(ת"א) 68162-07 גוטמן יורם נ' ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 29.04.12
ע"י כבוד השופט: אליהו קידר, סגן הנשיא
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של המבוטח לחייב את חברת הביטוח לשלם לו תגמולי ביטוח בין גניבת תכשיטים?
רקע: חברת הביטוח סירבה לשלם למבוטח בטענה בהתבסס על דוח חקירה וטענה, כי האירוע כלל לא התרחש, ואם התרחש נעשה בשל מעורבותו של המבוטח, אי גילוי של עבר ביטוחי וכן בגין מחלוקת לגבי היקף הנזק הנטען. מדובר באירוע לגביו הגיש המבוטח תלונה למשטרה. המבוטח שתי בחורות ואירח אותן בביתו. כחודש לאחר פגש המבוטח את אותן בחורות בבית קפה והם סיכמו להיפגש מאוחר יותר באותו הערב. במהלך האירוח ולאחר ששתה קלות נרדם המבוטח במיטתו. כשהתעורר גילה לתדהמתו כי נותר לבדו והבחורות נעלמו. הוא החל לחפש אותן בדירתו וראה כי בדירתו היו אזורים הפוכים ועל כן הסיק כי נשדד. הוא ניגש לכספת שממוקמת בחדר השינה שלו וגילה כי היא פתוחה וריקה למעט שעון שהיה בארון המטבח בשעת הגניבה כל חפציו ותכשיטיו יקרי הערך נגנבו.
בית המשפט קיבל את התביעה בניכוי 30% רשלנות תורמת של המבוטח
מתוך פסק הדין
"אני סבור כי עלה בידי התובע להוכיח את מקרה הביטוח.
...
עדותו של התובע מהימנה עליי. התובע תיאר את האירוע בפני כל גורם שהתבקש ממנו על ידי הנתבעת. אני מתרשם כי הסתירות ואי הדיוקים הנם בזיקה למצבו המנטאלי ולזמני גביית העדות ממנו על ידי כל אחד מהגורמים. אני מקבל את טענתו של התובע כי כל המועדים הנם הערכתו ושלא הביט בשעון בכל רגע.
התובע עוד באותו היום פנה לתחנת משטרת נתניה והגיש תלונה. בעדותו תיאר את התהליך שעבר בתחנת המשטרה ובו גם שלב של זיהוי בתמונות שנכשל.
התובע חזר על גרסתו בפני החוקר והשמאי מטעם הנתבעת ולא נתגלו סתירות מהותיות לטעמי. התובע נפגש פעמים רבות עם נציגי הנתבעת ולא סרב לענות על שאלות או להמציא מסמכים שהתבקשו ממנו. התובע השיב על השאלות באופן שנראה לו מלא.
עדותו של מר רן סמולר- חוקר מטעם הנתבעת, נמצאה בעיני תומכת בגרסתו של התובע."
"לעניין טענת הנתבעת בדבר מסירת מידע ביטוחי כוזב בנוגע לביטוחים קודמים: הנתבעת טוענת כי בטופס אישור הפרטים מסר התובע כי בעבר לא היה מבוטח וכי לא הגיש תביעות שלוש שנים עובר למקרה הביטוח. לשמאי הנתבעת מסר לאחר האירוע כי רכושו בוטח החל משנת 2000 אצל חברת ביטוח איילון. ובחקירתו הנגדית ציין כי בוטח על ידי חברת ביטוח אחרת שאינו זוכר את שמה. הנתבעת טוענת כי בגרסאותיו אלה הסתיר פרטים מהותיים ממנה היות ולא רצה לחשוף את עברו הביטוחי המפוקפק ומשום שרצה לקבל פרמיה נמוכה יותר ממה שהיה נגבית בפועל אילו ידעה הנתבעת על אירועים קודמים.
הנתבעת מצביעה על חקירתו הנגדית של התובע בה הודה כי היו אירועים קודמים שלא פרט עליהם היות ולא נשאל עליהם. הנתבעת טוענת כי גם באירוע שוד קודם היה מדובר בנסיבות מפוקפקות וכי המבטחת אז לא האמינה לו.
בבית המשפט חזר התובע על גרסה זו, והעיד כי יומיים לאחר המקרה הגיע החוקר רן לביתו וסיפר לו את אשר קרה. התובע העיד כי סיפר לחוקר שעבד באותו יום למרות שמכרטיס הנוכחות שלו עולה כי לא עבד כלל. הסביר את העניין בתרופות שהוא צורך ובעצם היותו מטופל פסיכיאטרית דבר הפוגע בזיכרון שלו, ובנוסף שילוב של כדורים עם שתיית בירה ותחושה כללית לא טובה לאחר האירוע הקשתה עליו בזיכרון הפרטים. ציין בעדותו כי לפני בוא הבחורות ולאחר שגילה שהן עזבו, צרך תרופות. לאחר שהתעורר התחיל אצלו התקף פאניקה ולכן צרך את הכדורים. דבר שגרר תחושת כללית לא טובה במהלך כל השבוע. אני מקבל את גרסתו של התובע, וקובע כי עצם אי הימצאותו בעבודה תומכת בגרסאותיו בפני שמאי הנתבעת ובפני בית המשפט.
מכל האמור לעיל עולה כי הסתירות שהתגלו בגרסאותיו של התובע נמצאו מינוריות ביחס לנסיבות המקרה שתוארו על ידו לא אחת מול גורמי הנתבעת השונים, במספר מועדים ועל פי בקשתם וכן ביחס לעדותו בפני בבית המשפט. התרשמתי כי התובע מעוניין למסור פרטי אמת נוכח מגבלותיו הרפואיות והנפשיות, פרט את נסיבות המקרה האינטימי ככל העולה בידו. על כן אני סבור כי התובע עמד בנטל ההוכחה במאזן ההסתברות במשפט האזרחי. "
"אני סבור כי בהסתמך על פסיקות העבר, יש מקום להורות על אשם תורם של התובע בשיעור 30% לאור התנהגותו הרשלנית של התובע בנסיבות מקרה זה, ועל אף שלא הופניתי לכל הוראה בפוליסה השוללת את הכיסוי הביטוחי בשל נסיבות האירוע. התובע נדרש על פי תנאי הפוליסה לאמצעי מיגון אשר נמצאו בביתו, אולם התובע ידע שרוקן את הכספת יום אחד עובר למועד האירוע, ושתכשיטים יקרי ערך נמצאים בביתו. חרף זאת הסכים להכניס לביתו שתי בחורות זרות שאפילו את שמן לא זכר, ואין לדעת מה היו כוונותיהם עת התארחו בדירתו. התנהגות זו נמצאת בעיניי כרשלנית והיא זו שהובילה להסתברות גובהה יותר לקרות המקרה. "
