ת"א23685-11-10 קטיפיאן ואח' נ' עמותת קרן התורה "אופקים" ואח'
בית המשפט: המחוזי בירושלים
פסק הדין ניתן ביום: 22/7/2012
ע"י כבוד השופטת: נאוה בן אור
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתם של הורי הילד שהלך לעולמו בשל תאונה במוסד בו למד התובעים את עמותת קרן התורה אשר הפעילה את תלמוד התורה בו למד ואת חברת הביטוח שביטחה אותה ואת עיריית אופקים שהייתה הבעלים של המבנה בו פעל תלמוד התורה ואת משרד החינוך?
רקע: הורי התלמיד טענו בעיקר למעשי רשלנות של העמותה בכך שהותירה את תלמידיה חסרי השגחה, לא מנעה מהם גישה למקום התאונה, העסיקה בעלי מקצוע חסרי כשירות בסיסית ולא פיקחה אחר ביצוע עבודותיהם, השאירה את גדר הברזל בחצר כשהיא שעונה על קיר ללא כל אמצעי שיבטיח את מניעת נפילתה ולא דאגה להוציאה משטח תלמוד התורה.
בית המשפט קיבל את התביעה.
מתוך פסק הדין:
"נראה כי לא יכול להיות ספק בדבר אחריותה המרכזית והעיקרית של העמותה ושל המנהל החינוכי מטעמה
...
כפי שכבר קבעתי לעיל, המדובר במפגע בולט לעין...ואשר מידת הסכנה בו מובהקת וברורה לכל בר בי רב. לכך יש להוסיף, כי במרוצת הזמן שחלף חלה התדרדרות במצב קיבועה של הגדר, עד שנותרה שעונה על גבי פח גלי, ללא כל קיבוע. התדרדרות זו- רק הנוכחים במקום מדי יום, היינו אנשי העמותה... יכולים היו לעמוד עליה...
אשר לעירייה, איני סבורה כי ניתן לייחס לה אחריות מכוח העובדה שרישום התלמידים לתלמוד התורה נעשה באמצעותה. העירייה לא יכולה הייתה לדעת עד ליום 1.9.10, כפי שהעיד מר פינסקי בהגינותו, למעשה אין בידי גן הילדים רישיון משום שעבר למבנה אחר ולא הציג את המסמכים הנדרשים לשם קבלת רישיון.
על יסוד הממצאים אליהם הגעתי, מסקנתי היא כי אחריותה היחסית, של העמותה היא הגדולה ביותר. העמותה היא זו שיצרה את המפגע הבטיחותי החמור, אנשיה נכחו בחצר מדי יום, והיו חייבים להיות מודעים למצבה של הגדר ולמידת הסיכון שהיא טומנת. העירייה היא הגורם השני בחשיבותו, ואחריותה היא אחריות של גורם מפקח, על נכס המצוי בבעלותה והנתון להוראותיה. אנשי מחלקת ההנדסה נשלחו לעריכת בדיקה בנכס.
נוכח כל אלה אני רואה לקבוע כי אחריותה של העמותה עומדת על 70% משיעור הנזק, אחריותה של העירייה עומדת ע ל20% ממנו, ואילו אחריותו של משרד החינוך עומדת על 10% משיעור הנזק."
פסק הדין באתר בית המשפט.
