תא (נצ') 5181-10-08 יוסף גאבר נ' דיקור הגליל בע"מ ואח'
בית המשפט: השלום בנצרת
פסק הדין ניתן ביום: 5/8/2012
ע"י כב' השופטת: עירית הוד
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב בפיצוי עובד שנפגע לטענתו בתאונת עבודה את מעבידתו ואת חברת הביטוח שביטחה אותה בביטוח אחריות מעבידים?
בית המשפט דחה את התביעה
מתוך פסק הדין:
"בשלב זה אקדים ואומר, כי לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפניי מצאתי, כי דין התובענה להדחות, כפי שיפורט."
"הנה כי כן, מעדות התובע עולה, כי הבחין ברשת וכי מעד. מעדותו עולה, כי הרשתות הותקנו במסגרת העבודה בשטח. דיקור הגליל לא התרשלה בעצם התקנת הרשתות במקום שכן הן הותקנו בהתאם לשיטת העבודה. מעדות נואף עולה, כי ניתן ללכת על הרשתות וכי לא ראה שהיה בהן דבר מה לא תקין. התובע לא טען ולא הוכיח, כי היה ברשת או באופן התקנתה פגם כלשהו אשר בגינו נפל ונגרמו נזקיו. ברי, כי לא די בעובדה שהתובע החליק ומעד בעת עבודתו בכדי ללמד, כי מעבידתו התרשלה וכי מוטל עליה לפצותו. לא הוכח לי שהיה קיים מפגע כלשהו באתר העבודה שבשלו נפל התובע. ברי, כי אדם יכול למעוד או להחליק גם ללא קיומו של כל סיכון מיוחד ואין די בנפילה על מנת לקבוע שמעביד התרשל.
בכתב התביעה טען התובע, כי דיקור הגליל התרשלה שעה שהעסיקה אותו בעבודה אשר לא היה מיומן בביצועה. בעדותו טען, כי במועד הרלוונטי הוא הוצב על ידי דיקור הגליל באתר עבודה בבאר שבע, בו בוצעו עבודות יציקת בטון אשר הוא אינו בקיא בביצוען. בעת עדותו נטען בפני התובע, כי בתביעה לתשלום דמי פגיעה בביטוח לאומי טען, כי תפקידו במקום העבודה היה פועל בטון ושטיחים והוא אישר טענה זו. התובע הוסיף, כי זה היה תפקידו ביום הרלוונטי וטען, כי אינו עובד בטון (עמ' 17 ש' 10-13). לטענתו, כאשר היו באים לאסוף אותו לעבודה וברכב היו כלי בטון הוא לא היה הולך לעבודה. התובע העיד, כי ביום הרלוונטי ההסעה הייתה לעבודת P.V.Cואם היה יודע שזה לעבודת בטון הוא לא היה בא לעבודה (עמ' 17 ש' 13-15, 21-22).
נטען בפני התובע, כי בתביעה לדרגת נכות שאלו אותו מה המקצוע שלו ערב הפגיעה וכי הוא אמר מדה בטון והדבקת שטיח. התובע השיב, כי עורכת הדין דיברה על זמן התאונה ואז הוא עבד בבטון. נטען בפניו, כי הוא כתב מדה בטון והדבקת שטיח ולא כתב P.V.Cוהוא השיב, כי היו בנסיעה להדביק שטיח והחזירו אותם. התובע טען, כי התקשרו לנואף ואמרו לו לנסוע למקום לעבוד בבטון וכי הוא היה חייב לנסוע (עמ' 17 ש' 16-25). נטען בפני התובע, כי הוא כתב מדה בטון ומאידך אמר שאינו עושה מדה בטון. התובע נשאל האם הוא עושה מדה בטון או לא ובתגובה טען, כי הוא נשאל לגבי אותו יום בו עשה מדה בטון (עמ' 17 ש' 26-29)."
"במסגרת כתב התביעה טען התובע, בין היתר, כי דיקור הגליל התרשלה שעה שלא סיפקה לו נעליים מיוחדות המתאימות לעבודה המבוצעת. כן טען כי לא נקטה באמצעי זהירות או לא נקטה באמצעי זהירות מתאימים.
מעאמרה העיד, כי הם שומרים על הכללים ונותנים בגדי עבודה, נעליים וכובע (עמ' 36 ש' 2-3). לשאלה איזה סוג בגדי עבודה סופקו לעובדים השיב, כי סופקו מכנסי חאקי, חולצה ארוכה ונעלי עבודה והוסיף, כי בזמן היציקות עובדים עם מגפיים (עמ' 37 ש' 11-12). "
"אין מחלוקת, כי על מעביד מוטלת חובת זהירות כלפי עובדיו וכי עליו לדאוג לביטחונם. בין היתר, מוטלת על מעביד החובה לספק לעובדיו כלי עבודה מתאימים וסביבת עבודה בטוחה. עליו להזכיר לעובדיו את הסכנות הכרוכות בעבודתם ולהתריע מפני סכנות אלו. על מעביד להדריך את עובדיו ולהנהיג שיטת עבודה בטוחה בכדי להגן על עובדיו ולמנוע, ככל האפשר, את הסכנות הכרוכות בביצוע העבודה.
עם זאת, אחריות המעביד לעובדיו איננה מוחלטת ואין הוא צריך או יכול להגן על העובד בכל צעד ושעל. על העובד מוטלת אחריות לגלות תשומת לב, להפעיל את שיקול דעתו ולפעול בסבירות ובערנות תוך התייחסות לסכנות הטמונות בעבודתו.אין לקבל מצב בו עובד מבקש להטיל אחריות על מעבידו תוך שהוא מסיר מעצמו את האחריות לפעול בצורה סבירה ובתבונה תוך הפעלת שכל ישר.
בענייננו, וכפי שעולה מגרסת התובע התאונה ארעה שעה שהתובע נפל בעת עבודתו וכן בעקבות תנועה סיבובית אשר פגעה בברכו בעת חילוצו. מצאתי, כי לא היה על דיקור הגליל להדריך את התובע, כי עליו ללכת בזהירות וכי הוא עלול למעוד על הרשתות. כאמור, התובע היה מודע לקיומן של הרשתות והבחין בהן ועל כן יש לצפות ממנו שידע איך ללכת עליהן. במיוחד בשים לב שזו לא הפעם הראשונה שהתובע היה במהלך יציקת בטון ונוכחות רשתות הן חלק אינטגרלי משיטת העבודה של יציקת בטון. כמו כן, דיקור הגליל אינה נושאת באחריות לנזקים אשר נגרמו לתובע בעת חילוצו. לא שוכנעתי, כי דיקור הגליל התרשלה וכי בשל התרשלותה נגרמו נזקי התובע. רשת הברזל איננה בגדר מפגע אשר היה על דיקור הגליל לסלק. עסקינן ברשת שהוצבה במקום כחלק משיטת העבודה, אשר הייתה ידועה לתובע. כמו כן, לא נטען ולא הוכח, כי היה פגם כלשהו ברשת הברזל ו/או באופן התקנתה אשר בגינם נגרמה התאונה. מצאתי, שהתאונה ארעה בשל אשמתו של התובע אשר מעד בשל אי זהירותו. היה על התובע לצעוד בזהירות ולהיות ער למכשולים אפשריים במקום. כאמור, התובע ידע, כי מדובר באתר עבודה וכי בשטח מונחות רשתות ברזל וכי אין מדובר בשטח סטרילי. לא מצאתי, כי הנתבעות יכלו לעשות דבר על מנת למנוע את התרחשות התאונה וכאמור האחריות המוטלת על מעביד אינה מוחלטת."
