תפקיד המורה בהגברת המודעות לבטיחות בדרכים בקרב תלמידיו:
ניתוח עמדות והתנהגויות של מורים באמצעות המושג "התנהגות אזרחית בארגון"
המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח
עורך המחקר: פרופ' יזהר אופלטקה
המחקר בתמצית
על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך 5.2 (בטיחות וזהירות בדרכים) נדרשים גני הילדים ובתי הספר בשנת הלימודים תשס"ע לבסס את החינוך לזהירות בדרכים כנושא חובה וללמדו בכיתות שונות בהתאם לצורכי הילד והתפתחותו. בבתי הספר העל יסודיים נדרשת התייחסות לחינוך לזהירות בדרכים בשיעורי חינוך באמצעות מחנכי הכיתות או מורים שהוכשרו להוראת התכנית.
גורמים שונים משפיעים על מידת הצלחתו של החינוך לבטיחות בדרכים במערכת החינוך, בהם הבסיס התיאורטי והיישומי של התכניות הללו, מידת הרצינות שמשדר בית הספר בנוגע לשיעורי התעבורה וסדירות השיעורים, ההכשרה שקיבלו המורים בתחום זה, ומידת ההקפדה של המורה על נוכחות בשיעורים אלה. במילים אחרות, מידת ההצלחה של תכניות זהירות בדרכים בבתי הספר תלויה רבות, כפי שתלויות תכניות התערבות אחרות, בעמדות המנהל והמורים כלפי התכניות שאותן הם אמורים להעביר לתלמידיהם, בין השאר, היות ובפועל המורים, ובעיקר המחנכים, הם אלה שמפעילים בכיתות את התכניות לזהירות בדרכים הלכה למעשה.
מטרת המחקר הינה לבחון את דפוסי ההתנהגות האזרחית בארגון של מורים (קרי, השקעתם בעבודה מעבר לנדרש על פי הגדרת התפקיד הרשמית שלהם) בחינוך היסודי והעל יסודי ביחס לחינוכם והגברת מודעותם של תלמידי בית הספר לנושאים בזהירות בדרכים.
ממצאי המחקר
א. תפקידו הפורמאלי של המורה, המתחייב מעצם הגדרת תפקידו, מסתכם בליווי תלמידיו להסעות באותם בתי ספר בהם מוסעים התלמידים מביתם לבית הספר וחזרה, בהוראת התכנית הרשמית של משרד החינוך בזהירות בדרכים בכיתות מסוימות בצורה אפקטיבית, ובהשתתפות מעת לעת בפרויקטים ובפעילויות בית ספריות בנושא זהירות בדרכים, בעיקר על חשבון השיעור המקצועי אותו הוא אמור ללמד בעת שמתקיימת הפעילות. זאת ועוד, בעוד שליווי התלמידים להסעות ייחודי לחינוך לזהירות בדרכים, הרי ששתי החובות האחרות רלוונטיות אף לזירות חינוכיות בבית הספר וכבר תועדו בהרחבה במחקרים שונים שעסקו בתפקיד המורה.
ב. בין ההתנהגויות האזרחיות בחינוך לזהירות בדרכים בהן נוקטים מורים בבתי הספר נמצאו אכפתיות רבה כלפי הנושא, הטמעת נושאי זהירות בדרכים במערכי השיעור אותו הם מלמדים בכיתתם, פיתוח חומרי למידה בחינוך לזהירות בדרכים או התאמתם של תכנים בתכנית הרשמית לזהירות בדרכים לרמת תלמידי בית הספר, ייזום פרויקטים ופעולות בית ספריות בנושא, ונוכחות באירועים שונים מעבר לזמן שבו מלמד המורה בבית הספר או אמור להיות נוכח בו בהתאם להסכמי השכר השונים.
ג. מנהל בית הספר, אקלים בית הספר, תחושת שליחות חינוכית בה מחזיק המורה, ונטייה של המורה לפרפקציוניזם נמצאו כבעלי השפעה רבה על התנהגותם האזרחית של מורים בחינוך לזהירות בדרכים. באופן ספציפי יותר נמצא כי מנהל בית הספר משפיע על נטייתם של המורים להתנהג אזרחית בחינוך לזהירות בדרכים באמצעות קביעת מדיניות ברורה הממקמת את העיסוק הבית ספרי בחינוך זה במקום גבוה בסדר העדיפויות של בית הספר, במתן אוטונומיה למורים המתנהגים אזרחית, בתמיכה כספית ומקצועית במורה המתנהג אזרחית ובמתן דברי הלל והערכה חיובית למורים המבטאים "ראש גדול" בבית הספר.
ד. אקלים בית הספר, הכולל אמונה משותפת של המורים לגבי הצורך לחנך את התלמידים להיזהר בכביש, אווירה טובה ומפרגנת בין המורים, נורמות של עשייה ואקלים של עזרה הדדית בחדר המורים, משפיע אף הוא על מידת הופעתן של ההתנהגויות האזרחיות בקרב מורים. בנוסף, מורים החשים שליחות חינוכית ומחויבות רגשית לתלמידיהם הבאות לידי ביטוי באמונה בחשיבות השמירה על חי הילד ונוטים לפרפקציוניזם, קרי חייבים לבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר ובלי פשרות, נמצאו אף הם כמשפיעים על נטייתו של המורה להתנהג אזרחית בחינוך לזהירות בדרכים.
ה. מספר גורמים מצטיירים כייחודיים להתנהגותם האזרחית של מורים בחינוך לזהירות בדרכים כרכז זהירות בדרכים המנחה ומעודד את הצוות להתנהג אזרחית בחינוך לזהירות בדרכים, רשות מקומית הדוחפת את בית הספר להתמודד על הפרס, ומקרים מצערים של תאונות דרכים במשפחתו של המורה או בקרב תלמידי בית הספר.
ו. להתנהגותם האזרחית של המורים בחינוך לזהירות בדרכים השפעה על המורה עצמו (במונחים של סיפוק בעבודה, הנאה בעבודה, מילוי אנרגיה), על התלמיד (העלאת המודעות לזהירות בדרכים, מניעת תאונות דרכים). בין התוצאות השליליות של התנהגות זו נמצאו עייפות, לחץ תמידי, העדר זמן לפנאי ולמשפחה, ויחס שלילי מצד עמיתים בבית הספר. אולם, למרבה המזל, רק מעטים מהמורים דיווחו על תוצאות שליליות אלו.
מסקנות יישומיות
א. בתי ספר החפצים להעשיר את תכנית הלימודים הרשמית של משרד החינוך בזהירות בדרכים עשויים לגלות נתיבים רבים לכך, כייזום פרויקטים בית ספריים העוסקים בהיבטים שונים של זהירות בדרכים (למשל, חצייה בטוחה של הכביש, נהיגה בטוחה), התאמת תכנית הלימודים לתלמידי בית הספר והרחבתה לכיתות נוספות זולת אלו שאינן מחויבות על פי משרד החינוך, והטמעת תכנים של זהירות בדרכים במערכי השיעור במקצועות השונים הנלמדים בבית הספר.
ב. למנהל בית הספר השפעה מכרעת על מידת שילובו של החינוך לזהירות בדרכים בבית ספרו ועל נטייתם של המורים להתנהג אזרחית בו. לפיכך, על רשויות החפצות לקדם את נושא זהירות בדרכים בית הספר להתמקד, ראשית כל, באוכלוסיית המנהלים ולהציג בפניהם את התועלות הרבות שיצמחו לתלמידי בית הספר מחיזוקו של חינוך זה מעבר למינימום הנדרש בנושא זה במשרד החינוך.
ג. כדי לחזק את נושא זהירות בדרכים בבתי הספר מנהל בית הספר צריך להסתמך על מורים המבטאים "ראש גדול" בעבודתם ולשכנע אותם בחשיבות הנושא לצמיחתם האישית של תלמידיהם. באופן ספציפי יותר על מנהל בית ספר הרוצה להעשיר את החינוך לזהירות בדרכים בבית ספרו לפעול כדלקמן:
ד. לרכז זהירות בדרכים בית ספרי השפעה רבה מאד על התנהגותם האזרחית של מורי בית הספר בחינוך לזהירות בדרכים. רכז החפץ בתרומתם ובהשקעתם הרבה של המורים בתחום זה חייב להנחות את הצוות בביצוען של משימות שהוא מציע, להעביר לצוות מידע להם הם נזקקים בהוראת תכנים של זהירות בדרכים, ליזום פעולות בית ספריות ביחד עם צוות המורים החש מחויבות רבה לתחום זהירות בדרכים, ולהדגיש (יחד עם המנהל) את חשיבות הנושא לצמיחתו האישית של התלמיד.
ה. זאת ועוד, מומלץ לרכז זה"ב בית ספרי לאתר את המורים הנתפסים כ"ראש גדול" בבית הספר בעלי שליחות חינוכית ונטייה לפרפקציוניזם ולחזק את מודעותם בצורך לשמור על חיי הילד באמצעות הרחבת החינוך לזהירות בדרכים. מורים אלה הם המאגר ממנו יכול הרכז לדלות את אלה מתוכם שישתפו פעולה עמו וישקיעו מעבר לנדרש בעבודתם על מנת לממש פרויקטים בית ספריים בנושא זהירות בדרכים ולחזק את תכנית הלימודים הרשמית בחינוך זה בכיתתם.
ו. הנהלת בית ספר החפצה לחזק את החינוך לזהירות בדרכים, בין השאר, באמצעות חיזוק התנהגויות אזרחיות של מורים בחינוך זה חייבת להטמיע במורים את הקשר בין התנהגותם האזרחית לבין ספוק עצמי והנאה מהעבודה, מצד אחד, ובין התנהגותם האזרחית בחינוך לזהירות בדרכים לבין מניעת תאונות דרכים בקרב תלמידיהם, מצד שני.
ז. רשות מקומית החפצה לחזק את החינוך לזהירות בדרכים בתחומה חייבת לעודד את המנהלים לעצב מדיניות בית ספרית ברורה בחינוך זה ולתמוך בהם כספית ורעיונית, קרי לצייד את בתי הספר בתכנים רלוונטיים ולממן פרויקטים חינוכיים שבית הספר יוזם. ללא עזרתה של הרשות יקשה מאד על מנהל, החפץ לחזק את החינוך לזהירות בדרכים בבית ספרו, לרתום את המורים להשקיע מעבר לנדרש בחינוך זה הואיל ובלי קמח אין תורה.
