אובדן שכר דירה בשל שינוי במבנה

תא (קריות) 18362-08-‏ סמיר ח'ורי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בקריות

פסק הדין ניתן ביום: 7/8/2012

ע"י כבוד השופט: דאוד מאזן

עניינו של פסק הדין: מהו סכום הפיצוי המגיע למבוטחים בשל שריפה שפרצה בדירתם? האם 1,068,216 ₪ לפי תביעת המבוטחים או אולי רק 266,252 ₪, סכום אשר שולם להם ע"י חברת הביטוח?

רקע: הויכוח של המבוטחים מול חברת הביטוח הוא לגבי פיצוי עבור רכישת ביגוד והנעלה, ריהוט, כלים סיניטריים, שיקום המבנה, ניקוי פריטים שלא נשרפו אך ניזוקו מהעשן והפיח של השריפה, פיצוי בגין עוגמת נפש ודיור חלופי. בנוסף דרשו המבוטחים, כי בגין התשלומים ששולמו להם באיחור תיפסק  להם ריבית מוגדלת מכוח סעיף 28 לחוק חוזה ביטוח.

בית המשפט קבע, כי הסכום המגיע למבוטחים מחברת הביטוח (כולל הסכום שכבר שולם להם על ידי החברה עומד על 565,186 ₪.

מתוך פסק הדין:

"... והגעתי למסקנה כי האש הישירה אחזה בחדר השינה של הילדים, בחדר הכביסה והמקלחת, ואילו ליתר החדרים בבית חדר פיח  כבד שגרם לנזקים לא מבוטלים לרכוש כפי שיתואר בגוף פסק הדין."

"בנסיבות אלו שבפניי מומחה שערך בדיקת זיהום, בדק מעבדתית את האזורים שנפגעו מהאש הישירה ומהעשן והפיח הנלווה וגם צילם אותם אזורים והתמונות שצירף תומכות במסקנתו, אל מול מומחה אשר סייר סיור כללי בנכס ללא שצילם וללא שערך רשימה מטעמו, יש לבכר מסקנותיו של ברזילי לעניין  נזקי השריפה הישירים והעקיפים ליתר חלקי הבית,  בכפוף להסתייגויות כפי שינומק להלן."

"לעניין צמודי המבנה העשויים עץ, מהתמונות עולה כי הוטרינות במטבח לא ניזוקו כלל, כך גם ארונות המטבח, תקרת העץ בעלייה לגג ומשקופי הדלתות (למעט אלו שניזוקו ישירות מהאש). אך משקיימים מרווחים בין העץ למבנה יש לפרק את הפריטים ולנקות תחתם."

"מקובלים עלי לחלוטין דבריו של כב' השופט סעב כמאל  ב.ת. א 14799/01 (מחוזי חיפה) ע. עזורה בע"מ נ' נגה חברה לביטוח בע"מ, 19/01/2006( לא פורסם [פורסם בנבו]) בקובעו:

"הגישה המקובלת היא, כי מקום שהוכח קיומו של נזק, אין באי-האפשרות לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את תביעת הפיצויים. מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעורו במדוייק אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק. תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואין נדרש דיוק מתמטי, כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין. לעניין זה ראו ע"א 525/79, ע"א 355/80 נתן אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע, פ"ד לה(2) 800.

...

ובמלים אחרות, באותם מקרים אשר לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ואת שיעור הפיצויים. במקרים שכאלו, על התובע להביא לפני בית המשפט את אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם, כשעל בית המשפט להשלים את החסר על פי שיקול דעתו תוך עריכת אומדן. רוצה לומר, בית המשפט מוסמך להפעיל את שיקול דעתו להשלים את החסר מקום בו לא מדובר במקרה בו כשל הנפגע בהבאת ראיותיו, אלא באותם מקרים שחרף נסיונותיו של הנפגע, הוא אינו מסוגל להוכיח את נזקיו מפאת אופיים וטבעם. "

"לטעמי יש להוסיף פיקוח ומע"מ על הסכומים לעיל ובפרט בנושא תיקון נזקי המבנה. מדובר בבית פרטי ולא עסק."

"התובעים  טענו בכל הזדמנות כי חפצים, ולמרות התשלום, טרם הוחזרו לידם, אם כך הוא למה התובעים לא דאגו להגיש תביעה נגד חברת הניקיון ולבקש פיצויים על מחדליה. על כן, הסכום ששולם לחברת א.א. שירותים יקוזז במלואו."

"חרף האמור לעיל, לא ניתן להתעלם מהרושם שהותירה התנהגות חברת הביטוח במקרה זה, היא התחמקה ולא נתנה כל הסבר מניח את הדעת למה אינה משלמת לחברת הנקיון כאשר ברור הוא ונהיר כי הפרטים שנלקחו לניקוי הינם בגדר הכיסוי הביטוחי וכי לא היתה מחלוקת כי בגין ניקיון הפריטים היא תצטרך לשלם. 

מששילמה הנתבעת את התשלומים שאינם שנויים במחלוקת , ללא כל הסבר מניח את הדעת לאיחור זה יש לחייבה בתשלום ריבית חריגה כאמור בסעיפים 28 לחוק חוזה ביטוח . חישובי התובעים בסיכומיהם מקובלים עלי בעניין חישוב הריבית החריגה בסך  של 21,452 ₪ פיצוי הצמדה וריבית וריבית מיוחדת. "

ע"פ עדות התובעים הם גרו בבית בקומה התחתונה הקטנה משך השיפוצים. אין מקום לפסוק פיצוי עבור דיור חלופי. התקפה של השיפוצים התמשכה שלא באשמת הנתבעת אלא זו תולדת של בחירה מרצון של התובעים לבצע שיפוצים נרחבים ואף שיוניי מבנה בבית ועל כך אין לפצותם. בחירתם לגור בקומה התחתונה של הבית הינה מחוייבת לאור החובה הקבועה בדין של הקטנת נזק. היה מקום לתקופה מוגבלת ומצומצמת לפסוק סכום כלשהוא אך לא כפי שנדרש . הנני פוסק בגן כך סך 15,000 ₪."

"לא אחת נפסק בפסיקה כי חברת ביטוח שטוענת טענה של פיצוי בערכי שיפוי ולא כינון עליה להיות כפופה לטענת תום הלב  (ראה י.אליאס, דיני ביטוח מהדורה שניה, תשס"ט עמ' 217 218 שם נאמר כי "...הישענות המבטח על סייג הזמן כפופה לעיקרון תום הלב ....." וכי "...כאשר אין אפשרות להשלים בתוך התקופה הקבועה בחוזה- מסיבות שאינן תלויות במבוטח- מצווים הצדדים לפעול בהסכמה לשם הארכת התקופה לביצוע הכינון...".

בעניין דחיית טענת חברת ביטוח לסיום תקופת הכינון בשל חוסר תום לב ראה פסירה בעניין : ע"א 191/80 הפניקס נ. מלון דבורה, פ"ד לה(4), 714.

בנסיבות העניין אין מקום לקבל את טענת הנתבעת ביחס לפיצוי בערכי שיפוי ,אלה נימוקי בקצרה;

ראשית, הייתי יכול לקבל טענת הנתבעת לסיום תקופת כינו ובמידה והיה מדובר בנזק לפריט כזה או אחר בדירה. לא במקרנו כאשר מדובר בשריפה כבדה שכילתה חלקים נכבדים מהבית כולל חפצים אישיים, ריהוט ונזק למבנה בהיקפים לא מבוטלים. זו משימה שהמבוטח –אמיד ככל שיהי, אינו יכול לעמוד בה. מדובר בדרישה רחבה ואין זה סביר כי יידרש לעמוד בזמנים כשהוא נאלץ לממן את הכינון מחדש על חשבונו ומכיסו הפרטי.  יהא זה חוסר תום לב לבקשה מהם לכונן את כל אשר ניזוק (ומדובר על עשרות פריטים) בתוך 60 יום!

שנית, האירוע התרחש ביום 13/9/07 והתשלום הראשון בסך 90,000 ₪ בלבד בוצע ביום  26/2/08 חודשים אחרי האירוע...שעה שהסכום שאינו שנוי במחלוקת על פי נ/10 עמד על סך 188,290 ₪. סכום זה לא שולם , ושולם חלקית בחלות חודשים, התנהלות הנתבעת בעניין זה מכשילה את התובעים מלבצע את הכינון במועד החוזי ולכן אין להחיל את ההוראה של 60 ימים. ראו בנסיבות דומות : בת.א. 1056/05 אחד העם מזון והשקעות בע"מ נגד הדר חברה לביטוח בע"מ ואח' [פורסם בנבו] (מיום 30.8.2010). אי לכך משני נימוקים אלו הפיצוי יהיה לפי ערכי כינון ולא שיפוי."