ניקוי שמשת רכב מהווה שימוש ברכב מנועי

תא (הרצ') 167828-09  אילנית סטמבולסקי נ' איילון בע"מ - חברה לבטוח

בית המשפט: השלום בהרצליה

פסק הדין החלקי ניתן ביום: 19/2/2012

על ידי כב' השופטת: סיגל רסלר-זכאי

עניינו של פסק הדין: האם ניקוי שמשה בעת תדלוק רכב מהווה שימוש ברכב מנועי?

בית המשפט קיבל את הטענה שמדובר בתאונת דרכים.

מתוך פסק הדין:

"על מנת להכריע בסוגיה האם מדובר בתאונת דרכים, נשאלת השאלה האם ניקוי שמשה תוך כדי תדלוק בתחנת דלק, הנו בבחינת תיקון דרך.

כב' המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, בהתייחס לתיקון מס' 8 לחוק, סיכם בספרו: "נראה כי ראוי להגשים את כוונת המחוקק המשתקפת בתיקון מתשנ"א – 1990 כרוחה ואף כלשונה וליחד דרך זו של שימוש ברכב רק לתיקוני פתע, או טיפולים בלתי צפויים, שנתעורר הצורך בהם במהלך הנסיעה ולשם המשכתה. נראה כי ראוי גם ליתן משקל לשאלה אם התיקון היה אקראי ובלתי מתוכנן מראש ואם הטיפול היה בלתי צפוי" (אליעזר ריבלין "תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים" עמוד 178 (מהדורה חדשה מעודכנת, 1999).

לגבולותיו של השימוש במושג "נסיעה ברכב", נקבע ברע"א 9084/05  אגד בע"מ נ' ינטל,  (מיום 29.10.2007) כי : "פעילויות רבות אשר חיוניות לביצוע הנסיעה מצויות על רצף הפעולות שמסתיים בנסיעה ממש. הקביעה מתי פעילות מסוימת החיונית לביצוע נסיעה מהווה חלק אינטגראלי מ"הליך הנסיעה" עד כדי שיש לראות בה "נסיעה" אינה פשוטה. יש לבסס קביעה זו על מבחנים שונים, ובכלל זה: הקרבה בזמן ובמקום, תכלית הפעולה והתפיסה כוללת של מתחם הסיכון התעבורתי". (פיסקה 7)

שאלת האבחנה המדויקת בין "תיקון דרך" ל-"טיפול בית" נידונה והוכרעה ברע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, (מיום 4.2.2009). כב' המשנה לנשיאה, השופט א. ריבלין, סקר את המבחנים שהותוו עד לאותו מועד בפסיקה.

"המבחן הגיאוגרפי":-על-פי מבחן זה "טיפול דרך" חייב להיעשות בדרך במובנה הגיאוגרפי, ומשום כך טיפול הנעשה בבית או בחצרים של מקום העבודה אינו "טיפול דרך". על האפשרות לאמץ מבחן זה נרמז כבר בעניין דראושה, שם הוזכר כי האירוע התרחש בחצרים של מקום העבודה במסגרת ההנמקה מדוע לא מדובר ב"טיפול דרך" (ע"א 4469/95 חדר יונס דראושה נ' אררט – חברה לביטוח בע"מ נ(3) 475 (1996)).

"מבחן הזמן":-מבחן זה קושר בין פעולת הטיפול ברכב לפעולת הנסיעה ומציע כי רק טיפולים הנעשים בסמיכות לפעולת הנסיעה (או במהלכה) מהווים "טיפול דרך". בעניין דראושה נקבע כי "טיפול דרך" הוא טיפול אשר "נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית" (שם, 482-481).

"מבחן המהות",הבוחן את סוג הטיפול שבוצע ברכב. על-פי מבחן זה "טיפול דרך" ו"תיקון דרך" הם "טיפול ותיקון שנוהגים לעשות בדרך" ולא נזקקים בו בדרך כלל למוסכים ולבעלי מקצוע, היינו – תיקון וטיפול שצפוי מכל נהג ברכב לעשותו ואין מצפים ממנו להזמין בעל מקצוע לתיקון כזה או להביא את הרכב למוסך לשם תיקונו. החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן, החלפת נורה ואולי גם החלפת 'חגורה' הם טיפולים ותיקונים שנהגים נוהגים לעשות בעצמם, ולא נזקקים בהם למוסכים דווקא".

לבסוף, בהתבסס על דברי הכנסת ונוסחו הסופי של תיקון 8 לחוק, קבע כב' המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, כי יש להחזיר במידת האפשר את המושג "תאונת דרכים" למשמעותו הפשוטה והיומיומית כפי שתופס אותה הציבור. ולכן קבע כי "תיקון דרך" יחשב כזה שעה שהמדובר ב"פגיעות המתרחשות החל מן העלייה אל הרכב בתחילת הנסיעה ועד לירידה ממנו בסיומה" (פסקה 13 לפסה"ד). נוסף על התנאי הכרחי זה יש לבחון קיומם של שני תנאים נוספים, האחד-טיפול הנדרש "עקב אירוע פתאומי ... פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה. .. וכי לא מדובר בתקלה מורכבת." (שם, פסקה 14). (ראו גם, א. ריבלין, תאונת דרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה רביעית, 2012, עמ' 219)

ברע"א 372/10 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רבו ספנייב, מיום 16 יוני 2010, ניתן היה להבין כי הוסף תנאי רביעי-נוסף, ולפיו "טיפול הרכב" "חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו". תנאי שהוצע, על ידי כב' השופטים י' וילנר וע' גרשון בע"א 242/08 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' שביט (מיום 13.11.2008). לעומת זאת, וכפי שנקבע לאחרונה ברע"א 883/11 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' אבראהים מוחמד (מיום 22.5.11) (להלן: "אבראהים מוחמד"), פעולת הנחת משולש אזהרה על הכביש, איננה מהווה תיקון או טיפול דרך, לפיכך הנפגע לא עשה שימוש מוכר ברכבו בעת שנפגע ולכן הוא נפגע כהולך רגל. ביהמ"ש קמא, שם סבר כי פעולת הנחת משולש האזהרה "קשורה בטבורה" לשימוש בכלי הרכב ואילו ביהמ"ש העליון קבע כי אינה:-

"ראשית, הנחת משולש האזהרה אינה פעולה של תיקון או טיפול. הנחת משולש האזהרה באה אמנם בעקבות התקלה במשאית והיא מתחייבת לפי דין על-מנת להקטין את הסיכון התחבורתי שנוצר עקב עמידת כלי רכב בשולי הכביש. עם זאת, באלה אין בכדי להפכה למה שאינה. הנחת משולש אזהרה לא מקדמת את פתרונה של תקלה או בעיה ברכב ואף אין בכוחה לעשות כן באופן פוטנציאלי, ומשכך אין היא פעולת טיפול או תיקון. גם התנאי הרביעי, שלפיו נדרש כי הטיפול יהיה ברכב, לא מתקיים. הנחת משולש אזהרה היא פעולה מחוץ לרכב הדומה להסרת מכשול בדרך. לא ניתן לומר כי היא פעולה הנעשית ברכב עצמו, אף לא במובן הרחב."

בית המשפט הגיע גם למסקנה כי אין המדובר בפעולה "נלווית" מן הטעם "הנחת המשולש נדרשת בין אם מתכוון הנהג לתקן בעצמו את התקלה ובין אם לאו. הנחת המשולש לא נובעת מן התיקון או הטיפול, אלא מן העצירה בצד הדרך. "

ברע"א 4620/04 דלק חברת דלק הישראלית בע"מ נ' איילון חברה לביטוח בע"מ, מיום 30 אוגוסט 2004, במסגרת החלטה שדחתה בקשת רשות ערעור על פס"ד של בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי אדם היוצא מרכבו לשם "טיפול דרך" חושף עצמו לסיכונים שונים שבראשם הסיכון כי ייפגע מרכב חולף, אך הסיכון שיחליק על כתם שמן וייפול אינו אחד מהם. כך, איפוא, החלקה על כתם שמן בתחנת דלק אינה יכולה להיחשב התממשות של הסיכון (התעבורתי – במקרה זה) שיוצר "טיפול הדרך" ועל כן לא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין השימוש לנזק, ואין לראות באירוע תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים. ביהמ"ש הניח לצורך העניין כי תדלוק מהווה שימוש ברכב.

יישומם של המבחנים כולם לענייננו, מוביל למסקנה כי המדובר בטיפול דרך ותאונת דרכים כהגדרתה בחוק. הן מבחן הגיאוגרפי, הן מבחן הזמן, הן מבחן המהות והן המבחן ולפיו הטיפול בוצע ברכב עצמו או באחד ממרכיביו מתקיימים בענייננו. התובעת העידה כי ניקוי השמשה נדרש לצורך המשכת הנסיעה. עוד העידה התובעת כי בכוונתה היה להמשיך בנסיעה מייד לאחר התדלוק והניקוי. אין המדובר בתיקון מורכב ובוודאי שהמדובר ברכיב של הרכב שלולא "תיקונו" עשוי היה להוות סיכון תחבורתי. ניקוי השמשה, להבדיל מהנחת המשולש, הוא פעולת טיפול ברכב ולכן לא מתקיימת ההלכה שנקבעה ברע"א אברהים מוחמד.

איני מקבלת את טענת הנתבעת-4 כי נוכח העובדה שהתובעת תכננה לתדלק את רכבה עוד ערב קדם לכן, שוללת את רכיב "הפתאומיות" ובשל כך מהווה טיפול בית המוצא מהגדרת השימוש. "