ההבדל בין נזקי סערה לנזקי שיטפון

תק (צפת) 42312-05-12  מיטל שגיא נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: לתביעות קטנות בצפת

פסק הדין ניתן ביום: 27/6/2013

על ידי כב' השופטת: ד"ר איריס סורוקר

עניינו של פסק הדין: האם ביטוח מבנה דירה מכסה נזקי רכוש שנגרמו לחומה המקיפה את ביתם של המבוטחים?

רקע: לטענת חברת הביטוח, החומה שניזוקה אינה חלק מהדירה כהגדרתה בפוליסה.  עוד נטען כי הסיבה לנזק איננה נכללת במסגרת הכיסויים שמעניקה הפוליסה.

גובה הנזק אשר נאמד על ידי שמאי מטעם חברת הביטוח הוא 11,020 ₪ ואילו המבוטחים הגישו תביעה בסך 31,500 ₪ בהסתמך על הצעות מחיר אשר הגישו להם 2 קבלנים.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי מדובר בנזקי שיטפון והצפה ממקור חיצוני וחייב את חברת הביטוח לפצות את המבוטחים לפי היקף הנזק שנקבע בדוח השמאי מטעם חברת הביטוח.

מתוך פסק הדין:

"אין מחלוקת באשר להתרחשות הנזק בחומה המקיפה את ביתם של התובעים ובדבר היות הנתבעת הגורם שביטח את דירתם בתקופה הרלוונטית. השאלה נסובה באשר להחלת הפוליסה ולכיסוי הביטוחי.

הגדרת המונח "דירה" ותחולתו לעניין החומה

סעיף 3  לפרק המבוא בפוליסה, מגדיר המונח "דירה" כדלקמן:

"המבנה של הדירה או הבית הנזכרים ברשימה, מרפסות, צנרות, מתקני ביוב ואינסטלציה, מתקני הסקה, דוודים, מערכות סולריות ומתקני טלפון וחשמל השייכים לדירה, שערים, גדרות(ההדגשה אינה במקור- א.ג) ודרכים מרוצפות השייכים לדירה וכל החלקים הקבועים של הדירה או המחוברים אליה חיבור של קבע"(ההדגשה אינה במקור- א.ג).

בנוסף מרחיב סעיף א' לנספח לביטוח הדירה את הגדרת המונח "דירה":

"מוצהר ומוסכם כי למרות האמור בפוליסה, בסעיפי הפוליסה המפורטים להלן יחולו התנאים הבאים:

א. הגדרת "הדירה" בסעיף 3 לפוליסה, כוללת גם את חצרי הדירה, לרבות צמחיה, מסלעות וכל המחובר לחצרים חיבור של קבע" (ההדגשה אינה במקור- א.ג).

מהמצוטט לעיל עולה בבירור כי החומה אשר ניזוקה נכנסת בהגדרת המונח "דירה", הן על פי האמור בפוליסה - "שערים, גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה... או המחוברים אליה חיבור של קבע"- והן מכוח הנספח לביטוח הדירה, החל על "כל המחובר לחצרים חיבור של קבע".

בדיון ביום 25.4.13 העיד התובע מס' 2 כי נציגה מטעם הנתבעת עימה שוחח טענה כי "יש הבדלים בין חומה לגדר". טענה זו לא נומקה בהסבר המניח את הדעת, ויחד עם זאת - לא ניתנה כל התייחסות להגדרת ה"מחוברים לחצרים של קבע", המצויה הן בפרק המבוא לפוליסה והן בסעיף א' לנספח ביטוח הדירה.  לפיכך, מסקנתי היא כי החומה בחצרם של התובעים נכללת בפוליסת ביטוח הדירה.

סוג הנזק

הנזק אשר אירע לחומה ביום 15.1.12 לאחר שהתחוללה סערת גשמים, נראה בבירור בתמונות ת/1 – ת/8, ומתואר בחוות דעת השמאי מטעם הנתבעת אשר ביקר במקום למחרת האירוע (נספח 1 לכתב ההגנה) (להלן: "חוות הדעת"). 

נסיבות המקרה מתוארות בחוות הדעת ולפיהן "בתאריך שבנדון, בעקבות גשמים עזים שירדו ללא הפסקה, החצר הוצפה בכמות מים רבה והחומות נשברו במספר מוקדים". על פי הערכת השמאי, חלחול מי הגשמים אשר נספגו באדמה הגדילו באופן ניכר את נפח ומשקל האדמה שהיא אדמת מילוי, דבר אשר הוביל לתזוזתה.

סעיף ב.1. לפרק 1 לפוליסה מגדיר מקרה ביטוחי:

"אבדן או נזק שנגרמו לדירה בתקופת הביטוח  כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:

ג. סערה, לרבות גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה, למעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם ולמעט נזק הנגרם לגדרות ולשערים...

י. שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני."

למקרא סעיף ב.1 הנ"ל, הנזק אשר נגרם לחומה כתוצאה מהצפה נכנס לגדר מקרה ביטוחי כמפורט בסעיף ב.1.ג בסעיף ב.1.י לפוליסת הביטוח – "סערה, לרבות גשם... שבאו בשעת סערה" ו-"שטפון או הצפה ממקור חיצוני."

על פי הערכת השמאי בעמ' 3 לחוות דעתו כמתואר לעיל, ספיגת המים באדמה עקב ההצפה גרמה לתזוזת קרקע ולשברים בחומה.

מהאמור לעיל עולה כי פוליסת ביטוח הדירה מכסה את האירוע הנזיקי נשוא תביעה זו, ועל הנתבעת לשלם תגמולי ביטוח לתובעים.

גובה הנזק

התובעים פירטו את גובה הנזק על פי חלוקה לרכיבים, אך לא גיבו זאת בראיות כלשהן, למעט הצעות מחיר שונות, אשר אין להן משקל ראייתי בהעדר התייצבות יוצריהן לחקירה.

מנגד, הנתבעת צירפה חוות דעת ערוכה בידי שמאי, אשר העריך את גובה הנזקים בסך 11,020 ₪.

התוצאה

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

(א)               11,020 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום  15.1.12 ועד לתשלום המלא בפועל.

(ב)               הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל."