תאק (ת"א) 13522-10-09 יצהל כהן נ' קרן לבטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 3/10/2011
על ידי כבוד השופט: אהוד שוורץ
עניינו של פסק הדין: האם ביטוח נזקי טבע מכסה נזק שנגרם עקב סערה לגידול בקיה לאחר הקציר?
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין:
"לגבי מצב הגידול בשטח לאחר הקציר, הוכח באופן מספק לטעמי כי הבקיה נקצרה, והיתה מפוזרת בשטח לאחר הקציר, נראה שכתוצאה משימוש במקצרה מדגם קון, מצב השטח היה כפי שמצולם בבמ/1, דהיינו הגידול היה מפוזר בשטח, יחד עם זאת הפיזור היה בעיקרו, בשורות, שנוצרו בעקבות הקציר ושנראות בתצלום במ/1. לא שוכנעתי כלל שלאחר הקציר ובטרם הסערה נעשה גיבוב לשורות מלאות יותר ולצורך כיבוש לחבילות, שוכנעתי כי בשטח לאחר הקציר היו אומנים כהגדרתם במילון אבן שושן:
"שורות הקמה בשדה הנקצרת על ידי הקוצר".
"מקצרה" מוגדרת באותו מילון:
"מכונה חקלאית הקוצרת חציר או עשבים ירוקים ומניחה את הצמחים הקצורים
כשהם מפוזרים על פני השדה"
נטען על ידי התובע, כי המונח מפוזרים שולל את המונח שורות. איני יכול לקבל טענה זו, לטעמי אין סתירה בענין, והגידול הקצור עדיין נחשב כמפוזר בשדה, גם אם לא מפוזר על כל שטח השדה, אלא בשורות כפי שצוין לעיל, וכתוצאה מעבודת הקוצר או המקצרה, וכפי שאכן נראה ב מ/1.
משנקבע קיום אומנים בשטח הגידול עובר לסערה, מתקיים לענין זה הסייג, שבסיפא סעיף א.8.ב. לו טוענת התובעת:
"...ולמעט נזקי סערה באומנים של גידולי שחת..."
ואולם בכך לא סגי, ויש לבחון האם מתקיים המשך הדיבר שבאותו סייג,
"...המבוטחים במסגרת סעיף קטן י"א להלן...".
לטעמי חלק סעיף זה לא מתקיים כאן, באשר סעיף י"א עוסק בסערה באומנים:
"...הגורמת לנזק מוחלט או חלקי כמוגדר להלן כתוצאה מפיזור משמעותי של
אומני השחת בכל חלקת הגידול ...".
לעניין זה, אציין כי שוכנעתי מן החומר שבפניי, ולרבות דו"ח המעריך מטעם הנתבעת, שנגרם נזק כמותי (אובדן יבול) כהגדרתו בסעיף 17 לחוזה, (ושאינו נזכר בסעיף י"א), ולא נזק מוחלט או חלקי כהגדרתם בסעיפים 18 ו-19 לחוזה, הכלול בסעיף י"א הנ"ל, וכן הנזק היה לא רק פיזור משמעותי של אומני השחת בכל חלקת הגידול וכנדרש בסעיף י"א האמור, אלא פיזור מחוץ לתחום חלקת הגידול, וכאמור בסעיף 7 לתצהיר התובע, והתמונות שצרף בענין, וקביעת מעריך הנתבעת מיום 6.5.09, שצורפה על ידי התובע והמעריך אינו חולק שחתום עליה, ובה נרשם בשתי השורות האחרונות:
"בבקיה המגדל יגובב מאחר ועוד לא גיבב ויקבל השלמה ל-400 ק"ג שנמצא
בשטח".
משמע, קיים גם לשיטת המעריך מטעם הנתבעת, ובמועד ביקורו במקום, נזק כמותי, דהיינו חוסר ביבול ועקב הסערה. ואציין כבר כעת, שלא מדובר בקביעה בענין משפטי, שעליו מותר למחלקת התביעות של הנתבעת לכפור, אלא בענין כמותי, שהוא במובהק בגדר תפקידו של המעריך.
מכל מקום, הואיל וקבעתי שמדובר בנזק כמותי לפי סעיף 17 לחוזה, ולא נזק מוחלט או חלקי כאמור בסעיפים 18 ו-19, והואיל והשחת התפזרה לא רק בכל חלקת הגידול, אלא אף מחוצה לה, אין תחולה לסעיף י"א, ומשכך כטענת התובע, לא יחול בענין סעיף א.8.ב. סיפא, מהמילים למעט , המפנה לסעיף י"א, ומכוחו לסעיף 9 לפרק ג' לגבי תקרת השיפוי. משכך ובנסיבות, יש להחיל את רישא סעיף א.8.ב. ועד המילים למעט, לענין קרות מקרה ביטוח של סערה, שאני קובע שהיתה, ובהעדר הסייג של סעיף י"א, ומכוחו של סעיף ג.9 יחול כאן סעיף 17, לענין קרות נזק כמותי, להבדיל מנזק מוחלט או חלקי, וסעיף 6.א לפרק ג' לענין מקרה ביטוח, לאחר שלב הזריעה ונוסחת השיפוי הקבועה בו."
