השילוב בין אלכוהול למשקאות אנרגיה

המחקר נערך בחסות קרן מחקרים שליד אגוד חברות הביטוח

חוקרים ראשיים: ד"ר עדי רונן, ד"ר טל אורון-גלעד ופרופ' דוד שנער

המחקר בתמצית

שימוש באלכוהול הפך לבעיה עולמית ולגורם מרכזי הגובה מחיר יקר, בפרט כשמדובר על נהיגה בהשפעת אלכוהול. צריכת אלכוהול בקרב צעירים נמצאת במגמת עלייה בעולם הנוהגים לצרוך משקאות אלכוהוליים במגוון מקומות כגון: פאבים, מועדונים, מסיבות ומקומות פרטיים. חלק מהגידול בצריכה מיוחס למשקאות "קוקטייל" אליהם משתייכים גם משקאות המשלבים אלכוהול במשקאות אנרגיה שנמצאים במגמת עלייה בצריכה בפרט בקרב מתבגרים וצעירים. למרות ריבוי המחקרים בתחום הנהיגה והאלכוהול חסר מידע לגבי התפיסה של נהגים לגבי הסיכון הכרוך בנהיגה תחת השפעת אלכוהול בשילוב עם משקאות אנרגיה ולגבי הרגלי הצריכה של אלכוהול ומשקאות אנרגיה בקרב צעירים.

במחקר הנוכחי נבדקו היבטים שונים הקשורים בנהיגה תחת השפעת אלכוהול והשילוב של אלכוהול עם משקאות אנרגיה בקרב צעירים בישראל בשלושה שלבי מחקר: סקר הרגלי שתייה וסקר ממוקד בנושא השילוב בין משקה אלכוהולי ומשקאות אנרגיה; תצפיות בפאבים לבחינת הרגלי שתייה; ומבחני נהיגה בסימולאטור נהיגה מתקדם יחד עם בחינת האופן בו תופסים צעירים בגילאי 20-30 את שתיית המשקאות האלכוהוליים המשלבים משקאות אנרגיה בפועל, לאחר שתייה.

בחלק הראשון שכלל סקר על שכיחות המשקאות אותם הצעירים נוהגים לשתות והרגלי השתייה שלהם נמצאה שכיחות משמעותית של שתיית משקאות אלכוהוליים המשלבים משקאות אנרגיה כאשר מהממצאים נמצא שכרבע מהצעירים בגילאים 20-30 השותים משקאות אלכוהוליים נוהגים לשתות משקאות אלו. כמו כן, הראו הממצאים כי משקאות אלו נצרכים בעיקר באירועים חברתיים כגון מסיבות ופחות שכיחים בפאבים. ממצאי החלק הראשון תאמו את הממצאים של החלק השני בו בוצעו תצפיות בפאבים. הממצאים מהחלק השני הראו ששתיית משקאות אלכוהוליים משולבים במשקאות אנרגיה פחות שכיחה משתיית משקאות אחרים כגון בירה בפאבים בהם יושבים הצעירים לבילוי ממוצע ממושך יחסית של מעל לשעה.

ממצאי שני החלקים יחדיו תאמו את הסקירה הספרותית הנרחבת שבוצעה במסגרת המחקר הנוכחי שהראתה כי דפוסי שתייה אלו, בהם צעירים שותים משקאות אלו כדי "לחגוג" ובמסיבות, אכן מאפיינים צעירים במקומות שונים בעולם הנוהגים לשתות משקאות משלובים של אלכוהול ומשקאות אנרגיה. כמו כן, במסגרת המחקר הנוכחי בסקר שבוצע בקרב אוכלוסייה ממוקדת הנוהגת לשתות את המשקאות המשולבים הועלו מספר סיבות לערבוב המשקאות כשהשכיחות בהן היו שיפור בטעם של המשקה האלכוהולי והבדל בהשפעה המורגשת כאשר הזכירו כי השילוב נתפס על ידי חלקם כמשפיע יותר או משכר יותר.

בשונה מתפיסה זו, בחלק השלישי של המחקר, בו נעשה שימוש בשאלונים שונים על מנת לבחון את תפיסתם של הנבדקים לגבי תחושותיהם לאחר השתייה, מבלי שידעו מה שם המשקה או האם מדובר על משקה אנרגיה משולב עם אלכוהול או רק חומרי טעם המדמים משקאות אנרגיה המשולבים עם אלכוהול, לא נמצאו כל הבדלים בתחושות הנבדקים בכל המדדים הסובייקטיביים כמו כן, במבדקי השטח שנעשו (כגון ריצודים של האישונים), לאחר שתיית המשקאות השונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אלכוהול עם חומרי הטעם לבין אלכוהול משולב עם משקאות אנרגיה. המחקר הנוכחי הדגים את הבעייתיות של קבלת החלטות לאחר שתיית משקה אלכוהולי כתלות בעיתוי סיום המשקה, כאשר מיד לאחר השתייה של המשקאות האלכוהוליים, כאשר רמת האלכוהול עדיין לא הגיעה לשיאה היו הנבדקים מוכנים לנסוע מרחק גדול יותר בהשוואה למרחק אותו היו מוכנים לנהוג כ – 20-25 דקות לאחר מכן. בדומה למדדים הסובייקטיביים האחרים בשלב השלישי של המחקר, גם במדד הנכונות לנהוג, לא נמצאו הבדלים בין אלכוהול עם חומרי הטעם לבין אלכוהול משולב עם משקאות אנרגיה.

כחצי שעה לאחר שתיית המשקה, הנבדקים ביצעו נהיגה בסימולאטור נהיגה מתקדם בתנאי דרך שונים.  תוצאות מדדי הנהיגה מצביעים על הפגיעה שיש למשקאות אלכוהוליים ברמה של 0.08%BACבאופן כללי על נהיגה בהשוואה למשקאות שאינם אלכוהוליים. למרות התפיסה שיש לחלק מהשותים את השילוב בין אלכוהול למשקאות אנרגיה, משקאות האנרגיה אינם מבטלים את הפגיעה שיוצר האלכוהול בנהיגה. באופן כללי, הוספת משקאות האנרגיה למשקאות האלכוהוליים, על האוכלוסייה שנבדקה במחקר הכוללת צעירים שמורגלים בשתייה ש לבין פעם לשמונה פעמים בחודש בממוצע, ממתנת את השפעת האלכוהול במידה מסוימת בלבד אך עדיין משקאות אלו נמצאו כפוגעים ביכולות הנהיגה בהשוואה למשקאות שאינם כוללים אלכוהול.