חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

פיצוי בשל אובדן מים למפעילי מסעדה

התובעים לא הוכיחו תשלום חשבון המים בפועל, נזק לצינור ע"י הנתבעים וזרימת מים בכמות שנטענה

 

 

תא (י-ם) 2921-09  ב.מ גולד יזמות בע"מ - מסעדת ספגטים נ' עיריית ירושלים נדחתה

 

בית המשפט: השלום בירושלים

 

פסק הדין ניתן ביום: 3/11/2011

 

על ידי כבוד השופטת: תמר בר-אשר צבן

 

עניינו של פסק הדין: האם החברה הקבלנית שביצעה עבודות בעבור העירייה אחראית לפיצוי מפעילי מסעדה בשל חשבון מים בסכום גבוה מאד, החורג מסכומי החשבונות המתקבלים בשל כמות מים רבה שזרמה לטענת המפעילים כתוצאה מנזק שנגרם לצינור מים שלהם במהלך העבודות?

 

בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח את תביעתם ובכלל זה תשלום חשבון המים בפועל, וממילא שלא הוכח הנזק, כך גם לא הוכח שצינור המים שלהם ניזוק. ואם הצינור ניזוק, לא הוכח שהחברה הקבלנית היא שגרמה את אותו נזק. וגם לא הוכחה הטענה שהייתה זרימה של מים בכמות של למעלה מ-3,000 קוב מים (3,035,000 ליטר מים).

 

 

 

מתוך פסק הדין:

 

 

 

"בעניין זה התשובה היא, שהתובעת לא הוכיחה ששילמה בפועל את חשבון המים. התובעת הציגה את חשבון המים, אולם אין מחלוקת שלא צורפה קבלה על התשלום בפועל.

 

....

בנסיבות אלו, לא מן הנמנע שהתשלום לא שולם. אין לשלול למשל, את האפשרות שבדיעבד התברר לחברת הגיחון שחשבון המים היה שגוי, ומטעם זה לא חויבה התובעת לשלמו בפועל. מכל מקום, מדובר במסמך מהותי להוכחת התביעה, שלא הוגש. המסמך לא צורף לכתב התביעה, לא צורף לתצהירי התובעת, ולא הייתה בקשה לצרפו בשלב מאוחר יותר.

לפיכך ומאחר שמדובר במסמך מהותי שהתובעת נמנעה מהגשתו, פועלת לחובתה החזקה, כי אילו הוגש היה סותר את טענתה בדבר תשלום בפועל. בכל מקרה, משלא הוגש כל מסמך בעניין תשלום כנטען, ממילא שלא הוכח הנזק שבגינו הוגשה התביעה."

 

"לא רק שהתובעת לא הביאה את הצינור הפגוע, ואף לא הביאה תמונות שבהן נראה הצינור הפגוע, אלא נראה מדברי עדיה, שהצינור לא נפגע, וכי טענותיה היו בגדר השערה בעלמא, ולא מעבר לכך."

 

"כאמור במענה לשאלה השנייה, קבענו כי לא הוכח שהצינור ניזוק. אפילו נניח שהוכח שנגרם נתק בין הצינור לזווית, עדיין לא הוכח שהיה קשר בין נתק זה, ככל שהיה, לבין עבודותיה של הנתבעת.

לעומת זאת, לא הייתה מחלוקת ששדמי היה מי שהתקין את הצינור מספר שנים קודם לכן. לא מן הנמנע, שמלכתחילה היה החיבור בין הצינור לבין הזווית לקוי, ועם הזמן, בשל עייפות החומר ובלאי, החיבור הרעוע היה הגורם לנתק. בכל מקרה, כאמור, לא הובאה כל ראייה לכך שהעבודות שביצעה הנתבעת קשורות לאותו נתק, שקיומו כאמור, כלל לא הוכח."

 

"עם כל הכבוד, אמנם אין מחלוקת באשר למכסה המונח על המדרכה במרחק של כמטר וחצי מהצינור, כפי שניתן היה לראות בתמונות שהוגשו, אולם מעבר לכך, לא הוכח דבר. לא הוכח שזהו אכן פתח ביוב, לא הוכח שבמקום בריכת ביוב, ולא הוכח שאותה בריכת ביוב, אם בכלל קיימת, יכולה הייתה לקלוט כמות כה רבה של מים, מבלי שהדבר ייראה.

...

בנוסף לכך, אפילו דובר בבור ביוב מרכזי כאמור, אין אפשרות שיכיל כמות מים כה רבה בתקופה קצרה, אלא אולי לאורך תקופה (שם). כפי שהסביר בהמשך הדברים "אם זה מיין הול של ביוב הוא יכול להכיל לאורך זמן, אם זה לא מיין הול של ביוב הוא לא יכול בכלל. 200 ליטר של מים במכה

 

מכאן אפוא, שמשלא הוכח שאמנם זרמה כמות מים כנטען, ומנגד, לאור הסבריו ההגיוניים של מר פנחס, שכאמור הבהיר שמדובר בכמות מים אדירה ("שזה בערך שמונה בריכות שחייה כמו בריכת ירושלים" בעמ' 14 וכן "3,000 קוב שזה צריכה של ישוב שלם בחודש", שם, בעמ' 15), מתקבל יותר על הדעת שבפועל, כלל לא הייתה זרימה של מים מהצינור, שלטענת התובעת נפגע, בוודאי לא בכמות הנטענת."

 

עבור לתוכן העמוד