המחקר נערך במימון קרן מחקרים בענייני ביטוח ליד איגוד חברות הביטוח בישראל, על ידי ד"ר דיאמנט אירן וגב' מי-טל מרגלית, מכון מדיטון אדם, בשיתוף בי"ס לביטוח, המכללה האקדמית נתניה, ד"ר רייך זיו
המחקר בתמצית
ירידה בכישורים ובמצב בריאותי בגיל מתקדם עשויה לפגוע ביכולת לנהיגה בטוחה. יחד עם זאת, נהגים רבים בגיל זה נוטים לתהליך אדפטיבי של הגבלה עצמית בנהיגה ולהימנעות ממצבי נהיגה תובעניים. הגבלה עצמית זו מתבססת במידה רבה על מודעות עצמית והכרה בירידה במצב הבריאותי-תפקודי וברלוונטיות שלה לנהיגה.
מטרת המחקר היא זיהוי אפיונים וגורמים מנבאים להגבלה עצמית בנהיגה ולמעורבות בתאונות דרכים, בקרב נהגים ישראלים בני 65+. קריטריון המעורבות בתאונות הוגדר במחקר זה על בסיס דיווח חברות ביטוח לגבי תביעות ביטוחיות בפרק זמן מוגדר; שוער כי קריטריון זה עשוי לשקף מדד סיכון רחב ורלוונטי לאוכלוסייה בטווח הגיל הנבדק.
ממצאי המחקר מצביעים על קיום של מגמה משמעותית של הגבלה עצמית בנהיגה בקרב כלל הנהגים שנבדקו; נהגים בגיל מתקדם נוטים להפחתת תכיפות נהיגה ולהימנעות מנהיגה בתנאים קשים (עומס, חושך, כבישים מהירים); כמו כן, הם מדווחים על שינויים משמעותיים בהרגלי הנהיגה שלהם כיום, יחסית לתקופה שלפני 15 שנים (אדפטציה). מבין כלל המשתנים שנבדקו, נובאה מגמה זו, מבחינה סטטיסטית, על ידי בריאות סובייקטיבית, תפקוד קוגניטיבי סובייקטיבי, חוויית נהיגה ועבירות תנועה בשנתיים אחרונות; נהגים שתפסו את בריאותם ואת תפקודם הקוגניטיבי כנמוכים יותר ואת חוויית הנהיגה שלהם כשלילית יותר, נטו ליותר הימנעות והגבלה עצמית בנהיגה. הממצאים נמצאים בהתאמה לממצאי מחקרים אחרים בתחום ומצביעים על כך שמודעות עצמית לחוויה שלילית ביחס לבריאות, לתפקוד ולנהיגה – מהווה בסיס להתנהגות המאזנת בין מסוגלות תפקודית כללית למסוגלות בנהיגה בקרב נהגים בגיל מתקדם. מבחינת סגנון הנהיגה נמצא דיווח על נטייה ל'עבירות' בנהיגה כמנבא סטטיסטית הגבלה עצמית, וזאת בניגוד למחקרים אחרים בתחום שמצאו כי דיווח על נטייה ל'טעויות' בנהיגה מהווה גורם מנבא להגבלה עצמית.
מעורבות בתאונות דרכים בשנתיים אחרונות נובאה סטטיסטית על ידי דיווח על מגבלה בתפקוד ועל נטייה ל'עבירות' בסגנון הנהיגה. בעלי מגבלה רבה יותר בתפקוד ונטייה גבוהה יותר לביצוע עבירות בסגנון הנהיגה – נמצאו כבעלי מעורבות גבוהה יותר בתאונות דרכים בשנתיים אחרונות. בקבוצת הגיל 65-75 נמצאו גיל, מעורבות בתאונות דרכים בעבר ומעורבות באירועי כשל (נפילות, כוויות וכו) בשנתיים אחרונות כגורמים מנבאים. גורמים מנבאים אלו מעלים את האפשרות כי סיכון נהיגתי בגיל מתקדם, עשוי להיות תוצר של מגבלה פיסית-בריאותית אך גם במידה רבה של פרדיספוזיציה התנהגותית של חוסר הקפדה וחוסר זהירות.
לא נמצא קשר משמעותי, במחקר הנוכחי, בין הגבלה עצמית לבין מעורבות בתאונות. העדר קשר זה מעלה שאלה לגבי תרומת הגבלה עצמית למניעת סיכון נהיגתי, ומועלית האפשרות כי נהגים בעלי הגבלה עצמית גבוהה יותר עשויים להיות בעלי מצב בריאותי וכישורים נמוכים יותר – באופן המעלה סיכון בנהיגתם גם במצבים המעטים בהם נוהגים.
