היערכות שוק הביטוח לאסונות המוניים ולסיכונים סביבתיים- בעקבות אסון הכרמל- סיכום של כנס
מאת פרופ' נאווה חרובי, ביה"ס לביטוח, המכללה האקדמית נתניה
בביה"ס לביטוח במכללה האקדמית נתניה נערך בשנת 2011 כנס בנושא היערכות שוק הביטוח לאסונות המוניים ולסיכונים סביבתיים בעקבות אסון הכרמל. מטרת הכנס הייתה להאיר את צדדיו הרבים של נושא חשוב זה לעולם הביטוח, אשר מכסים בין השאר, נקודות מבט מתחומים של כלכלה, משפטים, ביקורת פנים, ביטוח כללי וביטוח חיים.
הרצאת הפתיחה בכנס ניתנה על ידי פרופ' יהודה כהנא, דיקן מייסד של ביה"ס לביטוח והזוכה בפרס היוקרתי "מייסד בתחום הביטוח בעולם", ראש מכון אקירוב לעסקים ולסביבה באוניברסיטת תל אביב. פרופ' כהנא שהוא גם יזם עסקי מבעלי איתוראן וחממות טכנולוגיות, השפיע על מאות מיליונים של אנשים בעולם. הוא הגה את הרעיון של ביטוח חקלאי בדרום אמריקה שאפשר לחקלאים לגייס מימון להשקעותיהם, והיה מאבות הרפורמה של קרנות הפנסיה החדשות בישראל והרפורמה בביטוח חובה. הוא עסק בסיכונים המרכזיים של ישראל- מלחמות, רעידות אדמה, סיכוני טבע, והקים את חברת הייעוץ הראשונה בארץ לניהול סיכונים.
המושב הראשון בכנס בנושא "אסון המוני וסביבתי- היבטים כלכליים, משפטיים וארגוניים" הונחה על ידי אורן לוי, בוגר ביה"ס לביטוח ומרצה בו, לשעבר מנכ"ל גמל והשתלמות בתמיר פישמן וכיום שותף של אקספרט סוכנות לביטוח.
נקודת המבט הכלכלית הוצגה על ידי פרופ' נאווה חרובי, פרופסור מן המניין במכללה האקדמית נתניה בבית הספר לביטוח. פרופ' חרובי שהיא חוקרת בעלת מוניטין בינלאומי בתחומי הכלכלה והניהול של משאבי טבע, מים וסיכונים סביבתיים, סייעה לסוכני הביטוח בהיערכותם במהלך "וועדת בכר".
פרופ' חרובי הראתה כי הצרכנים של אסון המוני הם האנשים שנפגעים באופן ישיר או עקיף. הרווחה העקיפה- של מי שלא מעורב ישירות באסון, מושפעת במידה רבה מהחשיפה בכלי התקשורת. התנהגות הפרטים אינה נכונה במניעת אסון המוני, ולכן נדרשת התערבות ציבורית. הם לא מתייחסים ברצינות למאורעות עם הסתברות נמוכה.אופן הפרסום עצמו- משנה התנהגות של צרכנים.למשל, פרסום של חטיפת מטוס מביא לביטולי טיסות, ואילו נסיעה חלופית במכונית יותר מסוכנת.הצרכנים שמדברים עליהם הם הפרטים- חייהם ורכושם.
יש צרכן נוסף שלא תמיד מיוצג בצורה מלאה- משאבי הטבע והסביבה. חשוב לכלול כאן נושא שנקרא "קיימות" -המחויבות לשמור על הסביבה למען הדורות הבאים. היצרנים הם הטבע והאנשים. גם כשהטבע מתחיל- האנשים יכולים להשפיע על התוצאות באמצעות היערכות מתאימה או תקני בטיחות. חשוב להקטין סך הפסדים מקטסטרופה כוללים הפסד ישיר וגם עלויות הפחתה, אולם קיים קושי בהקצאת משאבים למניעת קטסטרופה כי לא ניתן להראות לציבור מה לא קרה. ניתן לצמצם את היקף האירוע או לחלק את הסיכון באמצעות חבויות, ביטוח וכללי בטיחות.
נקודת המבט המשפטית הוצגה על ידי עו"ד אסף פוזנר, שותף במשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות'.
עו"ד פוזנר, מועמד לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון, מופיע בבתי המשפט השונים, וזאת במאות תיקים ובמגוון גדול של נושאים לרבות: נזיקין ורשלנות רפואית, משפט חוקתי, חוזים, אכיפת פסקי חוץ ותביעות ייצוגיות. במסגרת פעילות זו אף נידונות תביעות ענק כגון תביעת הנפגעים בקריסת אולמי ורסאי והגנה בתביעה הנזיקית בגין רמת חובב.
בהרצאתו הציג מספר דוגמאות לאירועים המוניים,לרבות אירוע אולמי ורסאי, אירוע ההקרנות נגד הגזזת, ואירוע זיהום הקישון. הוא הבחין בין אירועים המובילים לתובענות ייצוגיות (המוכרות כיום יותר), לבין התובענות ההמוניות שהם בעלי מאפיינים שונים. המאפיין של התובענות ההמוניות הוא שמדובר באירוע של טראומה לאומית, שאף מביא – במקרים רבים – לוועדות חקירה וחקיקת חוקים מיוחדים. יש בעייתיות מבנית בטיפולה של המערכת השיפוטית בתובענות ההמוניות, ולכן משך הזמן הארוך- כיום עשר שנים לאסון ורסאי.
נקודת המבט של ביקורת פנים הוצגה על ידי מר שי רוזנשטוק, שסיים לאחרונה את תפקידו כמבקר הפנימי ונציב תלונות הציבור של חברת חשמל לישראל. קודם לכן המבקר הפנימי בנמל אשדוד ועוזר בכיר למבקר הפנימי בחברת פרטנר תקשורת. במסגרת תפקידים אלו הכין סקר סיכונים תהליכי כללי.
בהרצאתו הבחין בין המשכיות עסקית לבין התאוששות מאסון, אשר תלויה בסוג הארגון: ארגונים המיועדים לפעילות בחירום, ארגונים המיועדים לפעילות שוטפת ואשר נדרשים לספק שירותים גם בחירום, ארגונים המיועדים לפעילות שוטפת ואשר בוחרים להיערך גם לחירום, ארגונים אשר אינם נדרשים לחירום.
ההנהלה צריכה לטפל בקביעת מדיניות, החלטות יישומיות והקצאת תקציב. החלטותיה צריכות להשתלב בעבודת הביקורת הפנימית אשר כוללת: בחינת ההיערכות הכוללת (לרבות עבודת המטה) ובחינת הטיפול בתרחישי ייחוס ספציפיים, כאשר יש חשיבות רבה לעבודת מטה, יישום והטמעה ותרגול. ההיערכות חשובה במיוחד בארגון כמו מכבי אש, אשר כל פעילותו נועדה לטיפול בחירום. ללא תרגול מתאים לא ניתן ליישם את ההיערכות.
המושב השני בכנס בנושא "אסון המוני וסביבתי-היבטים ביטוחיים" נוהל על ידי ד"ר שאול יוטב, מרצה בכיר בביה"ס לביטוח, המכללה האקדמית נתניה ויועץ של מנכ"ל קבוצת מגדל. ד"ר שאול יוטב, מתמטיקאי, ד"ר בחקר ביצועים ועו"ד, נמצא בתחום של ביטוחי חיים ופנסיה מזה 35 שנים. הוא שותף ליצירת רפורמות חשובות בתחום הביטוח הפנסיוני.שותף ליצירת הקונספט, לייזום ולהקמה של קרן פנסיה מאוזנת אקטוארית ראשונה בישראל. במסגרת הנחיתו העלה ד"ר יוטב נקודה חשובה בהיערכות לסיכונים של רעידות אדמה. בהנחה כי רעידת אדמה תקרה, אולם במועד בלתי ידוע, הרי ככל שחלף זמן רב יותר מרעידת האדמה האחרונה, יעלה הסיכון ועימו הפרמיה הנדרשת. ולהיפך, לאחר רעידת אדמה, דווקא יורד הסיכון והפרמיה צריכה לרדת. נקודה חשובה נוספת היא כי לאחר השריפה בכרמל ב-1989 התבקשה "הוועדה המקצועית לשיקום ופיתוח הכרמל" להמליץ לממשלת ישראל "על צורת ממשק שתעזור למניעת שריפות בעתיד". שנה קודם הוקמה בארצות הברית ועדה דומה, בעקבות שריפת הגן הלאומי ילוסטון. שתי הוועדות הכירו בשריפות כרכיב באקולוגיה של היער. שריפה היא רכיב טבעי של יער- הקושי הוא נגישות לבתי מגורים.
ההיבט של מניעת נזקים הוצג על ידי ד"ר יצחק ויזל, שהוא כימאי בהכשרתו, מרצה בביטוח רכוש וביטוח הנדסי וסיכונים נלווים בביה"ס לביטוח במכללה האקדמית נתניה, הוא גם שמאי וסוקר סיכונים במסגרת א. וייגר ושות' שמאים וסוקרים. לדבריו, שרפת יער יכולה להיות קטסטרופה ואסון גם יחד, הכול לפי שעור מידתו ונקודת המבט של המסתכל, כאשר אסון הוא אירוע בו נהרגו או נפגעו באופן חמור אנשים. שריפות יער יקרו תמיד- כי צריך דלק, חמצן וגורם הצתה- ואלו בנמצא כל הזמן, אז מה שצריך זה למנוע את השלכותיה.זאת באמצעות, מניעת התלקחות- צמצום גורמי הצתה, מניעת התפשטות- צמצום מימדי האירוע, איתור ו/או כיבוי- זמינות של אמצעי כיבוי בכמות מספקת כבר בהתחלה, והוצאת אנשים מטווח הסכנה בזמן. חשוב ללמוד מניסיונם של אחרים ולהטמיע בארץ. צריכים לאמץ כללים לטיפול מניעתי ביערות בפילוח של בחירת נטיעות, וטיפול ביער צעיר או בוגר תוך יצירת הפרדה, בחירת צמחיה והקפדה על מרחקים בין הצמחייה עצמה ובינה לבין המבנים, בהתחשב במשטר הרוחות. חשוב לקבוע תקנות או תקנים על השקה של מגורים עסקים ו/או תעשיה ליערות או שטחי חורש, כי כאשר יש ממשק נכון אז הפוטנציאל לאסון נמוך. ניהול זירת שריפה נרחבת (או מצומצמת) נופל בין כל הכיסאות הקיימים ואין הגדרת סמכויות הקובעת מי מנהל את הזירה- משטרה או כיבוי? שוטר זוטר או כבאי בכיר? כיבוי שריפה גדולה עם פוטנציאל אסוני היא מלחמה, ולכן צריך שרשרת פיקוד הכוללת: ניהול על, כיבוי והצלה - לוגיסטיקה של הקצאת אמצעי כיבוי, רפואה, שיטור בהיקף הזירה, לוגיסטיקה של תעבורה ומטאורולוגיה.
היבטים של ביטוח כללי הוצגו על ידי מר אריה הרמן, מנכ"ל ביטוח חקלאי ואיש מקצוע מוביל בתחום הביטוח הכללי. לשעבר משנה למנכ"ל הפניקס וקודם לכן, מנכ"ל חברת הביטוח אריה (בתקופת המיזוג עם כלל). היה גם מנכ"ל מבטח- רום (אגף כללי של מבטח סימון) ומנהל בחברת הביטוח "סהר". בדבריו הבחין בין זיהום תאונתי הדרגתי ופתאומי. זיהום תאונתי הדרגתי כמו, זיהום דלקים עקב דליפה יפגע במקורות מים ובאקולוגיה. ניתן לתבוע את המזהם בגין פגיעה באיזון האקולוגי ופיתרון ביטוחי יכול להיות באמצעות תוכנית לביטוח סיכוני איכות סביבה. לעומת זאת, זיהום תאונתי ייגרם בעקבות רעידת אדמה או צונאמי, שפגעו בכורים ביפן. אבל גם שריפה במפעל כימיקלים או אפילו שריפה רגילה.
השריפה באיקאה הביאה לנזק למפעל עצמו שכוסה באמצעות ביטוח אבל גם לנזק גדול מעשן לבתים ביישוב סמוך. עבור החבות החוקית יש צורך בהתפתחות הרגולציה והתשתית החוקית, כאשר תודעה גוברת לשימור הסביבה והחוקים המתלווים לנושא זה מהווים זרז להגשת תביעות והוצאות גוברות והולכות. רגולציה כלל עולמית משפיעה על חברות בינלאומיות עם חובת גילוי הולכת וגוברת בקשר עם פעילות היסטורית שגרמה לזיהום, ועם רישום תביעות לרבות תביעות שעניינן זיהום סביבה, אשר נרשמות במאזני החברות (לרבות תביעות ייצוגיות). אסון זה דבר יחסי.
היבטים של ביטוח חיים הוצגו על ידי מר אורן אלאון, בוגר ביה"ס לביטוח ובעל תואר שני בשיווק ומימון. כיום, משנה למנכ"ל, מנהל חטיבת הלקוחות, הפניקס. בתפקידיו הקודמים: מנכ"ל חברת הביטוח מנולייף-מנורה, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים ומנכ"ל קרן הפנסיה –מנורה מבטחים. המשמעות של ערך חיי אדם מתבטא במלחמתה של עמית קדוש במחלת הלוקמיה. חברת הפניקס סייעה לילדה הקטנה במלחמתה במחלת הלוקמיה בהשקעה של 1.5 מליון דולר.
המשמעות של תפיסת האסון הוצגה על ידי הדוגמה של תמותה מרשלנות רפואית בחדרי מיון בארה"ב עם כ- 90 אלף מקרים לשנה. המשמעות היא כמו התרסקות של מטוס עם 250 אנשים ליום, אשר לא ניתן היה לעבור עליה לסדר היום.
