בית המשפט: השלום בתל-אביב יפו
פסק הדין ניתן ביום: 26/7/2011
על ידי כב' השופטת: פנינה פליגלמן
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעה התחלוף של חברת ביטוח כנגד בעלי מגרש למכירת רכב לאחר ששילמה תגמולי ביטוח למבוטחת אשר רכבה נשרף כאשר היה מאוחסן במגרש המכוניות לצורך מכירתו?
בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את בעלי המגרש לפצות את חברת הביטוח.
מתוך פסק הדין:
"לאחר ששמעתי הראיות והעדים מצאתי לקבוע כי הגנתם של הנתבעים שניהם ביחד וכל אחד מהם לחוד הגנת בדים היא.
...
על כך נאמר לא אחת בפסיקה כי הימנעות צד מלהביא לעדות עד רלוונטי יש בה כדי להביא למסקנה האחת והיא כי יש בעדותו של עד זה כדי לכרסם בגרסת אותו צד ואולי אף להפריך אותה."
"לפיכך ובנסיבות אלה חלה על הנתבעת 2 האחריות מכוח סעיף 6(ב)(1) לחוק חוזה קבלנות לפיו :
(ב) אבד או ניזוק הנכס בעודו בידי הקבלן –
(1)אחראי הקבלן לעניין חוק ה/שומרים תשכ"ז כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו..."
משמע אחראי הקבלן כשומר שכר בדרגה הגבוהה ובאחריות מוגברת (סעיף 2(ב) רישא לחוק השומרים ופטור רק מקום בו נגרם הנזק בשל כוח עליון או סיכול.
ואם בכך לא סגי אחראים הנתבעים לנזק גם מכוח דיני הנזיקין...
לא זאת אף זאת חל בענייננו סעיף 41 לפקודת הנזיקין והנתבעים לא הרימו הנטל המוטל עליהם מכוחו להוכיח כי לא התרשלו.
מכל אלה תמצא לומר כי אחראי הנתבע 1 לנזק בשל רשלנותו והנתבעת 2 אחראית לו מכוח אחריותה השילוחית.
אשר לטענה כי המבוטחים פטרו את הנתבעת 2 מאחריות לכל נזק על פי טופס ההתקשרות, לו התכחשה כאמור הנתבעת 2, אף זו לא תעמוד לה לנתבעת 2 שכן כל שנאמר שם הינו כי המוכר יודע שאין למגרש בטוח עבור גניבה או שריפה... ואין בדברים אלה משום הפטר. וכפי שנאמר בת.א. 54659/04 אליהו חברה לבטוח בע"מ נ. יעקב אברהם:
"גם אם נאמר למבוטח שאין בטוח למגרש – אין לכך משמעות של הסרת אחריות של הנתבעים לנזק, זכותם של הנתבעים שלא לעשות בטוח ולשאת בכל נזק בעצמם... אין לאי עשיית הבטוח משמעות של השארת הלקוח קרח, אלא של נטילת אחריות על כתפי הקבלן עצמו.""