תא (ת"א) 63019-05 רפי חסן נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב – יפו
פסק הדין ניתן ביום: 8/8/2012
ע"י כבוד השופטת: מיכל ברק נבו
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של המבוטח לקבלת תגמולי ביטוח מחברת הביטוח בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל שריפה שפרצה במחסן שהיה מבוטח בחברת הביטוח ואשר הוצא לגביו צו הריסה שהיה תלוי ועומד במועד קרות השריפה, לגבי חלקי המבנה שנבנו ללא היתר?
רקע: צו ההריסה נועד לביצוע - לאחר שנדחו כל בקשות המבוטח לעיכוב ביצוע ההריסה ולאחר שמוצו כל ההליכים האפשריים.
חברת הביטוח שביטחה את המחסן סירבה לשלם למבוטח תגמולי ביטוח, וטענה, כי השריפה בוימה על ידי המבוטח אשר הפר את חובת הגילוי החלה עליו, כאשר לא גילה את דבר קיומו של צו הריסה לגבי המחסן ואת דבר החמרת הסיכון המוטל עליה כמבטחתוגם כילא נגרם למבוטח כל נזק שכן בתוך שעות ממועד השריפה עתיד היה המחסן לההרס עד היסוד, על פי צו ההריסה. חברת הביטוח שביטחה את השוכר של המחסן טענה, כי המבוטח לא הוכיח כלפיה כי התרשלה בצורה כלשהיא או כי רשלנות השוכר גרמה לשריפה.
בית המשפט דחה את התביעה נגד חברת הביטוח ונגד השוכר לאחר שקבע, כי המבוטח הצית את המחסן.
מתוך פסק הדין:
"מידת ההוכחה הנדרשת מהמבטח להוכיח את טענתו כי המבוטח גרם לקרות מקרה הביטוח בכוונה, היא המידה הרגילה במשפט האזרחי של הטיית מאזן ההסתברות, אך כמות הראיות שעל המבטח להביא, משקלן ועוצמתן, רבים יותר מאלה הנחוצים לעמידה בנטל השכנוע במקרה אזרחי "רגיל". אם ירים המבטח את הנטל המוטל עליו, חוזר נטל השכנוע למבוטח, להראות שידו לא היתה במעל."
"סיכום הראיות בענין קרות מקרה הביטוח ובחינת עמידת כל צד בנטל המוטל עליו
לחובת התובע הצטברו הראיות הבאות: המניע החזק שהיה לו להצית את המחסן; העיתוי מעורר התמיהה של השריפה; חוסר המעש מצידו לקראת מועד ביצוע הצו והעדר ההכנות לפינוי המחסן, על מנת להציל את מה שניתן מפני ההריסה; מסקנת חוקר השריפות הבכיר מטעם שרותי הכבאות באגוד ערים פתח תקוה, רשף שמואל לוי, כי קיים חשד למעורבות של חומר דליק בשריפה; מציאת ג'ריקן עם ריח של דלק ומצת בזירה; מסקנת חוקר הדליקות מטעם מגדל, אלי היינה, כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון; שלילת האפשרות שהשריפה נגרמה מכשל חשמלי (היינה, סלוצקי והקצין התורן המשטרתי); שלילת האפשרות שהשריפה נגרמה מהמוצרים שהשוכרת איחסנה במחסן (היינה ולוי); מסקנת החוקר מטעם מגדל, שמואל שטיינר, כי היתה הצתה בזדון; מסקנתם של לוי והיינה שיש אפשרות שהיה יותר ממוקד שריפה אחד; העובדה שמישהו נכנס למחסן סמוך לפני פרוץ השריפה, לא ניטרל את האזעקה, הסתובב בכל אזורי המחסן ומיד לאחר מכן - פרצה האש; המנעות התובע מהבאת עדים חשובים (אחיו, השכן ומומחה בתחום השריפות, שיסתור את מסקנות מומחי ההגנה); הגדלת הכיסוי הביטוחי למחסן והכנסת מרכיב של "אבדן שכירות" כחודשיים לפני הארוע; התנהגותו של התובע בבית המשפט ואופן מסירת העדות; המצאת גרסה כבושה לפיה ניסה לפַנות את חברת כהן אליהו מהמחסן, אך היא סרבה להתפנות; העדר חשודים פוטנציאליים אחרים בהצתה.
באלה יש, ללא ספק, כדי להעביר את הנטל לשכמי התובע, להראות כי לא היה מעורב בגרימת מקרה הביטוח.
לזכות התובע עומדת, בסופו של יום ולאחר שדחיתי חלק מהפירושים שנתן התובע לראיות מסוימות, עדותו של עו"ד דן אור בדבר תגובתו הנסערת של התובע לאחר שקיבל את שיחת הטלפון בה נמסר לו כי פרצה שריפה. ראיות אחרות שהוזכרו ונדונו לעיל לא הטו את הכף לכאן או לכאן. בעדות של עו"ד אור אין די כדי להטות בחזרה את כפות המאזניים לזכות התובע, ועל כן אין מנוס מקביעה שהתובע לא עמד בנטל שהוטל עליו, לאחר שהנתבעות הרימו את הנטל שהוטל עליהן.
מהמקובץ עולה כי השריפה, שעל התרחשותה אין חולק, היתה תוצאה של הצתה. כן הוכח, במאזן ההסתברויות ובראיות בעלות משקל ניכר, בכמות שגדולה, לטעמי, באופן משמעותי, מהכמות הדרושה להרמת הנטל במקרה אזרחי "רגיל", כי התובע היה מעורב בהצתה, אף שלא ביצע אותה בעצמו, ועל כן גרם לקרות מקרה הביטוח.
מסקנה בנוגע לטענת המבטחת כי היא פטורה מחבותה בשל מעורבות המבוטח בגרימת מקרה הביטוח
לאור מסקנתי כי הנכס המבוטח נשרף עקב הצתה מכוונת, שהתובע היה מעורב בגרימתה, פטורה מגדל מחבותה על פי הפוליסה, נוכח הוראות סעיף 26 לחוק."
"אחריות חברת כהן אליהו לנזקי התובע, לאור מסקנתי כי הוא היה מעורב בהצתהמאחר שהוכח שהתובע גרם לשריפה, ברור שלא רשלנות של חברת כהן אליהו גרמה לה.
מכאן שגם התביעה נגד חברת כהן אליהו, שעילתה רשלנות, דינה להדחות."
