תא (עכו) 1868-04 מאג'ד קבלאן נ' מקט ספורט (בית ג'ן)(1994)בע"מ
בית המשפט: השלום בעכו
פסק הדין ניתן ביום: 11/10/2011
על ידי כבוד השופטת: ג'ני טנוס
ענינו של פסק הדין: האם המתפרה וחברת הביטוח שביטחה אותה אמורות לפצות את התובע בגין נזקים שנגרמו לביתו הנמצא בשכנות למתפרה בשל שריפה, אשר לטענת התובע פרצה בשל התלקחות ערימת קרטונים לאריזה השייכים למתפרה, אשר היו מונחים בחצר ליד הכניסה למתפרה.
רקע: חברת הביטוח סירבה לפצות את התובע בטענות כי הוא לא הוכיח את מקור האש והסיבה להתלקחותה. בנוסף לכך טענה חברת הביטוח, כי התובע הוא הבעלים והתופס של החצר ממנה יצאה האש, ולכן יש לראות בו כמי שנושא באחריות לכל נזק שנגרם בעטייה. כמו כן טענה חברת הביטוח, כי התובע הוא בעל מניות במתפרה, יחד עם אשתו, והמנהל של המתפרה, ולכן יש לראות בו כמי שנושא באחריות לאירוע השריפה, ככל שמקור האש הוא אכן בקרטונים, בין באחריות אישית ישירה, כמי שמנהל את ענייני המתפרה, ובין באחריות עקיפה לאחר הרמת מסך ההתאגדות בינו לבין המתפרה.
בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה
מתוך פסק הדין:
"באשר לאחריותו האישית של התובע מכוח היותו בעל מניות ומנהל של המתפרה – מחד גיסא, הכלל הוא שאין להטיל אחריות אישית על התובע בגין מעשה או מחדל מצד המתפרה אך בשל היותו בעל תפקיד בה. מאידך גיסא, המנהל בפועל של המתפרה היה איש אחר זולת התובע, ומכל מקום לא הוכחה רשלנות ספציפית של התובע עצמו – להבדיל אולי מרשלנות של עובדים אחרים במתפרה. כמו כן לא הוכח, כי לתובע היתה שליטה או סמכות לנקוט בפעולה ביחס להצבת הקרטונים במקום בו הוצבו, או לדאוג להעברתם למקום אחר.
לפיכך, לא הוכחה רשלנות כלשהי מצד התובע שיש בה כדי להטיל עליו אחריות כלשהי בנגוע להתפרצות האש, לא בתור רשלנות עיקרית ולא בתור רשלנות תורמת.
לעומת זאת הוכח לפניי, כי המתפרה היתה תופסת החצר שבחזית המתפרה, וכי האש פרצה בקרטונים השייכים לה ואשר הונחו בחצר. יוצא איפוא, כי הנתבעת נושאת בנטל להוכיח כי לא היתה מצד המתפרה התרשלות בקשר להתפרצות האש – ובנטל זה היא לא עמדה, ולא ניסתה לעמוד.
לפיכך, יש להטיל את מלוא האחריות בגין הנזקים אשר נגרמו לתובע, על המתפרה ועל הנתבעת כמי שביטחה אותה באותו זמן."
"באשר לטענת הנתבעת כי אין לפסוק לתובע את רכיב המע"מ, אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, מפני שבחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת, אושר סכום מע"מ לתשלום; שנית, משום שגם אם לא הוצגו קבלות בגין תיקונים אשר בוצעו בפועל, חזקה על התובע, כמו כל ניזוק אחר, כי שילם את המס בו הוא חב על פי דין, אלא אם יוכח אחרת – ולא הוכח אחרת.
כמו כן איני מקבלת את טענת הנתבעת בדבר ניכוי סכום ההשתתפות העצמית, שכן טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה, אלא הועלתה לראשונה בכתב הסיכומים."
