אחריות מבטח לתיקון נזקי צנרת

תא (ראשל"צ) 50624-05-10 יצחק מוסקוביץ נ' ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בראשון לציון

פסק הדין ניתן ביום: 1/8/2012

ע"י כבוד השופט: אורן שוורץ  – סגן הנשיאה

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח בפיצוי המבוטחים בגין נזקי רטיבות בביתם שנגרמו, לטענתם בשל תיקון לקוי של נזקי צנרת ע"י חברת שירות  מטעם חברת הביטוח?

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה

מתוך פסק הדין:

"לטענת התובעים, הנתבעת התרשלה כלפיהם פעמיים: פעם ראשונה בעת שכשלה באיתור הנזילה. פעם שנייה בניסיונה להתחמק מתשלום בגין הנזקים שנגרמו לתובעים, תוך הטחת האשמות שווא בהם  - מה שגרם להם לנזקים רבים. על כן, עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בתשלום פיצויים.

חברת פמי היא חברה המפעילה, בין היתר, מערך ארצי של בעלי מקצוע לטיפול בנזקי צנרת ורטיבות. בין הנתבעת לבין חברת פמי קיים חוזה לפיו מעניקה האחרונה שירותים מקצועיים בעניינים אלו למבוטחי הנתבעת. לעניין זה, חברת פמי אינה שלוחה של הנתבעת אלא משמשת כ"קבלן עצמאי" [ראו: י.אנגלרד, א.ברק, מ.חשין, ג. טדסקי (עורך), דיני הנזיקין תורת הנזיקין הכללית תשל"ז (1976) 460]. סעיף 15 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע: "לענין פקודה זו, העושה חוזה עם אדם אחר, שאינו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו מעשה פלוני, לא יהא חב על עוולה שתצמח תוך עשיית אותו מעשה...". מכאן שלא ניתן להטיל על הנתבעת אחריות ברשלנות על מחדליה של חברת פמי. סעיף 15 מונה 5 סייגים שבהתקיים אחד מהם, ניתן יהיה לחייב את הנתבעת ברשלנות, אולם הנתבעת אינה נכנסת לגדר מי מסייגים אלה [ראו: ע"א 273/80 מדינה נ' כהן, פ"ד לז(2) 29 (1983)].

נוכח האמור אני קובע שלא ניתן לחייב את הנתבעת מכוח עוולת הרשלנות בגין מחדליה של חברת פמי.  

הפוליסה שרכשו התובעים מהנתבעת לא כללה כיסוי לנזקי צנרת. על כן אין התובעים זכאים לפיצוי מכוח הפוליסה.

יחד עם זאת, התובעים רכשו מהנתבעת כתב שירות לטיפול בנזקי צנרת באמצעות חברת פמי. השאלה שניצבת במחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבעת סיפקה לתובעים את השירות הנדרש בהתאם לפוליסה, קרי תיקון הנזילה שהתגלתה בביתם.

...

ראשית, עדותה של התובעת לפניי היא עדות ישירה לקרות האירוע. אף התרשמתי ישירות מעדותה ואני רואה בה עדות מהימנה שיש ליתן לה משקל רב.

התובעת העידה לפניי שבתאריך 2.11.09, הגיע לביתם מנהל בכיר מטעם חברת פמי. המנהל ביצע בדיקה מהירה וקבע שהרטיבות היא תוצאה של בעיות איטום בקיר, שלא נובעת מנזילה. בדיקתו התבצעה בזריזות וללא כל מכשור מתאים לאיתור נזילות. על אף שמדובר במנהל בכיר בחברת פמי, התייחסותו לבעיית התובעים הייתה שטחית, לא מעמיקה ולא רצינית. יצוין שאף השמאי משה אפרים שמסר חוות דעת עבור הנתבעת, כתב בה כי "על פי נסיונינו במקרה דנן נדרש לאתר את הנזילה או הנזילות בצנרת המים, על ידי מיכשור או באמצעות שרברב מקצועי". אולם כפי שטענה התובעת מנהל חברת פמי הגיע ללא כל מכשור רלוונטי ואף סרב להשתמש בו כשביקשו זאת התובעים.

יתר על כן, על אף שנקבעה עם התובעים פגישה נוספת, שלישית, לתיקון הרטיבות, לא התייצב מי מטעם חברת פמי ולא טרח להתקשר לשם ביטול פגישה זו. ברי אפוא, שלא ניתן מענה הולם וראוי לבעיית הנזילה בבית התובעים.

שנית, עדותה של התובעת מחוזקת בשני מקורות ראייתיים נוספים:

א. הודעת דואר אלקטרוני ששלחה התובעת לשמאי פרנקיל ביום 15.12.09 [נספח ה' לתצהיר התובעת] ובו כתבה כדלקמן: "בפעם השניה 2.11 הגיעה (הבוס) בעל המקצוע היותר מבין הסתכל שתי דקות בלבד ואמר חד משמעית "אין לך פיצוץ בצנרת בקיר יש לך בעיית רטיבות עקב איטום לקוי מהאמבטיית שכיבה (וונה) וזה מה שגורם לך לרטיבות". ביקשתי שיגיע עם מכשיר המגלה רטיבות ונזילה. התשובה הייתה שהוא מספיק מהימן ואם היה צורך היה מאשר למגלה עם מכשיר להגיע... בפעם השלישית שזו היתה בסביבות 7-8/11 קבעו לי פגישה והאדון הנכבד פשוט לא הגיע, ולא טרח לא לצלצל ולא החברה". מדובר בהודעה שנשלחה על ידי התובעת בזמן אמת ובתור שכזו מבססת ומאמתת את טענת התובעים.

ב. תמלול שיחה בין התובע לבין מספר נציגות של הנתבעת - לאורך כל השיחה שב ומדגיש התובע שחברת פמי תיאמה עימם מועד לתיקון הנזילה אולם איש מטעמה לא התייצב במועד זה. בעמוד 7 לתמלול הסביר התובע  כדלקמן: "...בן אדם שאני קובע איתו ואישתי מחכה והפסיקה לעבוד כל היום ולא בא אז אני לא רוצה".

שלישית, גרסת הנתבעת לסוגיות אלה נמסרה על ידי מר מיכאל ומר שכטר. מדובר בשני עדים שלא היו צדדים ישירים להתרחשות האירוע. עדותם הינה עדות מפי השמועה בלבד. על כן המשקל שיש לייחס לעדותם נמוך יותר. הנתבעת אף בחרה שלא להביא למתן עדות את מי שביצע בדיקה בפועל בבית התובעים. גם בכך יש כדי לחזק את גרסת התובעת. 

התובעים הזמינו מהנתבעת שירותי שרברבות כחלק בלתי נפרד מהפוליסה למבנה. במסגרת זו, התחייבה הנתבעת לספק שירותי שרברבות לתובעים באמצעות חברת פמי. התובעים אפשרו לנתבעת לספק את שירותי השרברבות, כאשר התייצב אינסטלאטור על פי כתב השירות אך לא איבחן את בעיית הנזילה וממילא לא פעל לתיקונה.

התובעים אפשרו לנתבעת לתקן את ההפרה של כתב השירות במובן זה שניאותו שיגיע מנהל מצד חברת פמי. אולם אותו מנהל שהגיע לבית התובעים לא תיקן את ההפרה, במובן זה שהגיע בלא ציוד מתאים וממילא לא אבחן את הנזילה כראוי.

אי איתור מקור הנזילה ואי מתן פתרון הולם ומיידי לתיקונה באמצעות עזרים נדרשים והכרחיים, מלמדים שהנתבעת לא קיימה את חיוביה על פי הפוליסה וכתב השירות הנלווה לה. כתוצאה מההפרה לא אותרה הנזילה במועדה, דבר שגרם לנזק לדירת התובעים [ראו אף את חוות דעתו של השמאי משה אפרים מצד הנתבעת].

על כן אני קובע שהנתבעת הפרה את חיוביה, הפרה יסודית.

סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") מעניק זכות פיצויים למי שנפגע כתוצאה מהפרת חוזה ההפרה, בגין נזקים שהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותם מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה.

הואיל ומהות הסכם השירות למתן שירותי שרברבות הינה מניעת נזקי נזילה כדוגמת המקרה דנן והואיל וקבעתי שהשירות לא ניתן לתובעים אגב הפרת ההסכם, אזיי נזקי נזילת המים שנגרמו לדירת התובעים מהווים נזק מסתבר במסגרת הוראת סעיף 10 לחוק החוזים תרופות.