ערכו של הרכב לצורך תגמולי ביטוח

תאמ (חי') 8393-07-11  ירון עטיאס נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

בית המשפט: השלום בחיפה

פסק הדין ניתן ביום: 12/7/2013

על ידי כב' השופטת: תמר נאות פרי

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את טענת המבוטח הטוען, כי בחוות הדעת של השמאי מטעם המבטחת נפלה טעות שכן הוא ביסס את חישוביו על ההנחה ששנתון הרכב לצורך חישוב שווי הרכב בהתאם למחירון הינו 2007 (שנת הייצור). לטענת המבוטח, היה צריך לבסס את החישוב על שווי של רכב משנת 2008 (מועד העליה של הרכב לכביש בישראל), היות ומדובר ברכב שיוצר בחו"ל והובא לארץ בייבוא אישי על ידו? לטענת המבוטח שווי רכב משנת 2008 בהתאם למחירון, הינו 210,000 ₪ ולא 178,000 ₪.

בית המשפט קיבל את התביעה

מתוך פסק הדין:

"לאחר בחינת התשתית הראייתית ולאחר שקילת טענות הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל וזאת מחמת הטעמים המצטברים שיפורטו להלן.

... לכל רכב קיים רישום לגבי השנה בה יוצר, כלומר – המועד בו הרכבתו הושלמה – להלן: "שנת היצור". בעבר, ברשיון הרכב, נהוג היה לציין מהי שנת הייצור, זו היתה "שנת המודל" והיא היתה התאריך המזהה של הרכב. בהתאם, בעבר, הערכות השווי של הרכבים התבססה על "מחיר בסיס" שנקבע לכל רכב בהתאם לשנת היצור שלו (ולמחיר הבסיס נקבעו תוספות וניכויים שונים).

בעקבות תיקון מס' 3 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, שונה ההסדר, ומחודש אפריל 2008, לגבי כל רכב, ברשיון הרכב לא מציינים עוד את שנת הייצור אלא את מועד עלית הרכב לכביש – להלן: "מועד העליה לכביש" (וראו את פרוטוקול 367 של ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 22/10/2007 אשר דנה בתיקון המוצע (צורף לסיכומי התובע) ואת הוראת נוהל 2/2008 של משרד התחבורה מיום 25/3/2008 המפרט את התיקון (צורפה לכתב ההגנה)).

...

עיון בתקנה מראה שעל מנת לחשב את מועד העליה לכביש דרושים נתונים נוספים לגבי כל רכב. נתון ראשון הינו מועד הייצור – והכוונה לחודש ושנה, שאז הסתיימה הרכבת הרכב.

נתון שני הוא מועד רישום הרכב בארץ, להלן: "מועד הרישום בארץ", כאשר הכוונה לתאריך שבו הודפס לראשונה רשיון רכב (קבוע או זמני) אצל היבואן או במשרד הרישוי. כאשר עסקינן ביבוא אישי של רכבים, המדובר במועד בו הגיע בעליו של הרכב לרשום את הרכב במשרד הרישוי (לאחר השחרור מהמכס).

עוד נבהיר כי "מועד העליה לכביש" כולל שתי חלופות: תאריך אמיתי ותאריך מחושב.

התאריך האמיתישל מועד העליה לכביש מתייחס לרכבים שהגיעו לארץ ללא שנרשמו לתנועה בחו"ל אי פעם, כאשר הרישום הראשוני שלהם הוא בארץ – ולכן, מועד העליה לכביש הינו התאריך "האמיתי" בו הרכב החל לנוע בכבישים. במקרים אלו – תאריך העליה לכביש יהא מועד הרישום בארץ או מועד היצור + 12 חודשים – המוקדם מבין השניים. בדרך כלל, תאריך הרישום בארץ יהא המוקדם מבין השניים – ולכן מועד העליה לכביש = מועד הרישום בארץ (ואלו המקרים בהם דנה תקנה 282(א)(4)(א).

התאריך המחושבשל מועד העליה לכביש מתייחס לרכבים שהגיעו לארץ אחרי שכבר  נרשמו לתנועה בחו"ל בעבר, ולכן – הם כבר "עלו" על כבישים בחו"ל. לגביהם – מחשבים מועד עליה לכביש "פיקטיבי", בהתאם לתקנה 282(א)(4)(ב), באופן הבא: מועד הרישום בחו"ל או מועד היצור + 12 חודשים – המוקדם מבין השניים. יש לראות כי בעבר היתה טעות קולמוס בניסוח התקנות בהקשר זה – אך היא תוקנה בשנת 2011 וראו את פסה"ד בעת"מ (מחוזי תל-אביב) 38229-06-11 בן ציון נ' משרד התחבורה (11/8/2012) הקובע כי יש לפרש את התקנות בהתאם לתיקון גם לגבי מקרים שהתרחשו לפני התיקון). במקרים שכאלו, בדרך כלל מועד העליה לכביש ≠מועד הרישום בארץ.

לגבי הרכב בו עסקינן, הוכח כי הנתונים הרלבנטיים הינם הבאים:

(א)        הרכב יוצר בשנת 2007 בחו"ל (עמ' 1  שורה 10 וראו את העמ' הראשון בפוליסה).

(ב)        הרכב נסע בחו"ל 20,000 מייל טרם נמכר לתובע (עמ' 3 שורה 21).

(ג)        הרכב יובא ארצה ביבוא אישי – ונרשם כ"משומש".

(ד)        מועד העליה לכביש כפי שמופיע ברשיון הרכב – 2/2008.

(ה)        מועד העברת הבעלות ע"ש התובע ורישום הרכב במשרד הרישוי – 5/6/2008.

מכאן, שהתובע רשם את הרכב במשרד הרישוי ביוני 2008 וכיון שברשיון הרכב מצויין שמועד העליה לכביש הינו פברואר 2008 אנו יכולים ללמוד מכך שזהו המועד שבו הרכב נרשם בחו"ל לראשונה או שזהו מועד היצור + 12 חודשים – המוקדם בין השנים.

אין נתונים נוספים לגבי הרכב, ונשוב עתה למחלוקת לגבי אופן חישוב תגמולי הביטוח.

מוסכם כי בהתאם להוראות פוליסת הביטוח, מיום 18/8/2008 (להלן: "הפוליסה"):

 "השיפוי עבור רכב באובדן גמור יחושב לפי "ערך השוק" של הרכב המבוטח בפוליסה. "ערך השוק" של כלי הרכב יחושב לפי מחירון הרכב של יצחק לוי, ובכלל זה ההפחתות והתוספות המפורטות במחירון זה. לצורך קביעת ערך רכבך במקרה של אובדן גמור (לפי המוגדר בפוליסה), מביא השמאי בחשבון, בין יתר שיקוליו, את כל המשתנים הרלבנטיים לרכבך (אלו הקיימים כיום ואלו אשר יתווספו בעתיד). המשתנים בהם מתחשב השמאי הינם כל המשתנים המופיעים במחירון יצחק לוי, התקף באותו מועד, כמשתנים אשר יש בהם כדי להשפיע על ערך הרכב. כל המשתנים מובאים בחשבון באופן מצטבר. ..."

....

פניה למחירון (מספטמבר 2009, מועד קרות התאונה) מלמדת כי קיים עמוד המוקדש להערכת מחירים של רכב מייבוא אישי (כמה דגמים "נבחרים" בלבד), הכולל גם הסתייגויות, ביאורים והסברים. הערכות השווי לגבי הרכבים שבעמוד זה, לרבות הדגם של הרכב בו עסקינן, מתייחסות לשנה מסויימת (כאשר לגבי כל הרכבים המדובר רק על השנים 2007, 2008 ו-2009, ואין התייחסות לשנים קודמות לשנת 2007). לגבי הרכב נשוא התובענה מצוין: 07 – 178,000; 08 - 210,000; 09 - 241,000 מ (משומש).

אין הסבר לגבי משמעות השנה אשר מצוינת בצד המחיר, כלומר – האם המדובר בשנת היצור של הרכב, או שנת העליה לכביש, או שנת הרישום בארץ - ואזכיר כי המדובר בעמוד שמוקדש רק לרכבי יבוא אישי, כלומר – שברור שלגבי אותו הרכב המונחים השונים מתייחסים לשנים שונות (כמו לגבי הרכב "שלנו", כאשר שנת היצור הינה 2007 ושנת העליה לכביש הינה 2008).

עוד אציין כי בעמוד אחר שהוצג לעיוני מתוך המחירון של ספטמבר 2009 (ת/1) המתייחס לרכבים כגון הרכב הרלבנטי שמיובאים על ידי היבואנים הרגילים הרשמיים ולא בייבוא אישי – ניתן לראות כי ליד כל הערכת שווי – עד שנת 2007 קיים רישום של שנת היצור ומשנת 2008 ואילך קיים רישום של שנת העילה לכביש. משמע, שהמחירון התאים עצמו לתיקון שפורט מעלה, ושווי הרכבים משנת 2008 ואילך מופיע בזיקה למועד העליה לרכב – שהוא הנתון המופיע מאז ברשיון הרכב, וכבר אין התייחסות לשנת הייצור (נתון שהפך ללא רלבנטי לצורך הערכת השווי).

כלומר, שבעמוד מתוך המחירון אשר אליו התייחסו שני השמאים (עמוד היבוא האישי) אין הסבר לגבי השאלה אם השנים שמופיעות הן שנת היצור או שנת העליה לכביש, והדבר תמוה במיוחד כיון שלגבי רכבים אלו בדרך כלל יש פער בין המועדים השונים ובמיוחד שבעמוד אחר כן יש הסבר לגבי כך שלוקחים בחשבון את שנת העליה לכביש.

לשיטתי, פה טמון הקושי – וזו הסיבה אשר בעטיה יש לקבל את התביעה דכאן. ואסביר:

הצדדים הקדישו מאמצים רבים בניסיון לשכנע את בהמ"ש מהו המועד שמן הראוי שיהא המועד הקובע – האם ההגיון הכלכלי מחייב לראות את שנת העליה לכביש כמחייבת או את שנת הייצור כמחייבת.

התובע טוען כי יש לשלם לו תקבולי ביטוח בהתאם לשנת העליה לכביש (2008) כיון שהוא שילם עבור הרכב מחיר שמשקף את היותו רכב משנת 2008 וכי לו היה מוכר את הרכב בארץ היה דורש מחיר בהתאם לשנת 2008 – ולכן, זהו השווי של הרכב שניזוק ועל חברת הביטוח לשלם את התגמולים בזיקה לשווי של הרכב כאמור, בבחינת "השבת המצב לקדמותו". אעיר, כי לא הוכח כמה בדיוק שילם התובע עבור הרכב ולא הוכח כי המחיר היה "מחיר של 2008" כטענתו, אך לצורך המשך הדיון – עמדתו בהקשר זה מובנת. עוד טוען התובע כי אם נבצע את החישוב לגבי שנת 2007, השווי יהא נמוך בהרבה מהשווי האמיתי, שכן המחירון כבר לוקח בחשבון הפחתה משמעותית לגבי רכבי יבוא אישי (שכן ההסטוריה שלם אינה ברורה וברור שיש להם עבר כמשומשות). התובע מפנה לכך שלגבי שנת 2008 – הדגם ביבוא אישי מוערך כשווה ל-210,000 ₪ ואילו ביבוא רשמי – 254,000 ₪. הפער בסך של 44,000 ₪ הינו משמעותי ביותר ומשקף את העובדה שכבר נלקח בחשבון שהרכב אינו חדש וששנת היצור שלו עשויה להיות שנה קודם למועד העליה לכביש.

הנתבעת, מנגד, טוענת כי השווי האמיתי הינו של רכב ישן יותר, כיון שיוצר בשנת 2007, וזהו השווי הממשי של הרכב, בהתאם לגיל שלו. היא מפנה לכך שהרכב כבר נסע בחו"ל כ-20,000 מייל, משמע, שכבר יש לו בלאי ושאין להתייחס אליו כאל רכב "חדש" משנת 2008 אלא כאל רכב משנת 2007.

בהקשר זה אבהיר עוד כי שני השמאים לא הציעו בחוות הדעת שלהם הסבר מפורט יותר לגבי שווי הרכב, לרבות בזיקה לאבזור שלו (שאולי משתנה בין 2007 לבין 2008) או לאופן הייצור, ואף הם סמכו בלעדית על שנת היצור – מחד, ועל מועד העליה לכביש – מאידך.

מכאן, שעסקינן בתניה בפוליסה אשר מפנה למחירון - והמחירון לא ברור. לשיטתי, היה על חברת הביטוח לנסח את הפוליסה באופן ברור יותר – כך שניתן יהא להבין כיצד יחושב ערכך הרכב הספציפי בו עסקינן. אולי הניסוח המצוטט מעלה חד משמעי כאשר עסקינן ברכבים מיבוא רגיל – אשר לגביהם המחירון ברור יותר, אך לגבי הרכב הספציפי בו עסקינן, ההפניה אינה מספקת הסבר ברור. הלקוח הממוצע – אשר פונה למחירון כמצוות הפוליסה – לא יודע אם השנה "הקובעת" הינה שנת היצור או שנת העליה לרכב. הקושי והבלבול "מחריפים" במיוחד שעה שעסקינן ברכב שלגביו יש פער בין שנת היצור לבין שנת העליה לכביש ובמיוחד שעה שהרכב יובא במאי 2008 והתיקון לתקנות המובא מעלה נכנס לתוקף באפריל 2008. בנסיבות אלו, לאור השינוי בתקנות, היה על חברת הביטוח להבהיר את התניה הרלבנטית בפוליסה, ואי הבהירות בהקשר זה תזקף לחובת המבטחת (מנסחת הפוליסה) בזיקה לכלל הפרשנות כנגד המנסח (והדברים בחינת הלכה פסוקה)."

"לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת במובן שיש לחשב את התגמולים בהתאם לשנת 2008 ולא שנת 2007. אין להוסיף לסכום שעל הנתבעת לשלם לתובע הפרשי ריבית מיוחדת, כפי שצוין בתחילת פסק הדין – אלא הפרשי ריבית והצמדה כחוק. ככל שהנתבעת חישבה את פרמית הביטוח על בסיס 2007 ולא על בסיס 2008, יש לחשב מחדש מה היתה צריכה להיות הפרמיה בהתייחס לשנת 2008 ולנכות סכום זה מהסכום לתשלום (ואף הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק)."