רע"א 6954/11 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נגד עזבון המנוחה זינו טל ז"ל ואח'
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 1/2/2012
על ידי כב' השופט: המשנה לנשיאה א' ריבלין
עניינו של פסק הדין: האם יש את בקשת הערעור של קרנית על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שקבע כי האירוע שבו נפגעה טל זינו ז"ל מהווה תאונת דרכים לפי הגדרתה בחוק הפלת"ד?
רקע: הנהג הפוגע (שנהג בטרקטורון ללא רישיון נהיגה תקף) הגיע לכפר תבור, במהלך יום הכיפורים, כשהוא נוהג בפראות בטרקטורון, וזורע פחד ומהומה בקרב קהל אנשים שנמצא בסביבות בית כנסת. שניים מתושבי המקום (להלן: לוי וסינדר) ניסו לסמן לשיבלי לעצור את נסיעתו המסוכנת על-ידי כך שנעמדו במרכז הכביש כשידיהם פרושות לצדדים. אלא ששיבלי לא האט, ואף הגביר את מהירות נסיעתו, כשנסע לכיוון לוי. לאחר מכן, שיבלי אף כיוון את הטרקטורון לעברו של סינדר, תוך סטייה מכיוון הנסיעה הקודם. לוי וסינדר הצליחו למלט עצמם מפגיעת הטרקטורון, ושיבלי המשיך בנסיעתו אל תוך קהל האנשים שהתרכז בסביבות בית הכנסת. מרביתם הצליחו להימלט לעבר המדרכה, אולם המנוחה, שחצתה אותה עת את מעבר החצייה על אופניה, לא הצליחה למלט עצמה מבעוד מועד, נפגעה מן הטרקטורון ונפטרה מפצעיה זמן קצר לאחר מכן.
בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור.
מתוך פסק הדין
" דין הבקשה להידחות. אכן, בעניין עסאם נקבע כי "העובדה ש[הנהג], כנראה, ביקש לפגוע במתקהלים באופן כללי ולאו דווקא [בנפגעים] בנבדל מהאחרים, אין בה כדי לשלול את תחולת החזקה הממעטת" (וראו לעניין זה גם יצחק אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים85 (מהדורה שלישית, 2005); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 336 (מהדורה רביעית, 2012)). למעשה, המחלוקת שבין הצדדים אינה נוגעת להגדרת העיקרון, אלא לשאלה אם מבחינה עובדתית התקיימה אצל שיבלי כוונה, כמובנה בסעיף 1 לחוק הפיצויים, לפגוע בציבור שהתקהל סביב בית הכנסת או שמא כוונתו הייתה, לכל היותר, לפגוע בלוי ובסינדר באופן ספציפי. מסקנתו של בית המחוזי, כאמור, הייתה כי כוונה כזאת לא הוכחה. בהתאם להסדר הדיוני שבין הצדדים, ביסס בית המשפט מסקנה זו על כתב האישום ועל הכרעת הדין – שבמסגרתם הפרידה המדינה בין האירועים שבהם ניסה שיבלי לפגוע בלוי ובסינדר ובין האירוע שבו פגע לבסוף במנוחה. ההתייחסות ליסוד הנפשי של שיבלי בכל אחד מן האירועים אף היא הייתה נבדלת. התייחסות נבדלת זו מעוגנת גם בכך ששיבלי האיץ לכיוונו של לוי, ושינה את כיוון נסיעתו אל עבר סינדר, בעוד שביחס למנוחה לא הוכח כי שיבלי שינה מאופן נסיעתו. עובדות מקרה זה אף נבדלות מן העובדות ששימשו בסיס להכרעה בעניין עסאם, שם קדם לפגיעה עימות בין הנהג לבין הציבור שבו ביקש לפגוע, והנהג פנה פניית פרסה וכיוון עצמו אל עבר אותו ציבור. משכך, לא מצאתי כי מקרה זה הוא מן המקרים החריגים שבהם תתערב ערכאת הערעור בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית, ובמיוחד שהמדובר בערעור ב"גלגול שלישי". בדומה, לא קיימת בפסק-הדין כל אינדיקציה לכך שבית המשפט הפעיל רף הוכחה גבוה מן הרגיל, ומכאן שאף לא מתקיימת הסתירה שלה טענה המבקשת, בין פסק-הדין בענייננו לבין הכללים שנקבעו בעניין בלבן בהקשר זה."
פסק הדין באתר הרשות השופטת.
