תא (פ"ת) 2250-06 אילון חברה לביטוח בע"מ נ' אדירים בטחון ואחזקה (1993) בע"מ
בית המשפט: השלום בפתח תקווה
פסק הדין ניתן ביום: 21/9/2011
על ידי כבוד השופט: נחום שטרנליכט
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעת השיבוב של חברת הביטוח כנגד חברת השמירה של תגמולי ביטוח אותן שילמה למבוטחת שלה עקב גניבת משאבות הידראוליות ממחפר זחלי?
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין:
"שלושה תנאים נחוצים לשם התגבשות הזכות לתחלוף של המבטח כלפי הצד השלישי: קיומה של חבות חוזית של המבטח כלפי המבוטח על פי תנאי הפוליסה, תשלום בפועל של תגמולי הביטוח וקיומה של זכות למבוטח כלפי צד שלישי לפיצוי בשל מקרה הביטוח (י. אליאס, דיני ביטוח, כרך ב', תשס"ט-2009, עמ' 1089)."
"במסגרת טענותיה, מלינה הנתבעת עוד, כי התובעת שילמה למבוטחת כ"מתנדבת" , למרות הפרת תנאי הפוליסה על ידי המבוטחת, בכך שהציבה באתר העבודה שומר שגילו מעל 55 שנה, ובניגוד להמלצת השמאי מטעם התובעת עצמה, שלא לשפות את המבוטחת, הואיל ולא התקיימה שמירה כנדרש. דין טענה זו להידחות.
אכן, מעיון בפוליסה עולה, כי הכיסוי הביטוחי הותנה בחובת שמירה (עמ' 1 לפוליסה), וכי על חברת השמירה להעסיק שומר, אשר גילו אינו עולה על 55 (עמ' 2 לפוליסה, סעיף 2). מדו"ח החקירה אשר צורף לתצהיר עדותו הראשית של החוקר מטעם התובעת, מר קלדס, עולה כי אכן, במועד הארוע, היה באתר שומר שגילו 64. עוד אין חולק כי המלצת שמאי התובעת, מר טורטן, היתה שלא לשפות.
בנסיבות אלה, נשאלת השאלה האם העובדה כי התובעת בחרה, משיקוליה שלה, לשלם למבוטחת פיצויים בגין הארוע עומדת לה לרועץ לשם העמדת זכותה לתחלוף בתביעה דנן?
בע"א 7148/94, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, פד"י נ(4)567, נפסק:
"כאז כן עתה, סבורה אני, כי משמשלמת חברת ביטוח למבוטח תגמולי ביטוח על-פי פוליסה בת-תוקף, תיבדק חובת התשלום מצדה למבוטח - לצורך העמדת זכות התיחלוף שלה - על-פי סבירות השיקולים שהניעוה לבצע את התשלום...אמרתי בע"א (חי') 108/80 הנ"ל, בעמ' 445:
'ברור הוא שבתשלום בלבד על-ידי חברת הבטוח, לא סגי. מחד, סביר להניח שחברת בטוח אינה משלמת למבוטחה, אלא אם כן היא חייבת או סבורה שהיא חייבת לעשות כן על-פי הפוליסה. מאידך יכול ויתבצע תשלום מתוך מחווה כלפי לקוח, מפני חשש לאבדו, או מתוך מטרה פרסומית של יצירת תדמית מסויימת וכיו"ב.
לפיכך, משבוצע תשלום עולה השאלה עד כמה יש לאפשר למזיק להתגונן נגד חברת הבטוח, בטענות הנוגעות ליחסים שבינה לבין מבוטחה. השופט קמא השיב לכך באמרו:
'כאשר קיימת סוגיה הקשורה בפירוש הפוליסה והמבטחת באה לפרשה או להסכים לפרשה לטובת המבוטח מה לו למזיק שאינו חולק על אחריותו לנזק לנסות להחזיר הגלגל אחרונית ולחפש מפלט בפירוש נוגד'.
בכל הכבוד, מאמצת אני גישה זו'...."
"גם בת"א(ת"א)1663/99, סהר בע"מ חברה לביטוח נ' BTR ENVIROMENTAL LIMITED (לא פורסם), בסעיף ד לפסק הדין, נקבע:
חברת ביטוחאינן ידועות כחברות גמ"חאו וולנטריות. ולכן גם ההלכה הפסוקה היא כשחברתביטוח משלמת תגמולי ביטוח, ובמידה ולא מוכח שמדובר במרמה או בקנוניה עם המבוטח – דבר שלא הוכח בתובענה זו - הרי שהמזיק לא יוכל לטעון כנגד המבטחת כאילו שילמה בהתנדבות".
בנוסף, י.אליאס בספרו דיני ביטוח, בעמ' 1093 קובע:
"המבטח רשאי ליהנות מחזקה שבעובדה, המעוגנת בנסיון החיים ובהלכות המסחר המקובלות בענף הביטוח , שלפיה חברות הביטוח אינן משלמות למבוטחיהן אלא את הסכומים המגיעים להם מתוקף הערכות השמאי ומתוקף פוליסות הביטוח, ולא יותר מכך"
נקודת המוצא בפסיקת בתי המשפט הינה, איפוא, כי חברת הביטוח, על פי רוב, לא נוהגת לשלם כך סתם "מרצונה הטוב", אלא לאחר שמצאה לנכון לעשות כן. לא ראיתי כל סיבה לסטות מהנחת יסוד זו במקרה שבפני . "
"העולה מן הדברים, כי כאשר מדובר בשומר שכר, עליו להראות ולהוכיח, כי נקט באמצעים סבירים, בנסיבות העניין, למניעת התרחשות הנזק. ככל שלא יוכיח זאת שומר השכר, תוטל עליו האחריות לנזק."
