הדחייה שקופים וגלויים מראש, יכול המבוטח להעריך את מידת עמידתם הצפויה בביקורת שיפוטית ולגבש החלטה מושכלת בדבר הגשת תביעה. כך יש לצפות כי יימנע מתביעה, אם חברת הביטוח שטחה בפניו נימוקים מבוססים. הגילוי המוקדם של מלוא נימוקי הדחייה נועד לאפשר דו-שיח ענייני ופורה בין המבוטח לחברת הביטוח, באופן שעשוי לחסוך התדיינות שיפוטית. חובת הבירור המלא אמנם מטיל על חברת הביטוח נטל מוגבר, אך יש בה כדי ליצור "משחק בקלפים פתוחים" כבר בראשית הדרך, ולחסוך הוצאות התדיינות בעתיד" .
כב' השופטת דותן, בהחלטתה בבר"ע (מחוזי תל-אביב יפו) 1182/05 אסולין חביב נ' הפניקס הישראלי , (לא פורסם, 9.10.05), ציינה כי: "מן המקובץ עולה כי חובת תום הלב בניהול משא ומתן בעת שנדרש ביצועו של חוזה ביטוח היא העומדת ביסוד ההנחיה ומטרתה לשים קץ לתופעה של מניעת מידע מן המבוטח ביחס לנימוקים לדחיית תביעתו או דחיית תביעות ללא הנמקה סבירה ו"שליפתן" של טענות מפתיעות בכתב ההגנה... מעבר לדרוש, אציין כי להשקפתי מטרת ההנחיה היא לחייב את המבטחת לבדיקה יסודית של כל תביעה, אותה היא שוקלת לדחות ובכך למנוע ניצול כוחה הכלכלי העדיף על פני המבוטח, אשר לא אחת מותש מהמשא ומתן העקר ומוכן להגיע להסדר פשרה שאינו משקף את נזקו וזכויותיו. אם אכן יפעלו המבטחות על פי ההנחיה ויבדקו את העובדות באופן יסודי, יהיה בכך כדי למנוע הודעות דחייה בלתי מבוססות כפתח למשא ומתן בו יש לחברה יתרון ברור על המבוטח" .
בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין (לא פורסם, 4.5.06), הדגיש את חשיבתה של ההנחייה האמורה בצמצום פערי הכוחות הקיימים בין המבוטח לחברת הביטוח וקבע כי על בתי המשפט לאמץ מדיניות שיפוטית הנותנת תוקף להנחיות המפקח על הביטוח, כדברי כב' השופט רובינשטיין: "הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השיוויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד" ".
"היה ונתיר למבטחת אשר לא טרחה למסור למבוטח מכתב דחייה, להעלות בכתב הגנתה כל טענת הגנה אפשרית ואף להוכיחה בשלב מאוחר יותר, יצא חוטא נשכר ויהא בכך כדי לשגר מסר הסותר את המדיניות השיפוטית הראויה. הליכה בדרך זו עלולה להוביל לתופעה בלתי רצויה על פיה חברות הביטוח לא תקפדנה ואולי אף תמנענה, באופן מודע ומכוון, מלקיים חובתן למסור בידי המבוטח מכתב דחייה המפרט את הנימוקים לדחיית התביעה ובכך נמצאנו מרוקנים מתוכן את המדיניות השיפוטית המדגישה את חשיבות קיום הוראות המפקח על הביטוח. "
