חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

אחריות המעביד בגין פציעה של מלצרית

העובדת היתה אמורה להבחין בסכנה הטמונה בישיבה על ארגז העומד על צידו הצר על רצפה שמנונית

 

 

תא (ת"א) 56124-08  אינה סברין נ' מסעדת צ'יינה לי

 

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

 

פסק הדין ניתן ביום: 11/10/2011

 

על ידי כבוד השופטת: בלהה טולקובסקי

 

עניינו של פסק הדין: האם ביטוח חבות מעבידים מכסה אחריות לפגיעה של מלצרית אשר אירעה בעת שהמלצרית עסקה בהברקת כוסות כשהיא יושבת  ארגז כוסות, כנהוג במסעדה בה עבדה, והארגז עליו ישבה, החליק והיא נפלה לאחור ונחבלה בגב.

 

 

בית המשפט קיבל את התביעה תוך קביעה ששיעור רשלנותה התורמת של המלצרית התובעת עומד על 25%.

 

מתוך פסק הדין:

 

 

"הלכה היא כי מעביד, חב כלפי עובדו, חובת זהירות רחבה הכוללת את החובה להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך את העובד בכל הנוגע לשיטת העבודה,  הסיכונים הטמונים בה וכללי הזהירות הנדרשים ולפקח על ביצועה הנאות של שיטת העבודה, ראה לעניין זה: ע"א 663/88 שריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225, ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז (3) 345 וע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו (2) 592. "

 

"משהנתבעת לא דאגה להסדיר מקום ישיבה בטוח, לצורך ביצוע עבודה זו, הפרה את חובתה לדאוג למקום עבודה בטוח ולתנאי עבודה נאותים. כן הפרה הנתבעת את חובתה להזהיר מפני סיכונים ולאסור במפורש על נוהג מסוכן של ישיבה על ארגזי כוסות, שהשתרש בקרב מלצרי המסעדה."

 

"הלכה היא כי נטייתו של בית המשפט הינה שלא להחמיר עם עובד אשר נכשל בחוסר תשומת לב או בטעות, במהלך ביצוע עבודתו. יחד עם זאת, מקום בו הוכחה רשלנות או הפרת הוראות שניתנו לעובד, תשקל הטלת תרומת רשלנות, ראה לעניין זה; ע"א 655/80 הנ"ל וע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקווה נ' סמרי, פ"ד לו (4) 421 (1992).

 

בנסיבות העניין, הנתבעות אינן יכולות להבנות מטענתן כי נאסר על המלצרים לשבת במהלך העבודה וכי המלצרים השתמשו בארגזים, לצורך ישיבה, בעת פילוש הסכו"ם, כדי לעקוף איסור זה. האיסור המוחלט על ישיבה במהלך המשמרת, אינו מתיישב עם תנאי עבודה נאותים, סבירים ואנושיים, במיוחד כאשר אין כל הגיון באיסור על ישיבה, בעת ביצוע פעולות כפילוש כוסות וסכו"ם. בהתחשב בכך שלא הוסדר מקום ישיבה בטוח לצורך ביצוע עבודת פילוש הסכו"ם ובכך שנוהגם של המלצרים לשבת על ארגזים, בעת ביצוע עבודה זו, היה ידוע למנהלת המשמרת והינו בגדר נטייה טבעית של עובד, למצוא פתרון בהעדר מקום ישיבה מסודר, במיוחד לאחר שעות רבות של עבודה בעמידה מחד ומאידך, בהתחשב בכך שעל התובעת היה להבחין בסכנה הטבעית הטמונה בישיבה על ארגז העומד על צידו הצר, על רצפת מטבח שעל פי עדות התובעת, היתה שמנונית, ראיתי להעריך את תרומת רשלנותה של התובעת, בשיעור של 25%."

 

עבור לתוכן העמוד