ביטול ביטוח תכולה כמוהו כביטול חוזה ביטוח

ת"א 29910-12-09 לוי פרי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

בית משפט: השלום בתל אביב - יפו

ההחלטה ניתנה ביום: 14/12/2011

על ידי כב' השופטת: יסכה רוטנברג

עניינה של ההחלטה: האם יש לקבל את טענתה של המבוטחת, לפיה ביטול פרק התכולה בביטוח הדירה ותכולתה כמוהו כביטול של חוזה לביטוח תכולת דירה המחייב, כי תוקף הביטול יהיה 15 יום לאחר ההודעה על הביטול ולא מיום ההודעה על ביטול הביטוח?

רקע: מדובר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל נזקי שריפה בדירה שפרצה לאחר ההודעה על ביטול הביטוח אך לפני שעברו 15 ימים מיום ההודעה.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי ביטול פרק התכולה כמוהו כביטול חוזה ועל כן תוקף הביטול הוא בחלוף 15 ימים מיום ההודעה על הביטול.

מתוך פסק הדין:

" סעיף 10, לפי לשונו, אינו מבחין בין מצב בו חוזה הביטוח בוטל על ידי המבטח ובין מצב בו המבוטח הוא שהחליט על ביטול החוזה. בשני המקרים, מתבטל החוזה רק כעבור 15 יום מהיום שבו נמסרה הודעת הביטול (וראה דברי כב' השופט גרוניס בע"א 10611/03 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. הארגון למימוש [פורסם בנבו] ; במאמר מוסגר אציין כי הוגשה הצעת חוק פרטית של ח"כ אמנון כהן, הצ"ח חוזה הביטוח (תיקון מס' 5) (מועד ביטול פוליסה) התשע"א – 2011, הצ"ח 397 מיום 06.07.11, עמ' 208, בה מוצע לתקן את סעיף 10 לחוק, כך שדחיית מועד הביטול, תחול רק מקום בו המבטח הוא שביטל את הפוליסה).

המסקנה המתבקשת מהאמור, היא, שיש לבחון את הפרשנות הראוייה של סעיף 10, במנותק ובהתעלם מהשאלה מי מהצדדים לחוזה, המבטח או המבוטח, החליט על ביטולו. לפיכך, אינני מקבלת את טענות הנתבעת לפיהן יש ליתן משמעות לכך שהיתה זו התובעת, המבוטחת, שהחליטה על ביטול ביטוח התכולה.

המטרה העומדת ביסוד ההוראה הקובעת את דחיית מועד הביטול, היא הגנה על המבוטח. המחוקק ביקש לאפשר למבוטח, הנתפס כצד החלש, לכלכל צעדיו בהתאם למצב החדש שנוצר, לרכוש לעצמו ביטוח חלופי אם ירצה בכך או אף לחזור בו מהודעת הביטול (וראה א. ידין, חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג. טדסקי, עמ' 53; י.אליאס, דיני ביטוח, כרך א' עמ' 703). רציונאל זה ברור הוא שעה שהמבטח הוא שהחליט על ביטול החוזה, אך הוא ברור פחות שעה שהמבוטח מחליט על ביטולו. עם זאת, כמבואר, גם במקרה אחרון זה נדחה מועד הביטול, ובהקשר זה נתפסת הוראת סעיף 10 לחוק כהוראה פטרנליסטית, שנועדה לסייע למבוטח "על כורחו". כדברי השופט גרוניס בע"א 10611/03 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי ..."

"הוראת סעיף 10 אינה חלה על שינוי של תנאי מתניות החוזה; תחולתה היא רק על ביטול החוזה, וכלשון סעיף 10 לחוק: "ביטל אחד הצדדים את החוזה". השאלה המתעוררת היא, מה משמעות המונח "חוזה"; האם משמעו פוליסת הביטוח כולה, על כל פרקיה ומרכיביה, או משמעותו פרק שלם בפוליסה, המסדיר סוג מסויים של ביטוח.

...

שתי מסקנות מתבקשות מהאמור. האחת, שסעיף 10 לחוק אינו מתייחס לביטול הפוליסה, אלא לביטול חוזה הביטוח. השנייה, כי אין בעצם העובדה שהפוליסה נותרה בעינה, כדי לחייב את המסקנה שחוזה הביטוח לא בוטל, שהרי, כמבואר, חוזה לחוד, ופוליסה לחוד. 

אלא שהשאלה בעינה עומדת, לאיזה חוזה מכוון סעיף 10 לחוק, לחוזה הכולל בחובו את מכלול הביטוחים עליהם הוסכם בין הצדדים, ואשר מוצא ביטויו בפוליסת הביטוח המלאה, או לחוזה המסדיר באופן מלא סוג אחד של ביטוח, ואשר מוצא ביטויו באחד מפרקי הפוליסה.

לשון החוק מתיישבת עם שתי פרשנויות אלו, הן כחוזה המתייחס למכלול ההסכמות בין הצדדים המוצאות ביטויין בפוליסה המלאה, והן כחוזה המתייחס להסדר החוזי המלא של כל אחד מהביטוחים שנרכשו. במקרה זה, תחשב הפוליסה כנייר המאגד בתוכו מספר חוזים, כמספר סוגי הביטוחים הנכללים בפוליסה.

מכאן לתכלית החוק. כפי שכבר נאמר, דחיית מועד כניסת ביטול החוזה לתוקף, נועדה ליתן למבוטח תקופת התארגנות. לאור תכלית זו יש להעדיף את הפרשנות הלשונית השנייה, לפיה פוליסת הביטוח כוללת בחובה מספר חוזים נפרדים, כמספר סוגי הביטוח שנרכשו. אם מטרת המחוקק היא ליתן למבוטח תקופת התארגנות, אין כל סיבה לקשור בין ביטוח מבנה לביטוח תכולה; תקופת התארגנות דרושה למבוטח, בין אם ביטוח המבנה נותר בעינו ובין אם לאו.

דומה כי הפוליסה בפנינו מדגימה היטב עניין זה. הפוליסה מאפשרת רכישת ביטוחים שאין ביניהם כל קשר, כגון, ביטוח תכולה (פרקים ב' ג') וביטוח תאונות אישיות (פרקים י"א, י"ב). מבוטח שהחליט לבטל את הביטוח לתכולה דירתו, זקוק לפרק זמן להתארגנות, ללא קשר לשאלה אם בפרק זמן זה, עומד בתוקפו, ביטוח תאונות אישיות לפי פרק אחר בפוליסה. הפוליסה גם מאפשרת לבטח מספר נכסים המצויים בכתובות שונות, כפי שכך עשתה התובעת במקרה זה, ביטוח מבנה לדירה בבת ים, וביטוח תכולת הדירה בתל אביב. ביטול ביטוח לגבי נכס אחד מחייב פרק זמן להתארגנות, ללא קשר לשאלה אם בפרק זמן זה, עומד בעינו ביטוח על נכס אחר. 

זאת ועוד. פוליסת הביטוח מגדירה בנפרד, לגבי כל אחד ואחד מסוגי הביטוח, את מקרה הביטוח, את הסייגים לו, ותנאים נוספים דרושים כיו"ב. גם סכום ההשתתפות העצמית נקבע בנפרד עבור כל אחד מסוגי הביטוח. משמע, כל אחד מהפרקים בפוליסת הביטוח מכיל את כל האלמנטים הדרושים לקיומו של חוזה ביטוח, כמוגדר בסעיף 1 לחוק. "