בין כיסוי נזקי צנרת לכיסוי נזקי הצפה

תאמ (קריות) 3473-07  מרדכי טרבלסי נ' אלגרה רוזנר (תביעה נמחקה)

בית המשפט: השלום בקריות

פסק הדין ניתן ביום: 14/7/2011

על ידי כב' השופטת: פנינה לוקיץ'

עניינו של פסק הדין: מי משתי חברות הביטוח אצלן ערך המבוטח ביטוח לדירתו בתקופות שונות חייבת בתשלום תגמולי ביטוח בגין הנזק שנגרם בשל נשירת טיח מאסיבית מתקרת חדר הילדים בביתו?

רקע: המבוטח ביטח את דירתו באמצעות חברת כלל לתקופה שמיום 1.1.2003 ועד ליום 31.12.2003. במהלך תקופת הביטוח התרחשה חדירת מים מתקרת חדר הילדים אשר גרמה לנשירת טיח ולנזקים למבנה ולתכולה תביעתו של התובע לכלל הוכרה וסולקה והמבוטח חתם על כתב קבלה ושחרור. בשנת 2005 ביטח המבוטח את דירתו באמצעות חברת הראל ובמהלך תקופת הביטוח  ארע נזק נוסף אשר נדחה ע"י חברת הביטוח בשל העדר כיסוי ביטוחי.

בית המשפט חייב את חברת הראל לשלם למבוטח את הנזק לפי ערך שיפוי בהתאם לקביעה של השמאי חיים אטקין וקבע, כי מדובר למעשה בנזקי הצפה ולא בנזקי צנרת.

מתוך פסק הדין:

"שאלת קיום כיסוי ביטוחי אינה נבחנת על פי קביעה של שמאי או על פי טענה של תובע, אלא היא תוצאה של בחינת הוראות הפוליסה (או הסכמות חיצוניות לפוליסה ככל שאלו מוכחות – במקרה זה לא נטען וממילא לא הוכחו כאלו). משכך, איזו רבותא יש לכך שאטקין לא מצא כיסוי ביטוחי לארוע בפוליסה של הראל? אם התובע ישכנע כי קיים כיסוי כזה, מה לי קביעתו של אטקין שאין כיסוי?

הטעם השני נעוץ בכך שהתובע לא יכול לברור איזה חלק מחוות הדעת הוא מבקש לאמץ ואיזה לאו. בעוד הוא מבקש כי ביהמ"ש יתעלם מחוות דעתו של אטקין בהעדר התיצבות מצידו לחקירה, הרי שהוא עצמו בהמשך סיכומיו מבקש להסתמך על חוות דעת זו על מנת להוכיח קיומו של כיסוי ביטוחי לאירוע השני אצל כלל, וזאת כטענה חילופית ובמידה והתביעה כנגד הראל תידחה ."

"לאור ההבדל הברור בין נוסח הרשימה ביחס לכל אחד מהפרקים הנ"ל, ברי כי לא נרכש כיסוי לסיכוני מים ביחס למבנה אלא רק ביחס לתכולה. התובע לא הוכיח כי רכש ביטוח לסיכוני מים למבנה וטענות ב"כ כי הדבר עולה מנוסח הרשימה דינה להידחות,שכן ברי כי ההבדל בנוסח בין שני הפרקים משקף הבדל בכיסוי.

יתירה מכך, עיון ברשימה לפוליסה של כלל, שהתובע רכש רק שנתיים קודם לכן, מצביעה על כך שבפוליסה זו שולמה תוספת פרמיה בעבור סיכוני מים למבנה הדירה, כך שגם בהשוואה לרשימה זו ניתן ללמוד כי מקום בו התובע רצה לכלול בפוליסה את סיכוני המים למבנה הדירה הדבר נעשה מפורשות."

"למרות האמור לעיל אני סבורה כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע (בכפוף לאמור בהמשך באשר למועד קרות מקרה הביטוח) שכן אני סבורה כי האירוע נשוא התיק נופל דווקא למסגרת הגדרת "מקרה הביטוח" שבסעיף 2.10 לפרק א' ובסעיף 7.10 לפרק ב' לפוליסה, דהיינו שמדובר ב"נזק" שנגרם כתוצאה מ"שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני", ואסביר:

אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 2005 לא ארע כל אירוע של חדירת מים כזו או אחרת לתקרת דירתו של התובע (ראה עדות התובע עמ' 6 שורות 7-8 לפרוטוקול). "אירוע המים" היחיד המוזכר על ידי התובע הינו האירוע שהתרחש בשנת 2003 אשר תואר על ידי התובע, הן בכתב התביעה והן במכתבי הפניה של ב"כ למבטחות כ: "חדירה מסיבית של מים" ו"דליפת מים מכיוון תקרת חדר הילדים".

תיאור זה, אשר לא נסתר על ידי המבטחות, עונה לטעמי על ההגדה של "שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני" שכן מקור המים, כפי שנטען על ידי התובע, הינו מדירת השכנים ולא מצנרת דירתו, ותיאור התובע מספיק על מנת לקבוע שהיתה הצפה ממקור מים חיצוני. אני סבורה כי פרשנות שתכלול במילה "הצפה" גם את האירוע המתואר על ידי התובע הינה הפרשנות התכליתית הראויה להוראת הפוליסה ואין היא עומדת בניגוד למשמעות הלשונית הרגילה שיש לתת למונח הצפה והיא בהחלט יכולה להיכלל להגדרה הלשונית אליה הפנה ב"כ הראל ("כיסוי בזרם מים"). אני סבורה כי הכללים שפתחה הפסיקה לצורך פרשנות חוזי ביטוח (ראה: י' אליאס "דיני ביטוח" (2002) בעמ' 33-49 והמובאות שם (להלן: "אליאס") מאפשרים, ואולי אף מחייבים מסקנה זו במקרה דנן."

"מכאן, שהנזק שנגרם בשנת 2005 מקורו אכן בהתממשות הסיכון של הצפת מים (אשר בעצמו התרחש בשנת 2003), אולם הוא תוצאה של תהליך נמשך אשר תחילתו בארוע הצפת המים, אולם הוא פעל חלק מפעולתו לאחר תחילת הביטוח, מבלי שהתובע ידע על כך. בכך דומות הנסיבות למקרה שנדון  בפני השופטת ברק-נבו בת.א. (שלום-ת"א) 13750/06 קורן יעקב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (1.7.07) ואשר בו נקבע כדלקמן:

"18. לעניין המחלוקת המשפטית העיקרית בין הצדדים - השאלה מתי קרה האירוע הביטוחי, במועד שהחלה הנזילה (כטענת הנתבעת) או במועד שנתגלתה (כטענת התובע), אני מקבלת את עמדת התובע.

אכן צודקת הנתבעת כי חוזה ביטוח חוזה פני עתיד. הדבר עולה במפורש מסעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח, הקובע כי חוזה ביטוח לכיסוי של סיכון שבעת כריתת החוזה כבר חלף או למקרה ביטוח שבאותה עת כבר קרה - בטל. עם זאת, נפסק לא אחת שההוראה נסוגה במקרים מסוימים - למשל, כאשר מדובר בביטוחים המכסים סיכונים מסוג, שמטבעם מתגלים אחר זמן (סוגים מסוימים של ביטוח אחריות מקצועית, ביטוחים המתייחסים למחלות העשויות לקנן בגופו של אדם במשך תקופה, מבלי שידע על קיום המחלה וכיוצא באלה). לנוכח התכלית הצרכנית של חוק חוזה הביטוח מחד גיסא, והתוצאות הקשות הנובעות מהוראת סעיף 16 (בטלות החוזה) מאידך גיסא, יש לנקוט בפרשנות המעדיפה את האינטרס של המבוטח, כדברי ירון אליאס בספרו דיני ביטוח (תשס"ב-2002, מהדורה ראשונה, כרך א, פרק 19, סעיף 19.3, בעמוד 396). במקרה שלפנינו, כאשר מדובר בנזק שנובע מנזילת מים, דבר שיכול לקנן במשך זמן באופן מוסתר בתוך קירות הבית, או מתחת לריצוף, נכון לקבוע כי המועד הקובע לעניין הזכאות לתגמולי ביטוח הינו מועד גילוי הנזק על ידי המבוטח. מובן, כי אין כוונה להכשיר מצב שבו מבוטח ידע על נזק שנגרם, ויסתיר מידע זה מהמבטחת, או ימתין עד למתן הודעה כי קרה הנזק, ומדובר על קיום בתום לב של החוזה, לרבות החובה להודיע למבטחת על הנזק ברגע שהוא מתגלה. התובע הפנה לפסק דינה של כב' השופטת אבי-גיא בת"א   17984/02טקדן בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 18.12.06), שענינו דומה מאד לענין דנן, ואני מסכימה לדברים האמורים שם.

19. במקרה דנן, הסכימו שני השמאים שחלק מהנזקים הנראים בתמונות, ואשר בגינם נתבע פיצוי, הם כאלה שהגורם להם קודם בזמן לפחות מספר חודשים לרגע הגילוי. עם זאת, הרי אין לצפות ממבוטח סביר שיהיה נביא, וכל שניתן לצפות הוא שברגע שהנזק נגלה לעיניו - יפעל להודיע על כך למבטחת מטעמו.

20. במקרה שלפני, על המבטחת להוכיח את טענתה כי התובע מנסה לייחס לתקופת הפוליסה נזק שידע עליו לפני תקופת הפוליסה. מדובר ב"יסוד שלילי", אשר - לאחר שהמבוטח הוכיח את קרות מקרה הביטוח, ושלכאורה נתגלה לו הדבר כאשר הודיע על כך לראשונה - הנטל להוכיח שפני הדברים שונים, מוטל על המבטחת (ר' ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ - דברי כב' השופטת ארבל. ניתן ביום 5.10.06). לטעמי, הנטל להוכיח טענה זו לא הורם.""