שינוי בדפוסי תוצאי השיקום של חולים לאחר חבלות במוח
החוקרים זאב גרוסוסר, מרינה מוטין, תמרה צ'רקסקי, יעקב הרט, בית חולים לוינשטיין והמחלקה לשיקום חולים לאחר חבלות במוח, רעננה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב.
פורסם בבטאון הרפואה, כרך 147, חוב' 11 (נובמבר 2008), בע' 84.
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד איגוד חברות הביטות
המחקר בתמצית
בשנים האחרונות התקבל רושם קליני, שתוצאות השיקום של חולים שלקו בחבלות במוח פחות טובות מאשר בשנים עברו, וכי קיימת אפשרות שלגורם המממן את האשפוז יש השפעה על התוצאות. המטרה במחקר זה הינה לבחון את תוצאי השיקום בשתי קבוצות של נפגעים שעברו הליכי שיקום באשפוז מלא בתקופות שונות: קבוצת המחקר שכללה נפגעים שקיבלו טיפול שיקומי בין השנים 2001-1998 ונבדקו בשנת 2004, וקבוצת בקרה שחבריה אושפזו בין השנים 1985-1980 ונבדקו בשנת 1993.
תוצאות המחקר העלו כי קיצור משך האשפוז בשנים האחרונות הביא לשחרורם של חולים שנותרו עם ליקויים, בעיקר בתחומים הקוגניטיביים וההתנהגותיים. אי מימוש המלצות טיפוליות בעיקר בתחומים אלה, הביא בסופו של התהליך לירידה במידת החזרה לעבודה מפרנסת, המהווה סמן לקיום איכות חיים טובה. נראה כי על הגורמים המממנים את אשפוז החולים להעריך מחדש את הסיכון לכאורה המושג משחרור מוקדם של הנפגע כשהוא ללא מגבלות מוטוריות, בעוד שהמגבלות בתחומים הקוגניטיביים וההתנהגותיים הקובעות את עתידו נותרות בעינן ואינן זוכות לטיפול הולם לאחר השחרור.
