ת"פ 31788-12-09 מדינת שיראל נגד בן הרוש
בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 28/4/2011
על ידי כב' השופט: גלעד נויטל
עניינו של פסק הדין: מהו העונש הראוי למבוטח אשר קשר קשר לפיו יעלה באש את בית העסק, על מנת להונות את חברת הביטוח ולקבל במרמה תגמולי הביטוח בגין שריפת בית העסק ותכולתו?
רקע: נאשם 2 בתיק זה, שהוא אביו של נאשם 1, נדון לעונש מאסר בפועל של 36 חודשים, מאסר על תנאי, ופיצוי לניזוקים בסך של 45,000 ₪
בית המשפט גזר על נאשם 1, יעקב בן-הרוש, את העונשים הבאים:
1. 25 (עשרים וחמישה) חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצר.
2. 12 חודשי מאסר על תנאי שבמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו לא יעבור הנאשם עבירה לפי סע' 448 לחוק העונשין או עבירה נגד הרכוש מסוג פשע, לרבות ניסיון.
3. 6 חודשי מאסר על תנאי שבמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו לא יעבור הנאשם עבירה נגד הרכוש מסוג עוון, או עבירה לפי אחד הסעיפים 499 או 500 לחוק העונשין, והכל - לרבות ניסיון.
תשלום פיצוי ל-12 הניזוקים המפורטים ברשימה ת/2 בסכום כולל של 15,000 ₪. הפיצוי ישולם בראשון לחודש שלאחר החודש שבו ישוחרר הנאשם ממאסרו. חלוקת הפיצוי בסך של 1250 ₪ לכל אחד מהניזוקים, תהיה בהתאם לאמור בסע' 5 בגזר דינו של נאשם 2 .
מתוך פסק הדין:
"כתוצאה ממעשה ההצתה ומהאש שהתלקחה בחנות, נגרם נזק ממשי לרכוש ופגיעה באנשים רבים: החנות נשרפה על כל תכולתה, נגרם נזק לבניין לדירות בבניין ולחנויות סמוכות לחנות, ומשפחות נלכדו בתוך הבניין עד שחולצו; נפגעו 18 אנשים, נשים וטף משאיפת עשן וביניהם תינוקות בגילאים שנה עד חמש אשר פונו לקבלת טיפול בבתי חולים.
עינינו הרואות: לא רק שהנאשם לא היסס מלהצית בשעת לילה, שבה אנשים ישנים, חנות בבניין מגורים בן 4 קומות, אלא שכצפוי ממעשה חמור זה הוא גרם במו ידיו לנזק רב ברכוש, ולנזק בגוף, כשאך בנס לא הסתיימה ההצתה המסוכנת שביצע הנאשם באסון כבד בנפש, והוא, ברח מהמקום.
בעבירה של הצתה (בצוותא חדא) שביצע הנאשם (בנוסף לעבירות הנוספות שביצע כאמור), יש ליצוק בגזר הדין מסר חד משמעי של תגמול והרתעה, הן כלפי הנאשם והן כלפי אחרים שכמותו. בית המשפט העליון כבר אמר את דברו לענין עבירת ההצתה:
"... עבירת ההצתה היא עבירה חמורה ביותר, ולא בכדי העונש המרבי בגינה עומד על חמש עשרה שנות מאסר. חומרתה של העבירה נגזרת, בין השאר, מהעובדה כי היא טומנת בחובה סיכונים רבים לגוף ולרכוש...עבירת הצתה ...יודע אתה את תחילתה ואין אתה יודע את סופה. ואדם המתיר לעצמו לסכן על דרך של הצתה רכושם וחייהם של אחרים, ראוי שיורחק מחברת בני-תרבות ולו מן הטעם שעלול הוא להוסיף ולסכן את זולתו..." (ע"פ 10221/06 ג'ורן ואח', בסע' 28 לפסה"ד).
ועוד נאמר:
"...במקרה של הצתת רכוש הזולת ראוי ליתן משקל נכבד לאינטרס הציבורי באופן ששיקולי הרתעה יזכו למעמד של בכורה על פני השיקולים האישיים הנוגעים למבצעי העבירה..." (ע"פ 6850/10 אבו שאהין, בסע' 6 לפסה"ד). "
