תא (י-ם) 6943-09 עובד מור נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בירושלים
פסק הדין ניתן ביום: 1/8/2012
ע"י כבוד השופטת: תמר בר-אשר צבן
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח תגמולי ביטוח בשל פציעה בתאונת דרכים לפי פוליסה לביטוח תאונות אישיות קולקטיבית שאינה מכסה פגיעה בתאונת דרכים?
רקע: המבוטח טען, כי לא ידע על אודות החריג בפוליסה עד לאחר קרות התאונה.
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
"לאחר ששמעתי את עדי הנתבעת ומנגד, את עדותו של התובע, הגעתי לכלל מסקנה שהתשובה לשאלה היא בחיוב, וכי הנתבעת עשתה את כל הדרוש כדי להביא לידיעת עובדי עיריית ירושלים ובהם התובע, את תוכן הפוליסה ואת תנאיה, שלפיהם אין כיסוי ביטוחי בנסיבות העניין. העובדה שהתובע עצם את עיניו ולא התעניין בתנאי הפוליסה אינה פועלת לחובת הנתבעת. כל זאת כפי שיובהר עתה."
"המסקנה העולה היא שהוכח כנדרש, שחברת הביטוח הפיצה את הנוסח הדרוש של הטפסים והחוזרים אל הממונה על רווחת העובדים בעיריית ירושלים, שהוא אף מי שייצג את העובדים במשא ומתן ובקביעת תנאי הפוליסה. הממונה על רווחת העובדים דאג להכנת מספר עותקים מתאים של הטפסים והחוזרים ולהפצתם במערך ההפצה היעיל של עיריית ירושלים, אשר מגיע אל כל מנהלי האגפים, המפיצים אותם לעובדים ותולים אותם גם על לוחות המודעות. ככל שהדברים אמורים באגף שבו עבד התובע, העיד הממונה עליו שכל אותם חוזרים שהגיעו לידיו, לרבות החוזרים בעניין פוליסות ביטוח וכיוצא באלו, אמנם הופצו אל כל העובדים. אפילו עובד כלשהו נעדר מהעבודה בעת חלוקת טופס או חוזר, דאג הוא למסור לו את החוזר ביום שבו הגיע לעבודה.
בנסיבות אלו, די בכך כדי לקבוע שהנתבעת עמדה בנטל להוכיח שאמנם החוזר הכולל את תנאי הפוליסה הופץ כנדרש לעובדי העירייה ובהם גם התובע. אין צורך להוכיח שאמנם הטופס הספציפי והחוזר המתייחס אל התקופה הרלוונטית הופץ, שהרי כיום, בדיעבד, בחלוף כשש שנים, איש אינו יכול להעיד על פעולה שגרתית מעין זו. "
