תא (ת"א) 39539-07 י.ס אשכנזי סוכנויות בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 28/11/2012
ע"י כבוד השופט: אליהו קידר
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתה של המבוטחת נגד חברת הביטוח ולחייב אותה לשלם לה תגמולי ביטוח בגין גניבת רכוש במהלך פריצה שאירעה לבית העסק? והאם יש לקבל את תביעתה של חברת הביטוח שהגישה תביעת צד ג' נגד סוכנת הביטוח מטעמה בכך שהתרשלה ולא קראה את הפוליסה?
רקע: חברת הביטוח דחתה את התביעה משני טעמים: הראשון: בשל אי הגעת המבוטח לבית העסק בזמן קבלת קריאת המוקד, כפי שנקבע בפוליסה והשני: אמצעי מיגון שהיה חסר- לא הותקנה תיבת בקרה בתוך תיבת מתכת בעובי 3 מ"מ בנעילת מנעול רתק.
בית המשפט קיבל את תביעתה של המבוטחת נגד חברת הביטוח וקיבל באופן חלקי את תביעת צד ג' של המבטחת נגד סוכנת הביטוח בכך שחייב את סוכנות הביטוח לשלם לחברת הביטוח 30% מהנזק בשל העובדה שלא טרחה לקרוא את הפוליסה לפני מסירתה למבוטח.
מתוך פסק הדין:
"בחנתי את טענות הצדדים, העדויות וחומר הראיות שהובאו בפניי. לאחר כל זאת הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לקבל התביעה ולקבוע כי התובעת זכאית לתגמולי הביטוח בגין אירוע הפריצה הלא מוכחש. "
"הנתבעת טוענת כי התובעת לא עמדה בתנאי המיגון המחייב אותה להגיע בכל עת שיש קריאות משני מוקדים כאמור, כאשר חתמת נתבעת הצהירה כי התנהגות זו של התובעת חשפה את הנתבעת לסיכון אשר לא התחייבה לשאת בו מלכתחילה והיא מהווה החמרת סיכון משמעותית ובלעדיה לא הייתה התובעת מתקבלת לביטוח.
התובעת טוענת כי נציגיה כלל לא ידעו על הוספת התנאים הללו לפוליסה, ולא נמסרו לנציגיה כי אם לא יגיעו לבית העסק ישללו מהם תגמולי הביטוח והכיסוי הביטוחי וגם ברשימה לא נכתבה סנקציה זו. בנוסף כי אין קשר סיבתי בין אי התקיימות תנאי זה לבין נסיבות המקרה שהביאו הנזק. "
"יתירה מזאת, אני סבור כי עצם אי התקנת התיבה הנ"ל כנדרש אין בכך לדחות התביעה שכן אמנם התניה זו לא מולאה כנדרש אולם בטרם האירוע מערכת האזעקה הייתה דרוכה ובעת האירוע כן עבדה מערכת האזעקה וכן הופעל המוקד והתקבלו קריאות. כלומר בין אם תיבת הפח הותקנה ובין אם לא- עדיין התקבלו קריאות בגין הפריצה ובפועל שאר המגונים שהיו מותקנים כנדרש פעלו והתריעו ועל כן איני סבור כי בעצם אי התקנת התיבה הממוחשבת היה בכדי לסכל את אירוע הפריצה בבית העסק של התובעת.
על כן, מדובר באמצעי שהיה בו הקלה על הסיכון של המבטחת שלא הוכח שהיה בו למנוע את אירוע הפריצה. על כן אני סבור שאין בטענה זו די בכדי לדחות התביעה. "
"גרסה זו לפיה לא ידע בעל העסק כי תנאי לכיסוי ביטוחי היא הגעת מחזיק מפתחות בעת קריאת הסייר מקבלת חיזוק גם מגרסת סוכנת הביטוח לעניין זה אשר לא הייתה מודעת להוספת התנאי החדש ברשימה. בתצהירה, הגברת שרה בר לבב: ציינה כי הנתבעת לא יידעה אותה על סעיף המתנה הגעת המבוטחים לבית העסק בעת קריאת הסייר ולו ידעה על כך הייתה מתנגדת ומחפשת כיסוי ביטוחי בחברה אחרת. באשר למגונים הנוספים היא סמכה על סוקר הנתבעת שאישר התקיימותם. ובעדותה, הגברת שרה בר לבב: טענה כי קראה את הפוליסות שקיבלה למעט דרישות המגונים. אחרי שקיבלה את דו"ח הסוקר היא הודיעה לנציגי התובעת כי הם צריכים להשלים בהקדם את שאר המגונים שלא הושלמו עדיין ואשר לגביהם עודכנה על ידי הנתבעת.
הסוכנת העידה בהגינותה כי את כל הפרק בנושא המגונים בפוליסות לא קוראת כלל כבדרך שגרה, ורק כאשר חברת הביטוח אומרת לה במפורש על שינויים מעבירה הנושא לידיעת המבוטח. בנוסף, העידה כי את הסקר לאחר הפריצה הראשונה בבית העסק לא קראה בזמן אמת רק לאחר שלא שילמו את תגמולי התביעה קראה. הסוכנת העידה כי אמרה לתובעת כי ללא השלמת דרישות המיגון הנתבעת עלולה לבטל את הביטוח, אמרה לשני השותפים הן ליוסי והן ליום טוב. ואפילו שלחה על כך מכתבים אולם לא יכולה הייתה להגיד דבר על הגעה לעסק משום שלא הייתה מודעת לתנאי זה."
"התרשמתי כי בפועל מנהלי התובעת לא נדרשו מטעם נציגי המוקד להגיע לבית העסק כתנאי מפורש שהוסכם לשם קיום הכיסוי הביטוחי דבר המחזק כי לא נמסרה כל ידיעה כזאת גם מטעם נציגי המוקד לנציגי התובעת. על פי נסיבות תיק זה עולה כי סוקר הנתבעת וחברת המוקד שחר הם אלו שתיאמו ביניהם את המלצות הסוקר ודרישות הנתבעת לצורך קיום הכיסוי הביטוחי, ולא מצאתי בכל מסכת הראיות הוכחה לפיה נציגי התובעת ידעו על חובתם להגיע לבית העסק בעת קריאות המוקד כתנאי לכיסוי הביטוחי. הנתבעת אמנם סומכת ידיה על המצוין מפורשות בפוליסות וברשימות החל משנת 2006 אולם הרשימה הייתה התקשרות חדשה לאחר אירוע הפריצה אשר כללה שני עמודים של תנאים חדשים אשר לא הובאו לידיעת בעלי התובעת מפורשות.
באשר לאמצעי המיגון הרי שהתובעת סמכה ידה על חברת מוקד בתום לב ובסבירות שכן לה מומחיות בדבר. באשר לתנאי ההגעה לבית העסק לא מצאתי כי מי מבעלי בית העסק חתם על הצהרה כי בכל קריאה עליו לסור לבית העסק כתנאי לכיסוי הביטוחי. למעשה גם נציגי הנתבעת סמכו ידם על חברת מוקד שחר על מכתביהם ועל מסקנותיהם ללא צורך בבדיקה בפועל נוספת: חקירת גברת שולה צ'אקו: חתמת הנתבעת: העידה כי היא קיבלה מהסוכנת אישור על כך שהמגונים ביצעו כפי דרישת הנתבעת. לאחר מכן שלחה מכתב למר נוח פאר על מנת לשאול אם כל הדרישות שמולאו על פי מכתב הסוכנת של התובעת מולאו כפי דרישת הנתבעת, ולאחר קבלת תשובה חיובית ממר נוח פאר אישרה את הפוליסה. העידה כי בסעיף 11 לפוליסה כתוב שיש צורך בזימון המבוטחים או מורשים מטעמם המחזיקים במפתחות העסק. חקירת מר נח פאר- הסוקר מטעמה של הנתבעת: העיד כי מיום כתיבת דו"ח הסוקר לא ביקר בבית העסק ולא בדק כי כל המגונים אכן הותקנו בו. העיד כי היו אמצעי מיגון שנציגי התובעת אמרו שביצעו אולם לאחר הפריצה בבדיקה התברר כי לא היו מיגונים אלה."
"מצאתי לנכון לקבוע כי סוכנת הביטוח התרשלה כלפי התובעת וכלפי הנתבעת בכך שלא טרחה לקרוא את הפוליסות אשר הועברו אליה כצינור למבוטחת מאת המבטחת. אין מחלוקת של ממש כי הסוכנת אכן קיבלה את הפוליסות והרשימות בזמן אמת- בה נכתבו מכלול התנאים לכיסוי הביטוחי וכן מכלול אמצעי המיגון הנדרשים. אני מקבל את טענת סוכנת הביטוח בסיכומיה לפיה אינה בעלת מומחיות טכנית לבחינה האם אמצעי מיגון כזה או אחר קיים פיסית והותקן כהלכה על פי הדרישה, אולם איני מקבל טענה זו לעניין התנאי המצוי ברשימה לפיו המבוטח נדרש להגיע לבית העסק עם קריאת סייר המוקד. "
"... כל סוכן ביטוח סביר או אף אדם מן היישוב אשר היה טורח לקרוא את הפוליסה ובעיקר את המשפט בדבר זימון בעל מפתח לבית העסק בקריאת סייר המוקד היה מבין את תוכנו ולא נדרשת מומחיות נוספת לעניין זה. אני מקבל את טענת נציגי המבוטחת אשר סמכו ידיהם על סוכנת הביטוח ועל חברת המוקד שחר שלא הודיעו להם דבר, אולם קשה לי לקבוע מסקנה זו על מי שאמונה מכוח ניסיונה הרב, מקצועיותה הנטענת והשכלתה כי תסתמך רק על מה שנציגי מבטחת מפנים אותה ולא תקרא ולו את עמודי הרשימה הנספחים לפוליסה של לקוחה.
חובתה של סוכנת הביטוח היה לוודא כי נציגי התובעת איתם היא בקשר, קיבלו את הפוליסות והרשימות והבינו את תוכנם וימלאו את דרישות המבטחת בהם, בעיקר מקום בו נוצר שינוי ברור עקב מקרה פריצה ראשון שבעקבותיו הוזמן סוקר ודובר על שינוי תנאי המיגון. וכיצד תוודא הסוכנת ידיעה בפועל של המבוטחת מקום בו היא עצמה לא קראה את הפוליסה והרשימה המצורפת לה ולא עמדה על תנאי המבטחת? משכך סבורני כי יש מקום לקבל את הודעת צד ג' ששלחה הנתבעת לסוכנת הביטוח בשיעור של 30% מחיובה של הנתבעת כלפי התובעת. "
