בשנים האחרונות עולה באופן תכוף נושא הסיכון הסביבתי כחלק מדיון הולך וגובר בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה, סביבה ירוקה וכיוצא באלו.
הנושא גם קיבל תוקף משמעותי בחקיקה, בפסיקה ובהוראות שונות אשר מעגנות את העיסוק בנושא ונותנות לו תוקף.
לאחרונה הורחב העיסוק בנושא גם לסקטור הפיננסי, כאשר נכרכו יחד עם הסיכון הסביבתי גם הסיכונים הפיננסיים הנובעים מסיכון זה.
ננסה לברר במאמר זה על מהות הסיכון, הדרכים להתמודדות עימו והפתרונות הביטוחיים הקיימים בשוק.
הסיכון הסביבתי באספקט הפיננסי
סיכונים פיננסיים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים, הנובעים כתוצאה מגרימת זיהום סביבתי ומקורם כאמור לעיל בחקיקה, פסיקה או הנחיות שונות המוצאים על ידי הרשויות ובנוסף ממגמות ופעילויות המקודמות על ידי גורמים בעלי עניין שונים.זיהום סביבתי טומן בחובו סיכונים פיננסיים עבור גורמים כלכליים שונים, הפועלים בשווקים הכלכליים השונים. כאשר המזהם הסביבתי סופג עלויות גבוהות של ניקוי הזיהום, שיקום הסביבה שנפגעה ואף פיצוי צד שלישי שנפגע מהזיהום. גורם זה ישא בנטל ההשפעה של עלויות אלו על הביצועים הכלכליים והפיננסיים שלו.למאפייני החקיקה הסביבתית והפסיקה יש השפעה ברורה על התהוות סיכונים פיננסיים אלו ועל מידת השפעתן על העסקים המזהמים. חקיקה סביבתית הכופה אחריות של המזהם על הזיהום והשלכותיו יוצרת סיכונים פיננסיים סביבתיים לגורמים המזהמים.יש לזכור כי התגברות העיסוק התקשורתי בנושא והחשיפה יוצרת לחץ עצמאי על החברות המזהמות, אשר במקרה של אירוע ביטוחי עלול לייצר חשיפה כספית פיננסית מעבר לקבוע בחוק ובדיני הנזיקין. התנהלות לקויה ומזיקה של מזהם עלולה לחשוף אותו לפגיעה עקיפה במוניטין ועקב כך ביציבותו הפיננסית (במיוחד לגופים נסחרים – ראה ערך מקרה בריטיש פטרוליום).
בחודש יוני 2009, הוציא המפקח על הבנקים הוראה לפיה מחויבים הבנקים לשקול גם את נושא הסיכון הסביבתי כחלק מתהליך נאות של הערכת סיכונים בתאגיד הבנקאי. כמובן שהוראה זו הובילה את הבנקים להיערך לנושא ולגבש תוכניות לביצוע הנחייה זו. המפקח אף הורה לבנקים להתייחס לנהוג בקרב המדינות המפותחות בעולם וכחלק מהתהליך בו ישראל צורפה ל- OECD.
במאי 2010 צורפה ישראל רשמית ל- OECD, עובדה שתחזק את הצורך להעריך את נושא הסיכון הסביבתי כחלק מכל התקשרות עסקית משמעותית במשק.
ביטוח זיהום סביבתי
עלייתו של הסיכון הסביבתי, הביאה גורמים מענף הביטוח לעסוק בתחום ולספק מענה לסיכון זה באמצעות פוליסת הביטוח הסביבתי או פוליסת האחריות הסביבתית.
חברות הביטוח נכנסו לתמונה כחלק מניהול הסיכון. למעשה חברת הביטוח לוקחת על עצמה חלק של הסיכון בגבול אחריות נקוב מראש ומהווה "כיס עמוק" נוסף לתשלום פיצוי במידת הצורך ובמקרה נזק.
המבטח לוקח על עצמו את הסיכון לאחר בחינה ולימוד של מהות הסיכון, בגבול אחריות נקוב ובפרמיה מתאימה.
פוליסות הביטוח הסטנדרטיות העוסקות במתן כיסוי ביטוחי לנזק שיגרם לצד שלישי כתוצאה מפעולות מוגדרות של המבוטח, אינן מכסות נזקי זיהום מתמשכים והדרגתיים ואף חלקן אינן מכסות זיהום כלל.
מרבית הפוליסות הסטנדרטיות לכיסוי חבות כלפי צדדים שלישיים מכסה זיהום אך ורק במקרה בו הוא נגרם כחלק מאירוע פתאומי, תאונתי ובלתי צפוי. ואולם אין להסתמך על כיסוי זה בלבד שכן גם לגביו נודעו מחלוקות בין מבטחים למבוטחים האם הזיהום אכן היה הנזק היא תוצאה ישירה של האירוע המכוסה אם לאו.
מהות הפוליסה הסביבתית היא הכרה מפורשת באירועי זיהום הדרגתיים ומתמשכים, כאשר על עיקרון ביטוחי זה ניתן לתלות מרכיבים לפי צרכי המבוטח ושיקולי המבטח. לדוגמא כיסוי למחויבות הסביבתית על פי החוק של המבוטח ( LEGAL LIABILITY), המתבטאת למשל בכיסויי עלויות הניקוי או השיקום של אתר לפי דרישה חוקית מהשלטונות. מרכיב נוסף הוא ביטוח לאחריותם של מנהלים דירקטורים ועובדים הנושאים באחריות. קימות פוליסות ביטוח סביבתי המלוות פרויקטים של שיקום סביבתי, כך שגורם המבצע שיקום של אתר מזוהם על פי תוכנית טכנו-כלכלית ובמהלך השיקום מתגלה זיהום שלא היה צפוי מראש או מוסכם בין הצדדים תישא חברת הביטוח בעלויות הנוספות לשיקום האתר.
עיקרי הכיסוי הביטוחי:
ניתן להוסיף כיסוי בגין:
בעת עריכת החיתום לפני מתן כיסוי תבחן חברת הביטוח את המאפיינים הבאים:
היתרונות ברכישה כיסוי ביטוחי ברורים, להלן כמה מהם:
