תק (חי') 13895-03-13 ענת אליה נ' דוד ביטון
בית המשפט: לתביעות קטנות בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 21/7/2013
על ידי כב' השופטת: רחל חוזה, סגנית נשיא (בדימ')
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתה של בעלת רכב כלפי בעל משאית שפגע ברכבה וחברת הביטוח שביטחה אותו?
רקע: חברת הביטוח טענה להיעדר כיסוי ביטוחי לתאונה הואיל ונהג המשאית בעת התאונה היה בן פחות מ-24 שנים והפוליסה אינה מכסה את נהיגתו וכן בשל העבודה, כי המבוטח, לא שיתף כלל פעולה עם חברת הביטוח, לא הודיע לה, הוא בעצמו או מי מטעמו, על התאונה, לא נמסרו פרטי המשאית ומשקלו ולא הובעה עמדתו לתביעה למרות שנדרש לכך על ידי חברת הביטוח.
בית המשפט קיבל את התביעה נגד הנהג ודחה את התביעה נגד חברת הביטוח
מתוך פסק הדין
" הנני מקבלת את טענת הנתבעת 4 כי אינה חבה בפיצוי, כאשר המבוטח, הוא הנתבע 2, לא שיתף כל פעולה עם הנתבעת 4 וזאת באופן ברור, חד משמעי ובוטה, עד כי נמנעה מהנתבעת 4 היכולת לברר את אחריותה הביטוחית לפיצוי בגין התאונה ונמנעה ממנה האפשרות לבדוק אם קיימת לה הגנה כנגד התביעה.
הנתבעים 2 ו-3 לא התייצבו בביהמ"ש ואף לא הגישו כתב הגנה, למרות שזומנו כדין.
לעניין אופן קרות התאונה, הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת התובעת וקובעת כי התאונה ארעה כאשר המשאית, הנהוגה על ידי הנתבע 1, יצאה ממתחם של חניה, שבצד ימין הדרך, נכנסה אל תוך נתיב הנסיעה שבו נסעה התובעת, כאשר הינה מבקשת לפנות שמאלה.
בעשותה כן, חסמה את אפשרות המשך דרכה של התובעת.
הנני מקבלת את דברי התובעת כי צפרה לנתבע 1 ועצרה את רכבה כליל, אך הנתבע 1, למרות שראה את רכב התובעת, המשיך בנסיעתו שמאלה ופגע עם הדופן השמאלי שלו בחלק הקדמי שמאלי של רכב התובעת, המצוי בעצירה.
הנני דוחה מכל וכל את טענות הנתבע 1 בדבר אופן קרות התאונה, כפי שהעיד בביהמ"ש, כאילו התובעת, במכוון, נסעה קדימה ופגעה במשאית.
מכל מקום, אף לגירסתו של הנתבע 1, נכנס לנתיב הנסיעה של הרכבים, כשהינו מבקש לפנות שמאלה ואינו מצליח לעשות כן, הואיל והיה עליו לתמרן בדרך ותנועת הרכבים בנתיב שאליו נכנס לא התאפשרה עד לפינויו של הנתיב על ידי הנתבע 1.
אם אכן לא היתה כל אפשרות כי המשאית תגיע למחוז חפצה בדרך אחרת, שלא תחייב פניה שמאלה וחסימת נתיב הנסיעה, היה על הנתבע 1 להיעזר במכוון, שלפני כניסת המשאית לנתיב הנסיעה, יעצור את התנועה ויוודא כי המשאית תוכל לבצע את הפניה שמאלה, מבלי לפגוע ברכב אחר.
למרות שבמשאית, ליד הנתבע 1, ישב גם מעבידו, הוא הנתבע 3, לא עשו הנתבעים 1 ו-2 דבר כדי להבטיח כי הנתבע 1 יוכל לבצע את הפניה שמאלה מבלי לפגוע ברכב אחר.
בנסיבות אלה כולן, הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע 1 והוא האחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה.
כאשר התאונה ארעה במהלך עבודתו של הנתבע 1 אצל הנתבע 3, כשהינו נוהג במשאיתו של הנתבע 2, יהיו אף הנתבעים 2 ו-3 אחראים למעשי הרשלנות של עובדם, הוא הנתבע 1. "
