עא (חי') 46927-09-11 בני חביב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט המחוזי: בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 21/5/2012
ע"י כבוד השופט: יצחק כהן
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של המבוטח שהוא בעלים של מוסך, ש מבוטח בפוליסה לבית עסק ובמהלך תקופת הביטוח פרצה אש במוסך וגרמה נזקים לתכולת המוסך וכן לשני כלי רכב שהיו מצויים בו באותה עת. חברת הביטוח טענה כי המבוטח עצמו הצית את האש וטענתה נתקבלה ע"י בית המשפט השלום.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור
מתוך פסק הדין:
"על פי ההלכה הפסוקה, עבר הנטל על המשיבה להוכיח כי היא פטורה מחבותה. בכלל זה היה על המשיבה להוכיח שלושה רכיבים בהגנתה, והם: (א) שהשריפה פרצה כתוצאה מהצתה; (ב) למצית היה מניע לגרום להצתה; (ג) למצית הייתה הזדמנות לבצע את ההצתה.
באשר לכך שהשריפה אירעה כתוצאה מהצתה, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים. באשר למניע להצתה, בית המשפט קמא בחן שאלה זו משלושה היבטים: (א) למערער הייתה יתרת חובה בבנק בסכום של כ- 90,000 ₪; (2) למערער לא הייתה תעודת הסמכה להפעלת המוסך, וחרב הסגירה התהפכה מעליו; (3) לא נמצא מצית זר שהיה לו מניע להצית את המוסך.
בכל הנוגע להזדמנות שהיתה למערער להצית את המוסך, קבע בית המשפט קמא שהמערער היה האחרון שעזב את המוסך, ומכאן שהיתה לו ההזדמנות להצית את האש. אוסיף בהקשר זה, שלפי דו"ח חוקר משירותי הכבאות, אחד ממוקדי האש היה בחלקו האחורי של הג'יפ שחנה בתוך המוסך, ואשר היה בבעלות המערער עצמו.
בנוסף לקביעת בית משפט קמא, שהמשיבה הוכיחה את שלושת הרכיבים שהיה עליה להוכיח, כדי הטיית מאזן ההסתברות, הוסיף בית המשפט ופרט רשימה של ראיות נוספות הפועלות לחובת המערער.."
"התברר כי במוסך פרצה אש שלוש שנים קודם לכן. בעניין זה מצא בית משפט קמא קושי בכך "שדווקא עסקו של [המערער] מוצת פעמיים בתוך שלוש שנים", וזאת כאשר המערער עצמו טוען שאין לו אויבים המבקשים להצית את עסקו."
"המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת עובדתית בעיקרה, והיא הוכרעה על ידי בית משפט קמא לחובת המערער. בית משפט קמא יישם את ההלכה שנקבעה בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, פ"ד ס"א (3) 18 (2006), ולפיה, היה על המשיבה להוכיח שהשריפה במוסך הייתה תוצאה של מעשה מכוון שנעשה על ידי המערער. כמו כן יישם בית משפט קמא את המבחנים שנקבעו בפסיקה, המסייעים לצורך הקביעה האם מדובר היה בהצתה מכוונת אם לאו.
...
מקריאת פסק דינו של בית משפט קמא עולה, שבית המשפט בחן את הראיות שהונחו לפניו בזהירות, ועל בסיס הראיות שהונחו לפניו היה בית משפט קמא הגיע למסקנה שהמשיבה הרימה את נטל הראיה והוכיחה את היסודות שהיה מוטל עליה להוכיח בנסיבותיו של העניין. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני סבור, שאין מקום להתערב במסקנתו של בית משפט קמא.
על כן, בסופו של יום, הנני מחליט לדחות את הערעור."
