חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

ביטוח אחריות מקצועית ומעילה באמון

העליון עמד על האחריות הכבדה המוטלת על עו"ד המחזיק בכספים בנאמנות, ויש להעביר מסר חינוכי והרתעתי

 

רע"א  7914/11 עו"ד דן שפריר נגד איילון חברה לביטוח ואח'

בית משפט: העליון

פסק הדין ניתן  ביום: 20/12/2011

על ידי כב' השופט: י' דנציגר

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את ערעורו של עורך הדין על הפסיקה של בית המשפט המחוזי אשר קיבל את ערעורה של חברת הביטוח ופטר אותה משיפוי המבוטח לאחר שמצא, כי עורך הדין לא התרשל ולא שגה, אלא ביצע שימוש לרעה ביודעין בכספי הנאמנות, ופעל תוך חריגה מחובותיו כנאמן עת השתמש בכספי הנאמנות לצורך מימון עסקיו של גיל. בית המשפט המחוזי קבע עוד כי עורך הדין לא בדק עם רשויות המס את מצבת החובות בנוגע לנכס, ואין לקבל את טענתו כי הסתמך בתום לב על הודעת מס השבח?

בית המשפט דחה את הערעור

מתוך פסק הדין:

"אכן, אין חולק על השפעתם הדרמטית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק על המשפט הישראלי, אך לא מצאתי ממש בטענת עו"ד שפריר לפיה יש לבחון מחדש את ההלכה שנקבעה בעניין חניון חיפה, המיושמת בידי בית משפט זה כעניין של יום ביומו, אל מול חוקי היסוד האמורים. אין כל סתירה בין הזכויות המוגנות בחוקי יסוד אלה לבין ההלכה שנקבעה בעניין חניון חיפה, המאפשרת מתן רשות ערעור במקרה בו מתעוררת שאלה חוקתית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר הפגיעה החוקתית בזכויות המבקש עולה כדי עיוות דין."

"במקרה דנן לא מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שכן טענותיו של עו"ד שפריר מתמקדות בנסיבותיו הפרטניות של הסכסוך בין הצדדים, למרות ניסונו "לעטוף" אותן בטענות כלליות וחוקתיות. כן לא מצאתי בסיס לטענתו של עו"ד שפריר לפיה נגרם לו עיוות דין המצדיק את התערבותו של בית משפט זה."

"למעלה מן הצורך אוסיף, כי דין הבקשה להידחות אף לגופו של עניין. ככל שהדברים נוגעים לקביעה כי עו"ד שפריר הפר את חובתו כנאמן, הרי שמפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי קביעה זו מבוססת כדבעי על חומר הראיות שהונח לפני הערכאה הדיונית ועל המסקנות אותן הסיק בית המשפט המחוזי על בסיס חומר ראיות זה. באשר לקבלת ערעורה של איילון, הרי שבפוליסת הביטוח שעל יסודה התקשרו עו"ד שפריר ואיילון, אותה צירף כנספח י"ד לבקשתו, מצויין במפורש כי:

"7. הפוליסה לא תשפה את המבוטח בעניינים אלה:   

       [...]

7.2 כל מעשה או מחדל של מעילה, מעילה באמון..."

(ההדגשה אינה במקור – י"ד).

משנקבע כי עו"ד שפריר הפר את חובת הנאמנות בה חב ומעל באמונם של הזוג מעוז שהפקידו בידו את כספם, עולה במפורש מתנאי הפוליסה כי הוא לא זכאי לשיפוי מאיילון. בשולי הדברים אציין כי בית משפט זה עמד פעמים רבות על האחריות הכבדה המוטלת על עורך דין אשר מחזיק בכספים בנאמנות, וכפי שציינתי בעבר "יש להעביר מסר חינוכי, הנושא גם אופי הרתעתי" לעורכי דין המפרים את חובתם בהקשר זה (ראו: רע"א 1201/09 מיימרן נ' פלונית (טרם פורסם, 12.5.2009) בפסקה 9 להחלטתי).דומני כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם קביעתי זו."

 

פסק הדין באתר בית המשפט העליון.

עבור לתוכן העמוד