רע"א 7946/09 מקפת החדשה ניהול קרנות פנסיה ותגמולים נגד יעל אנוך, יואב אנוך, נירה אנוך, ביטוח ישיר ואבנר
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 29/2/2012
על ידי כב' השופט: המשנה לנשיא א' ריבלין
עניינו של פסק הדין: באילו מקרים, אם בכלל, יש לנכות מן הפיצויים המשולמים לניזוק תשלומים שהוא מקבל מקרן פנסיה? האם עומדת לקרן הפנסיה זכות חזרה כלפי המזיק?
רקע: מדובר בערעור של קרן פנסיה על פסק דין שקבע, כי תשלום בגין מותו של עמית בתאונת דרכים כמוהו כתשלום על פי חוזה ביטוח ועל כן אין לנכות אותם מתגמולי הביטוח לפי פוליסה לביטוח רכב חובה של המבוטח.
בית המשפט דחה את הערעור
מתוך פסק הדין:
"אמנם חייב המזיק בתשלום מלוא סכום הפיצויים לניזוק, ואין הוא זכאי לנכות מהם את הסכומים שמקבל הניזוק מכוח חוזה ביטוח, אולם מנגד, אין הוא חשוף לתביעת שיפוי מצד המבטח. באופן זה מובטח כי המזיק לא ישא בפיצויים בסכום העולה על הנזק שלו גרם. לכאורה, משולש היחסים מזיק-ניזוק-מיטיב אינו מאוזן, שכן הניזוק מקבל יותר מכפי נזקו ואילו "המיטיב" – הוא המבטח – אינו זכאי לשיפוי בגין תשלומי הביטוח שבהם הוא חב עקב המאורע העוולתי. אלא שלחוסר איזון נחזה זה קיימת הצדקה של ממש. הניזוק-המבוטח רכש, באמצעות תשלום פרמיות הביטוח, את הזכות לקבל תשלומים מאת המבטח בקרות המאורע הביטוחי, ואין הצדקה לשלול ממנו זכות זו, כפי שגם אין הצדקה כי המבטח יזכה בשיפוי בגין אותם תשלומים שעבורם גבה פרמיה מן המבוטח."
"המסקנה העולה מכל האמור היא שאם יסווגו התשלומים ממקפת כתשלומים לפי חוזה ביטוח, כי אז יש להורות שהם לא ינוכו מן הפיצויים למשיבים-הניזוקים וכי מקפת אינה זכאית לשיפוי בגינם מאת חברת הביטוח (של המזיק). לעומת זאת, אם יסווגו התשלומים ממקפת כתשלומים שאינם לפי חוזה ביטוח – או כתשלומים מאת "תאגיד המבטח את חבריו בלבד" (כלשון סעיף 4 לחוק הטבת נזקי גוף) – כי אז יש להורות על ניכוים מן הפיצויים ולחייב את חברת הביטוח של המזיק בשיפוי מקפת בגינם."
"בין פנסיה לביטוח
נקודת המוצא לדיון בענייננו היא, כאמור, כי תשלומים המתקבלים לפי חוזה ביטוח אינם מנוכים מתביעת הניזוק. עם זאת, שאלה היא באילו מקרים, אם בכלל, ייחשבו תשלומים המתקבלים מאת קרן פנסיה לתשלומים שהתקבלו לפי חוזה ביטוח.
...
מטרת החיסכון הפנסיוני היא הבטחת קצבה לעמית לאחר הגעתו לגיל פרישה, כך שיוכל לקיים עצמו ועל-מנת שלא ייפול למעמסה על הציבור. בתכנית פנסיה מקיפה מבוטח העמית גם מפני נכות הפוגעת בכושר ההשתכרות שלו, ושאריו זכאים לקבל קצבה מן הקרן אם נפטר העמית בטרם הגיע לגיל פרישה.
אופי ההצטרפות לקרנות הפנסיה החדשות הוא שונה – ונעשה על בסיס אינדיבידואלי. כך, זכאי כל אדם לבחור לעצמו את קרן הפנסיה שאליה הוא חפץ להצטרף וכן לבחור מסלול פנסיוני המתאים לו. העמיתים בקרנות זכאים גם להעביר כספים מקרן לקרן, לפי רצונם (ראו: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות), התשס"ח-2008; לסקירה מקיפה של ההבדלים בין קרנות הפנסיה הוותיקות לבין קרנות הפנסיה החדשות, ראו: ת"א (מחוזי חי') 22776-12/09 מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ("הפול")(לא פורסם, 27.3.2011), להלן: עניין מגדל מקפת)."
"קרן פנסיה חדשה כחוזה ביטוח
מקובל להגדיר "ביטוח" כהסכם להקצאת סיכונים מן המבוטח אל המבטח (ראו: ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661, 678 (1993); ירון אליאסדיני ביטוחכרך א 3 (2002)). מצידו של המבוטח, מעניק לו חוזה הביטוח הגנה מפני נזק מסוים; מצידה של חברת הביטוח תוחם חוזה הביטוח את אחריותה "בגבולות מסוימים, שנראים לה לחברת הביטוח כמכסים סיכונים צפויים, אשר ניתן להסתכן בהם בגדר דמי הפרמיה הנקבעים לאותו ביטוח" (ראו: 124/89 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' כהן, פ"ד מו(2) 372, 382 (1992)).
בהגדרתו של "חוזה ביטוח" לעניין סעיפים 81 ו-86 לפקודת הנזיקין, יש להתחשב גם בתכליתם של סעיפים ספציפיים אלה. כאמור, הגיונה של החרגת תשלומים לפי חוזה ביטוח מן הכלל הרגיל בדבר ניכוי הטבות, נעוץ בתפיסה שלפיה מקום בו רכש המבוטח את הזכות לקבל תשלומי ביטוח בקרות אירוע נזק מסוים, אין המדובר ב"הטבה" ממש, כי אם ב"הנאה שהרוויח בזיעת אפו" (ראו: עניין עמיר, פס' 7 לפסק-הדין). כמו-כן, יש הסבורים כי לא מתקיים קשר סיבתי בין המעשה העוולתי לבין קבלת תשלומי הביטוח, שכן הסיבה לקבלתם היא חוזה הביטוח (ראו: ברק, בעמ' 643). נוסף על כך, לא יהא זה מוצדק להנות את המזיק בגין פרמיות ששילם הניזוק, הנאה שמקורה בכך שלחברת הביטוח לא נתונה זכות לחזור אל המזיק בגין תשלומי הביטוח וניכוים מן הפיצויים יוביל להפחתת הסכום הכולל שמשלם המזיק. כמובן, פועלו העיקרי של שיקול אחרון זה בעניין שלפנינו (כמו גם בכל עת שנדרש לסווג תשלום מסוים כתשלום לפי חוזה ביטוח או כתשלום מסוג אחר) הוא בכך שעל ההכרעה לשקף איזון במשולש היחסים מזיק-ניזוק-מיטיב; כך, מקום בו נתונה זכות חזרה כאמור, ראוי לנכות את התשלום על-מנת למנוע כפל תשלום.
מאפיין ביטוחי חשוב נוסף של קרנות פנסיה חדשות הוא חופשיות השוק הפנסיוני, שבו לא חלה חובה כללית על קרנות הפנסיה לקבל לשורותיהן קבוצות כלשהן של עמיתים ושבו רשאי כל אדם לבחור קרן פנסיה ומסלול פנסיוני כפי רצונו והעדפתו, ואף לעבור מקרן פנסיה אחת לאחרת.
מן העבר האחר, קיימים גם הבדלים בין ביטוח טיפוסי לבין "ביטוח פנסיוני". כך למשל, מנגנון האיזון האקטוארי, אף שמבחינה רעיונית טמונים בו יסודות ביטוחיים, הלכה למעשה גורם לכך שגובה התשלומים המגיעים לעמית אינו ידוע ומובטח מראש ואף אינו תלוי בגובה ה"נזק" הקונקרטי שנגרם לעמית. גם יתר תנאי התקנון שלפיו פועלת קרן הפנסיה עשויים להשתנות, וזאת בניגוד לחוזה ביטוח טיפוסי שתנאיו מחייבים את הצדדים ואינם ניתנים לשינוי חד-צדדי. היבט נוסף של מנגנון האיזון האקטוארי, המבדיל בין קרן פנסיה לבין ביטוח טיפוסי, הוא היחסים שבין העמיתים לבין עצמם. בעוד שבהסדר ביטוח טיפוסי מתקשר כל מבוטח עם חברת הביטוח, ואין יחסי גומלין כלשהם בין המבוטחים השונים, בקרן פנסיה כספי העמיתים כולם, ולא צד שלישי, נושאים בסיכון הביטוחי. משום כך, הקטנה בלתי צפויה של נכסי קרן הפנסיה עשויה להשפיע על התשלומים שיקבלו כל העמיתים ולא על נכסיו של צד שלישי כלשהו.
המסקנה העולה מן האמור היא כי קרן פנסיה חדשה דומה בעניינים רבים להסדר ביטוחי טיפוסי, אם כי יש לה גם מאפיינים ייחודיים משלה.
לענייננו חשוב, כי מאפייניה ה"ביטוחיים" של קרן הפנסיה מקיפה חדשה טיפוסית מקיימים אחר הרציונלים העיקריים שבגינם הוחרגו תשלומי ביטוח מן הכלל הרגיל בדבר הפחתת כל הטבת נזק מן הפיצויים לניזוק. הן פנסיית הזקנה הן פנסיות הנכות או השארים משולמות עקב הפקדת כספי העמית (המשמשים כאמור לחיסכון ולהפרשת פרמיית סיכון ודמי ניהול), ובכך הן פרי דאגתו המוקדמת של העמית. תשלומי הפנסיה שיקבל העמית קשורים באופן ישיר ליתרה הצבורה לזכותו, המורכבת מן ההפרשות שהפריש העמית (ולעיתים גם מעבידו) לקרן, בתוספת התשואה שנצברה עליהן ובניכוי דמי הניהול (וראו: בג"ץ 4497/00 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' שר האוצר, פ"ד נו(3), 608, פס' 2 לפסק-הדין (2002)). על-כן, ובדומה לתשלומי ביטוח טיפוסיים, אין המדובר ב"הטבה" במובנה הרגיל. העמית רכש, באמצעות הפרשת כספים לקרן, את הזכות לקבל תשלומים מאת הקרן אם יתממש אחד הסיכונים של זקנה, נכות או מוות. במקביל, אין מקום לזכות את קרן הפנסיה בשיפוי בגין אותם תשלומים שעבורם הפריש העמית כספים. "
פסק הדין באתר הרשות השופטת.
